אז למה אנו זקוקים לאהוב ולהיות נאהבים? הרי

[דאגרוטיפ]

קודם אחגוג את זה השישי, אם תתעקש.

ואשיב לך בקצרה מותק,
במה שלמעשה ליאור הזכיר במשורה.
להיות חי מהלך אין בו כדי להעיד שזהו צורך,
כי אם הכרח קיומי.

 

[דאגרוטיפ]

מת.

 

[poseidon111]

אני מעריך את ליאור, אך זו התרשמותו הפרטית.

זו אינה הוכחה, מתוקה.
בדיוק כפי שלא היית מקבלת את דברי, כי אהבה היא העניין הכי אובררייטד שהאדם המציא, כהוכחה.
נכון?

 

[דאגרוטיפ]

בוא ננסה יחד, פוס

כפי ששאלתי אותך לאחר שקראתי בנוסף את ריינה,
ושניינו הסכמנו על דבר היסוד הנפשי.
אז אשאל אותך שוב, תאמר לי פוס
אם נעדר היסוד הנפשי וגם זה הביולוגי,
מה זה אם לא הכרח קיומי?
אפשר לסעף את הדיון ולשאול מהו הכרח קיומי עבורך,
בשונה לאחרים למשל. היו שאנו עוסקים בסוגיה מופשטת
אהבה, התשובות תהיינה לא רק אלו הנמנות על המדע.

 

[poseidon111]

שורתך האחרונה הסבירה לי את חשיבתך. ראינו

את המילה "קיומי" בדרך שונה.
את בעצם התכוונת "מובנה" ואני למילה כמשמעה.
אין קיום או לפחות השרדות.

 

[דאגרוטיפ]

הו מה נפלא, פוסידון.

פעם הבאה שתתעווז עלי אשלח אותך
לסדנת תבונה אצל זו המנהלה.

וברצינות עתה, בא לך לסעף את הדיון ל-מהם היסודות
ההכרחיים לקיום האדם?
או בוא נשאל זאת אחרת, מהו ההבדל בין צורך להכרח?

 

[poseidon111]

תרגישי חפשי. אני בסיאסטה מעכשיו.

 

[דאגרוטיפ]

אחכה לך, אל דאגה.
עכשיו אקרא את המאמרים.

 

[רינתי77]

ביקשת, קיבלת.

http://www.benbenjamin.net/pdfs/Issue2.pdf
וגם
http://www.simplypsychology.org/bowlby.html
כדאי לקרוא בעיון.

 

[ליאור243]

אנשים שחיים ללא אהבה ,הם מתים

מהלכים.

אולי הם נושמים,אוכלים ומדברים אבל מבפנים הם מתים.

 

[דאגרוטיפ]

מוי בינגו.

 

[poseidon111]

ואני שאלתי למה זה כך. לא האם אפשר ללא אהבה.

קיבלתי כמה תשובות.

 

[somewoman]

לגמרי

 

[יחפהבפארק]

אהבה היא חלק ממכלול שלם הקיים בנו

כיצורים אנושיים.
אהבה, שנאה, קנאה, חוש טעם, חוש ריח, שמיעה, דיבור וכו'.
יש המחפשים אותה בתוכם דרך צד שני או שלישי. לא ניתן לרדוף אחריה. אין דבר כזה. רודפים אחרי מי שיעורר אותה בנו, בדיוק כמו שאנחנו נכנסים למסעדת שף כדי שיעורר את בלוטות הטעם האנין שלנו. כמו אותו פרח היסמין שאנחנו מצמידים לאפינו כדי לשאוף את ריחו ולהפעיל את חוש הריח שלנו, כך אנחנו מחפשים את אותו האדם שיעיר בנו את האהבה. כמו שהאדם שואף לספק את חוש הראיה וחוש השמיעה וחוש המישוש, כך הוא שואף לספק את רגש האהבה. האהבה גורמת לנו עונג רב בעוד ההתאהבות עלולה לגרום לנו לסבל רב, אבל זה כבר שייך לדיון אחר.
אהבה לילד שלך גורמת עונג רב ובל יתואר. התרפקותו של אהוב על צווארך גורם לך הנאה גדולה לא פחות.

 

[רינתי77]

אוהו..Amore, Amore....

הצורך באהבה הוא צורך בסיסי. מוכרים המקרים שבהם תינוקות קיבלו
טיפול פיזימצויין אך לא קיבלו אהבה והם איבדו את הרצון לחיות.
כפי הנראה אנחנו בנויים כך שכל החומרים האלה שמשתחררים בגוף
כשאנו חשים נאהבים נדרשים לנו כדי שהגוף ימשיך לתפקד. זאת אומרת,
הצורך באהבה הוא כנראה הכרח ביולוגי.

 

[דאגרוטיפ]

מלכת התבונה.

