אז... ארבעה שבועות ונשיקה (על הלחי).
הופ, אתמול זה ארבעה שבועות.
וככל שהתקרבנו יותר ויותר כשישבנו יחד, הנשיקה הפכה להיות משהו ממש טיפשי שלא מגיע. כי כשאנחנו יושבים הפה שלי כבר מזמן בטווח הלחי שלה, אז למה דווקא זה עדיין לא קורה? אז בסוף זה קרה איכשהו שלשום. השפתיים שלי רק נגעו בה מתישהו כשישבנו, בלי נשיקה ממש. אבל כשנפרדנו הגיע ממני חיבוק + נשיקה קצרה (והדדית) על הלחי. ואז אתמול כשישבנו שוב זה כבר היה קצת יותר קל. ובפעם הבאה מן הסתם יהיו עוד.
חצי מוח שלי זורם עם הכל בסבבה ובנונשלנטיות כאילו הכל טבעי. חצי המוח האחר עדיין מנסה להבין מה לעזאזל קורה כאן. הכל קרה מאוד מהר, מהר מדי מכדי לקלוט.
והסיבה היחידה שאני לא בלחץ מכל העסק כמו שהייתי מצפה שאהיה, היא שהיא זורמת עם הכל. או שהיא ממש מבינה מה קורה, או שגם לה טוב הקצב האיטי כי יש לה "אישיוז" משלה. אבל העובדה שהכל זורם על מי מנוחות היא פשוט מדהימה.
אז נותרו לי עוד כמה פעמים ספורות להתרגל למדרגה הנוכחית לפני המדרגה הבאה, המפחידה הרבה יותר...
הופ, אתמול זה ארבעה שבועות.
וככל שהתקרבנו יותר ויותר כשישבנו יחד, הנשיקה הפכה להיות משהו ממש טיפשי שלא מגיע. כי כשאנחנו יושבים הפה שלי כבר מזמן בטווח הלחי שלה, אז למה דווקא זה עדיין לא קורה? אז בסוף זה קרה איכשהו שלשום. השפתיים שלי רק נגעו בה מתישהו כשישבנו, בלי נשיקה ממש. אבל כשנפרדנו הגיע ממני חיבוק + נשיקה קצרה (והדדית) על הלחי. ואז אתמול כשישבנו שוב זה כבר היה קצת יותר קל. ובפעם הבאה מן הסתם יהיו עוד.
חצי מוח שלי זורם עם הכל בסבבה ובנונשלנטיות כאילו הכל טבעי. חצי המוח האחר עדיין מנסה להבין מה לעזאזל קורה כאן. הכל קרה מאוד מהר, מהר מדי מכדי לקלוט.
והסיבה היחידה שאני לא בלחץ מכל העסק כמו שהייתי מצפה שאהיה, היא שהיא זורמת עם הכל. או שהיא ממש מבינה מה קורה, או שגם לה טוב הקצב האיטי כי יש לה "אישיוז" משלה. אבל העובדה שהכל זורם על מי מנוחות היא פשוט מדהימה.
אז נותרו לי עוד כמה פעמים ספורות להתרגל למדרגה הנוכחית לפני המדרגה הבאה, המפחידה הרבה יותר...
)
