GalaxyAngel
New member
אוקיי.. אחרי שכמה חברי פורום ראו את
זה.. אז אני אפרסם את זה לכולם.. ובבקשה אל תהרגו אותי כי אינו וקאגו לא יהיו ביחד.. ואני כן בעדם כזוג אבל פשוט... ככה יצא.. "^^ הפיק הראשון שלי אז נא לא להעליב.. ו.. הסגנון כתיבה שלי הוא הסגנון שלי וזהו אז לא להעיר בקשר אליו כי אפשר להתרגל.. הממפ.. הנה זה: יום חורף סגרירי \מאת: גל צ'אן דסו (GalaxyAngel) Chapter 1 אני מסתכלת במראה. סוטרת לעצמי. אני לא מאמינה. לא מאמינה שעשיתי את זה. שאמרתי לו שאני אוהבת אותו. למה הייתי חייבת לשקר ככה? ועוד בצורה כזו... אני חושבת שריחמתי עליו. על אינויאשה. עשיתי את הדבר הכי נורא בעולם. שיקרתי לחצי שד, ולשני האנשים הכי יקרים לי בעולם. אבל הוא נראה כל כך אומלל, הייתי חייבת לעשות את זה. אני כל כך טיפשה. זה היה לפני כמה ימים, אבל אני זוכרת את זה כאילו זה היה הרגע. השקפתי החוצה, מעבר לחלון, יושבת ושותה לי שוקו חם. אינויאשה וקאגומה רבו, זה היה עניין שבשגרה. לא חשבתי שזה משהו רציני, פשוט שתקתי והמשכתי להביט בהם, שמחה שלא שמו לב אליי. הפעם הם קצת הגזימו, הריב לא נגמר בצרחת "שב!" של קאגומה. הם המשיכו לריב כך איזו שעה שלמה וזה כבר לא היה שגרתי. ראיתי שמירוקו גם משקיף עליהם, מובן שהם לא ראו אותו. הוא הסתכל עליי במבט מודאג, כשואל "מה יש להם?". לא ידעתי. זה התחיל להיות מוזר. אינויאשה כבר כמעט תקף את קאגומה עם החרב שלו. לא יכולתי לראות את זה סתם ככה, והבנתי שאם המצב כה מדורדר, הם כנראה כבר לא זוג. 'מעניין למה הם רבו הפעם' חשבתי לעצמי. רצתי החוצה, אל השלג הקר. "אז זו היא, אה, אינויאשה?" קאגומה הסתכלה עליי בזעם וראיתי שדמעות זולגות מעיניה. "כן, ואם זה מפריע לך, זה ממש לא אכפת לי!" אינויאשה הסתכל על קאגומה בבוז, ואז פנה אליי. "סאנגו, כבר הרבה זמן לא סיפרתי לך אבל.." אינויאשה התחיל להסס. אני רק הסתכלתי על מירוקו, והוא רק הסתכל על אינויאשה בתמהוניות. כשהסתכלתי על אינויאשה הוא הסמיק, וזה היה די מוזר. 'כדאי לך לברוח עכשיו! זה לא ייגמר טוב' חשבתי לעצמי אך רגליי כאילו ננטעו במקומן. אינויאשה הסתכל בעייני, עדיין מהסס. "...אני אוהב אותך, סאנגו צ'אן". הוא הסתכל עליי במבט כל כך אומלל, אך המשכתי לשתוק. "כבר מאז שראיתי אותך ידעתי שאני אוהב אותך, את כל כך יפה,נחמדה, חכמה..." המשכתי לשתוק, מבוהלת ומחווירה כסיד. "..ולמרות שלא הראיתי את זה, אני כבר לא יכול להסתיר את זה, אני לא מסוגל להיות עם קאגומה כשאני יודע שאת פנויה, כאילו מחכה לי.. רק לי.."אינויאשה הסתכל עליי והסמיק. 'לעזאזל אתך חתיכת מפגר! דווקא היום! בתזמון הכי גרוע.. כשהתכוונתי להגיד למירוקו מה אני מרגישה כלפיו..' חשבתי לעצמי וכמעט שדחיתי אותו, כמצופה ממני. עמדתי לעשות את זה, להעיף אותו לכל הרוחות, אך העיניים שלו, הן היו כל כך עצובות, הוא נראה כמו גור כלבים נטוש, מחכה שיאמצו אותו.. אני לא יודעת למה, אבל לא עשיתי את מה שרציתי, מין רגש כזה מבפנים, אני לא יודעת מה זה, אבל בטח שלא אהבה, אולי רחמים... חייכתי, אין לי מושג למה. הזמן הזה היה הזמן הכי פחות טוב לחייך בו. קאגומה ומירוקו הסתכלו עליי, כיודעים מה אני אמורה לעשות. אבל הם טעו, זה מה שהתכוונתי לעשות אבל.. המבט של אינויאשה, האומלל כל כך. לא הייתי מסוגלת. "גם אני.. גם אני אוהבת אותך, אינויאשה" חייכתי חיוך מזויף וחיבקתי אותו. קאגומה הסתכלה עליי בהלם, ופשוט רצה משם בבכי. באותו רגע ידעתי שאיבדתי חברה טובה. אינויאשה התחיל להתפלסף ולברבר עד כמה שהוא מאושר מכך שאני אוהבת אותו, ובלה בלה נוספים. לא הייתי מרוכזת. רק חיפשתי במבטי את מירוקו. הנחתי שהוא בטח יכעס. אולי כי פגעתי בקאגומה, שהיא ידידה טובה שלו אבל אולי, אולי זה מסיבה... אחרת?
