אז למה אנו זקוקים לאהוב ולהיות נאהבים? הרי

poseidon111

Active member
אז למה אנו זקוקים לאהוב ולהיות נאהבים? הרי

זה מתכון בטוח לכאבי לב, מצבי רוח, דיכאונות וכעסים, לא פחות מהדברים החיוביים.
ובכל זאת אף אחד לא מוותר על הריצה אחרי האהבה. אף אחד לא אומר שזה הימור כבד מבחינתו.
בשביל כולם זה הגביע הקדוש של חייהם החברתיים.
מה עוד שמבחינה ביולוגית אנחנו בכלל לא זקוקים לה.
 

Doctor Goblin

New member
כדי להרגיש

גם הרגשה של כאב זו הרגשה. גם אבל זו הרגשה.
להיות רובוט... זה הכי רע שאני מכיר. הכל כל כך "חסר משמעות" במצב הזה.
 

poseidon111

Active member
אני לא מכיר אנשים שנכנסים למשהו שיכאיב

להם, רק כדי להרגיש "חיים".
הדחף האנושי הוא להימנע מכאב, ככל שניתן.
בכל תחום, רגשי ופיזי.
 

Doctor Goblin

New member
באמת?

אף פעם לא חשת בלשון מקום פצוע רק כדי להרגיש את הפצע?
כשיש לך דלקת גרון אתה לא בולע שוב ושוב כדי להרגיש את הכאב?

כאב יכול למכר... ולענג. גם אקט הסקס מכאיב במידה הנכונה.

וזה רק לגבי כאב פיסי, מה לגבי כאב נפשי? אנשים לא צפו בטרגדיות? לא אוהבים לבכות מול יצירות אמנות? לא אוהבים להתמרמר ולכעוס גם על דברים שלא נוגעים להם?

רגש מענג גם כשהוא שלילי. זה דוקא מאוד מאוד אנושי ליהנות מכאב.
 

puma141

New member
יש בזה משהו..מעבר לעובדה, שכאב מחשל

אותך, מחזק, מפתח במידה מסויימת...גורם לך לדלג לשלב הבא אולי..
 

poseidon111

Active member
צר לי. התשובות הן לא ולא ולא.

כך לדוגמא אנשים צופים בטרגדיות בעיקר מתוך אסקפיזם. זה נותן להם פרספקטיבה
אל צרותיהם שלהם. בכי מול יצירת אמנות הוא של התרגשות, להתמרמר אינו כאב, אלא שסתום לפריקת לחצים.

אנשים שנהנים מכאב, לרוב מכונים "מאזוכיסטים".
 

Doctor Goblin

New member
איני מסכים

אנשים צופים בטרגדיות בשביל פורקן רגשי. אם הם רוצים אסקפיזם הם יצפו ב"הצעקה" או סרט דומה.

בכי מול אמנות הוא גם מכאב, במיוחד אם אתה מזדהה עם הנראטיב ויכול להשליך אותו על חייך אתה. מי שצופה יצירה ובוכה ממנה לא שם את החיים שלו בצד, להפך. הוא מחבר אותם ליצירה.

אנשים שנהנים מכאב, לרוב מכונים אנשים. אבל אתה, כהרגלך, נהנה להכניס את כל מה שאתה לא מזדהה עימו לתוך הקופסה של ה"מוזר" וה"דפוק".
 

רינתי77

Active member
אני חושבת שזה קצת יותר מורכב מזה.

