ואם כבר מדברים,
לואיס קרול, אחד הסופרים האהובים עלי בכל הזמנים, לא הסתדר עם נשים מבוגרות ונהג לבלות את עיתותיו עם ילדות, ויש שפע של ספקולציות לגבי למה הוא עשה את זה. אני לא ממש מעוניינת בסיבה - אפילו אם היו לו יצרים לא נאותים כלשהם, ככל הידוע לנו הוא לא מימש אותם, כך שזה ממש לא משנה לי. מצד שני, הוא כתב נהדר. כמובן, היתרון הגדול של קרול היה שהוא התרכז בכתיבה לילדים, ובכך התחמק מהבעייה הנוראה של הצורך ליצור דמויות עמוקות ואמינות. טולקין לא הסתדר עם נשים, ולא ממש הבין אותן. זה נורא מעצבן אותי, ונורא מקשה עלי למצוא עניין כלשהו בספרים שלו (אם כי לשבחו של טולקין ייאמר, שיש המון דברים אחרים שמקשים עלי למצוא עניין בספרים שלו, עוד לפני עניין הנשים החסרות...), אבל זה לא עושה אותו אידיוט.