 

[יחפהבפארק]

זה בדיוק מה שרציתי להגיד

בכמה שורות את סיכמת את כל מה שאני בירברתי בשני פוסטים טרחניים

שאפו

 

[לילוש באה לביקור]

בלי אהבה אין חיים

אכן תוארו מקרים של תינוקות שחיו בבתי יתומים. קיבלו את כל הצרכים הפיזיים אך משום שלא חוו חום וקרבה ולא יצרו התקשרות עם דמות משמעותית, הם לא התפתחו כרגיל וסבלו מבעיות התפתחותיות ונוירולוגיות. שמעתי פעם על ניסוי שעשה מישהו בשם ספיץ. הוא לקח פעוטות שנחשבו למפגרים מבית יתומים ונתן כל יום לנשים מהבית-חולים הפסיכיאטרי ששכן ליד לשחק איתם. מהר מאוד הילדים התחילו לדבר! זאת אומרת שהם לא היו מפגרים באמת, אלא נראו כאלה בגלל מחסור באהבה וקשר. ככה שהצורך באהבה כמו שרינתי אמרה הוא באמת ביולוגי וחיוני להישרדות של תינוקות בדיוק כמו אוכל ובגדים.

לגבי אהבה זוגית. בטח כולם מכירים את ההסברים האבולוציוניים. אישה מחפשת להיקשר לגבר כדי להבטיח הגנה וביטחון לצאצאיה, הגבר מעוניין במונוגמיה כדי להבטיח שהוא מגדל את צאצאיו שלו ולא של אחר. על זה כולנו שמענו.
אבל אני חושבת שההרגשה של להיות מאוהב כל-כך טובה, טובה יותר מכל סם שבנמצא, שהתקופה אפילו הקצרה שווה את הכאב, שווה לקחת סיכון בשבילה. אנשים שנמנעים מאהבה הם אנשים בודדים, הם לא עושים את זה לא כי הם לא רוצים אהבה, אלא בגלל שהם מפחדים כל-כך להיפגע. אריך פרום האקזיסטנציאליסט אמר, שאהבת אמת היא הדרך היחידה שבה האדם הבודד בקיומו יכול להתחבר באמת עם יצור אחר ולהיות שלם, כאילו הדאגות הקיומיות והמיחושים אינם כבר נחלתו בלבד אלא של השניים, וזה בזרועות זה, הם מוצאים הכלה ונחמה.

 

[דאגרוטיפ]

מהממת, תענוג לקרוא אותך

לאחר סיעור מוחות עם אשה חכמה מאוד,
אני יודעה לומר שבראשית דרכם של אלו התינוקות
אהבה היא הכרח קיומי, היות שבלעדיה הם יפסקו מלהתקיים
יחדלו. (מה שלמעשה מגדיר מהו הכרח קיומי)
אדם מבוגר נעדר אהבה בסיכוי רב יותר לחלות, מה שמלמד
בהכרח על פגיעה ממשית באורך חייו ובטיבם.
-
אגב, קראת את "האבולוציה של האהבה"?
הנה תקציר:
החיים מתנהלים על פני האדמה כבר ארבעה מיליארד שנים. האם לאורך כל הזמן הזה ידעו בעלי החיים גם לאהוב? קרוב לוודאי שלא. האהבה היא תופעה חדשה, והיא נבררה על ידי האבולוציה בגלל תרומתה לשמירה על חייהם של הצאצאים. האוהבות הראשונות היו אימהות ממשפחת היונקים, שפיתחו את המגע הפיסי ביניהן לבין עוללן, כדרך להעתיר עליו הגנה והזנה. האבולוציה של האדם מיוחדת גם בכך שהיא הרחיבה את היכולת האמהית לאהוב ואת הצורך הינקותי להיות נאהב, והחדירה אותם אל הרבה התקשרויות מיניות, משפחתיות וחברתיות נוספות. כך הפך האדם לאוהב מושבע, ליצור חסר מנוח המבקש את האהבה, יודע לתתה ומרבה לכאוב את כאבה. הוא נולד אל תוך אהבת אמו, וכל האהבות המאוחרות יותר, זו שבין גבר לאישה, כמו זו שבין חברים או בין אדם לבין מושאים כלשהם, או בין אדם לבין אלוהיו, שואלות את רפרטואר ההתנהגות של האימהות, כמקור ראשון למרכיבים הפיסיולוגיים והפסיכולוגיים של היכולת לאהוב.

לא קראתי האמת.

 

[לילוש באה לביקור]

אם את למדת קצת פסיכולוגיה

בטח שמעת על תאוריית ההתקשרות של בולבי, ועל ניסוי הקופים של הארלו, עם אם קופה עשויה תיל שיש בידיה מזון, ואם עשויה בד ופרווה שאין בידיה מזון. הקופיף כשהיה רעב הלך לאכול מאם התיל, אך העדיף להתרפק ולבלות עם אם הפרווה שדמתה לקופה אמיתית.

פרויד וכל מיני אבולוציוניסטים טעו כשאמרו שהתינוק צריך רק צרכים פיזיים ולכן הוא מחפש את קרבת האם. רק אוכל וטיפול. זה לא נכון וזה הוכח. התינוקות יוצרים התקשרות כי זה חיוני להישרדותם, ולא מבחינת צרכים אלא מבחינת התפתחות תקינה, גם פיזית וגם נפשית.

אבל אני עדיין מחכה שימציאו תרופה ללב שבור, אז אני ארשה לעצמי להתאהב הרבה יותר בקלות.