צפייה בטרגדיות, באופרות, בציור, האזנה למוזיקה- כל אלה מוציאים
מאיתנו דמעות כיוון שאנו מזדהים עם הכאב שמביעה היצירה ואנו חווים
מחדש את הכאבים הפרטיים שלנו.
אנשים לא אוהבים להרגיש כאב. אנשים עושים כל מה שביכולתם,
לאורך כל ההיסטוריה האנושית, כדי למנוע מעצמם להרגיש כאב,
אם זה בעזרת משככי כאבים ואם זה בעזרת משככי מציאות.
הלשון לוחצת שוב ושוב על שן כואבת לא כי אנחנו נהנים להרגיש כאבי שיניים, אלא משום שאנו בודקים אם המקום נרפא. כמו כל החיות, אנו
מלקקים את פצעינו.
לפי מחקרים אחרונים, גם האנשים שגורמים לעצמם כאב פיזי( ע''י כך
שהם חותכים או שורפים את עצמם, למשל) עושים זאת כדי להרגיש טוב יותר.
נשמע לא הגיוני? אז דווקא יש הגיון והוא אומר שכאב במקום אחד משכיח כאב במקום אחר.
 

Doctor Goblin

New member
זה מה שאמרתי

אנחנו נהנים לצפות בטרגדיות כי אנחנו נהנים לחוות מחדש את הכאבים שלנו.
אנחנו גורמים לעצמנו כאב פיסי כדי להרגיש טוב יותר.

כך גם אנחנו גורמים לשברון לב לעצמנו, כי הכאב הזה משכר אותנו. כך כאשר נצפה בטרגדיה נבכה יותר. כך כאבי העבר יעלמו לטובת תחושות חזקות יותר מההווה.

אנחנו לא נהנים ספציפית מכאב - אנחנו נהנים להרגיש.
גם כאב.
 

puma141

New member
50 גוונים של כאב? שלל צורות ודרכים..

אתה הולך לקצה......
כמו כל דבר שעולה לדיון, יש הכרח לפרק אותו..
שם מתחילה הבעייתיות במידה שלו, ובנסיון לתת לו הגדרה במילים..
 

somewoman

New member
אבל

אי אפשר לאהוב ולהיות נאהב כל הזמן. זה לא ריאלי.

אנשים נכנסים לסיטואציות כדי לאהוב, להרגיש נאהבים ואהובים, חלק מהסיטואציה לפעמים מובילה לכאב, ככה זה בחיים.. אין אחד בלי השני..
 

poseidon111

Active member
נקודת המוצא היא שזה צורך, אחרת אנשים לא היו

נכנסים להרפתקאה הזו.

השאלה היא מדוע יש את הצורך. מה מניע אותו.
 

ליאור243

New member
עינייני הלב הם עיניינים מסובכים

ולא תמיד ניתן להסביר אותם.
"לא טוב היות האדם לבדו"..אישית אני חושב שזה משהו מושרש בנו .

חוץ מזה זו ההרגשה הכי טובה בעולם להיות נאהב ואוהב
 

puma141

New member
אדרנלין. בעיקר.

אבל לי אישית קשה עם שאלות כאלה:)
זה כמו לשאול-מה זאת אהבה?
עכשיו, לך חפש מילים להגדיר את זה..קשה! זה מוריד את ערך התחושה העוצמתית, שבעיני לא ניתנת
לתיאור במילים.
המילים גורעות מהעוצמה במקרה הזה..

וכמו שיש לך שאלות בעולם שהתשובה שלהן היא האין תשובה-
כך גם במקרה הזה:)

או שסתם אין לי כח לחטט בי..עכשיו?
 

poseidon111

Active member
אדרנלין? לכי תקפצי באנג'י, תריבי עם מישהו,

לכי לקזינו.
השאלה קשה רק מפני שאף פעם לא שאלנו את עצמנו אותה.
קיבלנו זאת כעובדה מוגמרת. כאקסיומה.
אותי מעניין ה-למה.
 

puma141

New member
פוסי גם אותי מעניין תמיד ה-למה:)

אבל שוב-יש שאלות שאי יכולתינו לפרש אותן הם התשובות..

הכל קיבלנו כאקסיומות..

ליאור ענה פשוט ונכון בתכלס, אבל כנראה ששוב זה היצר האגואיסטי שלנו להשאיר חותם בעולם הזה..
להנציח אותנו..בסופו של יום..
 
למעלה