זה.. אז אני אפרסם את זה לכולם.. ובבקשה אל תהרגו אותי כי אינו וקאגו לא יהיו ביחד.. ואני כן בעדם כזוג אבל פשוט... ככה יצא.. "^^ הפיק הראשון שלי אז נא לא להעליב.. ו.. הסגנון כתיבה שלי הוא הסגנון שלי וזהו אז לא להעיר בקשר אליו כי אפשר להתרגל.. הממפ.. הנה זה: יום חורף סגרירי \מאת: גל צ'אן דסו (GalaxyAngel) Chapter 1 אני מסתכלת במראה. סוטרת לעצמי. אני לא מאמינה. לא מאמינה שעשיתי את זה. שאמרתי לו שאני אוהבת אותו. למה הייתי חייבת לשקר ככה? ועוד בצורה כזו... אני חושבת שריחמתי עליו. על אינויאשה. עשיתי את הדבר הכי נורא בעולם. שיקרתי לחצי שד, ולשני האנשים הכי יקרים לי בעולם. אבל הוא נראה כל כך אומלל, הייתי חייבת לעשות את זה. אני כל כך טיפשה. זה היה לפני כמה ימים, אבל אני זוכרת את זה כאילו זה היה הרגע. השקפתי החוצה, מעבר לחלון, יושבת ושותה לי שוקו חם. אינויאשה וקאגומה רבו, זה היה עניין שבשגרה. לא חשבתי שזה משהו רציני, פשוט שתקתי והמשכתי להביט בהם, שמחה שלא שמו לב אליי. הפעם הם קצת הגזימו, הריב לא נגמר בצרחת "שב!" של קאגומה. הם המשיכו לריב כך איזו שעה שלמה וזה כבר לא היה שגרתי. ראיתי שמירוקו גם משקיף עליהם, מובן שהם לא ראו אותו. הוא הסתכל עליי במבט מודאג, כשואל "מה יש להם?". לא ידעתי. זה התחיל להיות מוזר. אינויאשה כבר כמעט תקף את קאגומה עם החרב שלו. לא יכולתי לראות את זה סתם ככה, והבנתי שאם המצב כה מדורדר, הם כנראה כבר לא זוג. 'מעניין למה הם רבו הפעם' חשבתי לעצמי. רצתי החוצה, אל השלג הקר. "אז זו היא, אה, אינויאשה?" קאגומה הסתכלה עליי בזעם וראיתי שדמעות זולגות מעיניה. "כן, ואם זה מפריע לך, זה ממש לא אכפת לי!" אינויאשה הסתכל על קאגומה בבוז, ואז פנה אליי. "סאנגו, כבר הרבה זמן לא סיפרתי לך אבל.." אינויאשה התחיל להסס. אני רק הסתכלתי על מירוקו, והוא רק הסתכל על אינויאשה בתמהוניות. כשהסתכלתי על אינויאשה הוא הסמיק, וזה היה די מוזר. 'כדאי לך לברוח עכשיו! זה לא ייגמר טוב' חשבתי לעצמי אך רגליי כאילו ננטעו במקומן. אינויאשה הסתכל בעייני, עדיין מהסס. "...אני אוהב אותך, סאנגו צ'אן". הוא הסתכל עליי במבט כל כך אומלל, אך המשכתי לשתוק. "כבר מאז שראיתי אותך ידעתי שאני אוהב אותך, את כל כך יפה,נחמדה, חכמה..." המשכתי לשתוק, מבוהלת ומחווירה כסיד. "..ולמרות שלא הראיתי את זה, אני כבר לא יכול להסתיר את זה, אני לא מסוגל להיות עם קאגומה כשאני יודע שאת פנויה, כאילו מחכה לי.. רק לי.."אינויאשה הסתכל עליי והסמיק. 'לעזאזל אתך חתיכת מפגר! דווקא היום! בתזמון הכי גרוע.. כשהתכוונתי להגיד למירוקו מה אני מרגישה כלפיו..' חשבתי לעצמי וכמעט שדחיתי אותו, כמצופה ממני. עמדתי לעשות את זה, להעיף אותו לכל הרוחות, אך העיניים שלו, הן היו כל כך עצובות, הוא נראה כמו גור כלבים נטוש, מחכה שיאמצו אותו.. אני לא יודעת למה, אבל לא עשיתי את מה שרציתי, מין רגש כזה מבפנים, אני לא יודעת מה זה, אבל בטח שלא אהבה, אולי רחמים... חייכתי, אין לי מושג למה. הזמן הזה היה הזמן הכי פחות טוב לחייך בו. קאגומה ומירוקו הסתכלו עליי, כיודעים מה אני אמורה לעשות. אבל הם טעו, זה מה שהתכוונתי לעשות אבל.. המבט של אינויאשה, האומלל כל כך. לא הייתי מסוגלת. "גם אני.. גם אני אוהבת אותך, אינויאשה" חייכתי חיוך מזויף וחיבקתי אותו. קאגומה הסתכלה עליי בהלם, ופשוט רצה משם בבכי. באותו רגע ידעתי שאיבדתי חברה טובה. אינויאשה התחיל להתפלסף ולברבר עד כמה שהוא מאושר מכך שאני אוהבת אותו, ובלה בלה נוספים. לא הייתי מרוכזת. רק חיפשתי במבטי את מירוקו. הנחתי שהוא בטח יכעס. אולי כי פגעתי בקאגומה, שהיא ידידה טובה שלו אבל אולי, אולי זה מסיבה... אחרת?