בתיאוריה אתה צודק
אבל בימינו אין מפלגות דתיות, כאן שורש הבעיה. עד עכשיו שום מפלגה לא הציעה פרוגרמה דתית עבור החברה שלנו אלא רק פרוגרמה חילונית במסווה של פרוגרמה דתית. (אם כי הרב אמסלם אולי שינה את המצב שהיה בוודאי נכון עד לא מזמן, ולמפלגה שלו אני בהחלט שוקל להצביע)
כך שבימינו החובה להצביע עבור מפלגות "דתיות" מוטלת בספק גדול, ויש לבחון את המצע של המפלגות השונות גם מבחינה תולעתית (כלומר: איזה תיקון חברתי הכי נחוץ לנו ברגעים אלה, או איזו מפלגה תביא הכי פחות נזק לחברתנו וכו') אפילו אם מבחינה תכליתית הכוונה שלהם אינה לשם קיום התורה אלא לשם מטרה אחרת שהיא זרה מבחינת התורה. חשוב לקחת בחשבון שתנאים חברתיים מסוימים יכולים להפחית את הסיכויים לצמיחה דתית בקרב העם (כפי שהרמב"ם למשל אמר שאדם לא יכיר את האמת בזמן שהוא רעב או נרדף וכו', לא זוכר את הניסוח המדויק) ובהקשר זה ליבוביץ כתב על התנאים החברתיים הבעייתיים הנוצרים כתוצאה מהכיבוש בשטחים, שזה מוביל להתדרדרות רוחנית של העם.
ואגב, זו גם בערך התשובה שליבוביץ נתן למי שפנה אליו בשאלה האם יהודי דתי חייב להצביע עבור רשימה דתית (רציתי לשאול, עמ' 375)
עוד דבר נוסף, אני הייתי מציע לך להפחית ככל האפשר מלהשתמש בביטוי חילונים בהמות, ואינך צריך לשכנע אותי שזו אמת אבל לעתים חילוני אשר לא מבין לעומק את המשמעות של הדימוי עלול להתרחק עוד יותר מן הדת בגלל זה, ובכל אופן ביטוי כזה לא בדיוק יעזור לקרב חילונים לדת. אינני מתנגד לשימוש בביטוי בהקשר מסוים כאשר זה יכול להועיל מבחינה חינוכית, אבל דומני שברוב המקרים הדבר יפיק תוצאות הפוכות. ועוד חשוב לזכור שלפי הרמב"ם לא רק מי שפרק מעליו עול מצוות הוא כבהמה, אלא כל אדם שטרם הגיע לשלמות האנושית נחשב כבהמה (אפילו אם הוא קרוב יותר לשלמות ממי שפרק מעליו עול תורה ומצוות). ואם נוסיף לכך את העובדה שאפילו האדם אשר הגיע לשלמות האנושית היה בהמי בתחילת דרכו, דברים אלה אמורים להגביר את הענווה אצלנו ולהפחית את הגאווה.
