שלום יורם
אני לא חושב שהם אובססיביים במובן הזה. אני רואה כיוון מאוד מוגדר לפעולה פוליטית, אני חושב שזהו כיוון שלא הלכו בו עד כה, ואני חושב שהוא אפקטיבי ונחוץ. אי אפשר להאשים אותי על כך שאני מתלהב מסממנים של אפקטיביות (זה אולי אומר שאני יותר אופטימי ממצביע מרצ ממוצע ביחס לאפשרות לערוך שינוי). אני רואה כאן כיוון מוגדר לשינוי טיב הקשר בין הרחוב ובין הכנסת, אני חושב שזה משהו שלא עשו עד כה, ואני חושב שזהו שינוי אפקטיבי ונחוץ. אני לא רוצה להסביר זאת שוב אבל אני חושב שבהצבעתי להם אני הופך את כל הקולות של השמאל בכנסת ליותר יעילים ובעלי נוכחות, ובכך גם את מרצ, המפלגה שעמה אני מזדהה אידיאולוגית. צריך גם לזכור שמדובר תכל'ס באנשים שדומים מאוד מאוד אידיאולוגית לאנשי מרצ, אלא שהם יודעים לזהות לדעתי את הבעיה האמיתית שמונעת מהכוחות הדמוקרטיים להיות בעלי השפעה בציבוריות הישראלית (כבר הסברתי זאת לעיל) ותוקפים בנקודה הזו. אני בטוח, על פי הפרופיל שלהם והצהרוציהם, שהם יהיו יותר אקטיביים צעקניים ופעילים ממרצ אל מול הגזענות הגואה בכנסת, ידעו לא רק להתנגד מסורתית לרוחות המלחמה אלא ישקיעו בלהראות קבל עם ועדה כי אלו רוחות של אינטרסים. ככה שאני מקבל שניים במחיר אחד: גם דמוקרטים וגם אפקטיביים, ועל הדרך אנחנו גם יוצרים רוח גבית ולוחמנית לכל הגורמים הדמוקרטיים בכנסת. את הניסוי הפוליטי הזה אני לא מוכן להחמיץ, אני מרגיש שאני לא רשאי שלא לתת לו צ'אנס. אולי אני טועה, אבל אם עוד ארבע שנים אוכל לומר ולו שתרמתי לחיזוק רוח האופוזיציה בישראל דייני.
אני מעדיף תקווה, אולי נאיבית, שיש לה לפחות איזו תוכנית פעולה מלהמשיך ולצקצק בלשוני עוד ארבע שנים כנגד המתרחש. אולי תעזור לי אתה להבין את הפסיכולוגיה של המצקצקים וידיהם העדינות. אולי הם עדיין בעצם מתגעגעים לאירופה, והצקצוק הוא מעין מנטרה מנחמת שמחזירה אותם לשם בתודעתם? משהו כמו "אני לא פה! אני לא פה! אני לא פה! אני לא פה!". מישהו צריך להפסיק כבר את תרבות הקוטריות הפולנית שהתרגל ואף התאהב בה השמאל ביאושו ולהזרים קצת דם לעסק.