אז מה זה בעצם "שדה חשמלי" ?

[יניב ריז]

זאת התובנה שנובעת מהתיאוריה.

ביקורת כלפיה,היא ביקורת כלפי התורה עצמה. אלא אם כן אתה יכול לתת כאן פרשנות תובנתית אחרת בהסתמך על חלקיקים וירטואלים...אני אשמח לשמוע.

 

[יניב ריז]

YOOK קיבלת גם את ההסבר הגלי לתופעה.

ברור שפוטון הוא גלקיק,וההסבר יכול להנתן ע"י גלים. את נושא הדחיה בין האלקטרונים בחרתי להציג בצורה חלקיקית מטעמי נוחות ופשטות להבנת העיקרון עצמו. לאחר שדרשת להבין כיצד יכולה להיווצר משיכה,הבאת לך את ההסבר הגלקיקי לתופעה בהסתמך על אותם הנתונים שהוצגו.

 

[the YOOK]

כן... קראתי את ההסבר.

אני פשוט מאוד לא אוהב את הגישה החלקיקית (לדעתי זה יותר מסובך ולא יותר פשוט). בכל מקרה אל תיקח את הביקורת שלי אישית- כמו שאמרתי, אני לא חסיד גדול של תיאוריות קוונטיות (אני רציונליסט בפילוסופיה שלי...)

 

[prefect]

לעשות צדק היסטורי

ניבוי של פוזיטרון לא קשור ל- QED. פרמי מצא אותו בים.

 

[יניב ריז]

זה לא היה ניבוי של משוואות דירק?

שמצא שאלקטרונים יכולים גם לאכלס את רמות האנרגיה השליליות,וכי פגיעת פוטון באנרגיה של 1.022 GEv באלקטרון ברמה שלילית יעלו אותו לרמה חיובית,ואז נקבל אלקטרון "ממשי"+חור ברמה השלילית=פוזיטרון?

 

[avinamal]

תגיד לי משהו

זה משנה אם אני שם פיוז על הפאזה, האפס או ההארקה?

 

[spake]

אני לא ממש מבין גדול בקוונטים

אבל זו הדרך לפתור את הבעיה שיש שם הסתברות שלילית.......... ולכל מי שכל כך מהר פוסל את התורה הקוונטית לשדות חשמליים כדאי שיפתח ספר כי בנתיים הממצאים מראים כי היא חזקה יותר מתורת היחסות..........

 

[אמִיר]

מה הקשר להסתברות שלילית?

לא זכור לי (או לויקיפדיה) שזה קשור..

 

[אחמס1]

משוואת קליין גורדון, שהיא ההרחבה הטבעית של

משוואת שרדינגר ליחסות, חוזה הסתברות שלילית (זוכרים איך מוצאים אופרטור זרם ממשאוות שרדינגר וממנו מראים שההסתברות פרופ' לפונקציית הגל ערך מוחלט בריבוע? אז אם עושים את זה למשוואת קליין גורדון הביטוי שמתקבל הוא לא בהכרח חיובי). אבל ימים הגידו שנחוצה משוואה מסדר ראשון ובא דיראק ומצא אותה. את בעיית האנרגיות השליליות הוא לא פתר, אלא פירש כאנרגיות חיוביות של אנטיחלקיקים (רק על ההבנה הזו הגיע לו פרס נובל, זה לא טריוויאלי כמו שזה עשוי להישמע) אבל צפיפות ההסתברות היא אכן פונקציה חיובית ונורמלית.

 

[אמִיר]

טוב לדעת

יניב דיבר על משוואת דיראק, אז חשבתי שלזה גם spake התכוון. במשוואת קליין גורדון יש גם בעיה שאין שימור של ההסתברות, לא?

 

[חובב מדע]

לא הבנתי מה הקשר בין אפקט קזימיר

ובין השדה החשמלי. אפקט קזימיר מדבר על אנרגיית הוואקום, ועל הקוונטיזציה שלה. איפה פה נכנס השדה החשמלי? או פוטונים וירטואלים? אולי אלה היגסים וירטואלים?

 

[alexkaplan]

אפקט קזימיר גם גורם לתפשטות מואצת של היקום?

 

[יניב ריז]

תקרא על מודל התפיחה של היקום.

 

[אחמס1]

אם היית מכיר את התיאוריה השלמה, לא הייתה יכול

שלא לאהוב אותה (ואני ממש לא יכול להתרברב על בקיאות מלאה במודל הסטנדרטי, אבל בכל זאת אני לומד קורס בזה). ולמה זאת? מפני שההנחה היסודית של האלקטרודינמיקה הקוונטית היא מאוד פשוטה - הלגרנג'יאן צריך להיות אינווריאנטי לסיבוב הספינורים במרחב מינקובסקי, וגם להוספת פאזה לוקאלית להם (כלומר סימטריה תחת (U(1). הדרישות האלו הגיוניות לחלוטין - הרי תוצאות ניסוי לא תלויות באיזו מערכת אינרציאלית בוצעו, והפאזה של פונקצית גל גם ככה לא פיזיקלית אז לא יכולה להיות תלות בה. רק מההנחות האלו (לא שזה ממש פשוט) אפשר לקבל את כל התורה האלקטרומגנטית האדירה, הקוונטית והקלאסית. עם הוספת דרישות לסימטריות אחרות אפשר לקבל גם את הכוח החזק + חלש (בשביל זה גם צריך לשבור קצת את הסימטריה, אבל זה גם יוצא די יפה). בכל מקרה, החלקיקים הוירטואליים נכנסים לסיפור באמצעות יצור מתמטי שנקרא פרופגטור. אני לא ממש יודע למה מפרשים אותו כחלקיק וירטואלי, בטח יש להם סיבה.

 

[avinamal]

אני מניח שהסיבה שלפעמים צוחקים על פיסיקאים

היא משפטים כמו: "ההנחה היסודית של האלקטרודינמיקה הקוונטית היא מאוד פשוטה - הלגרנג'יאן צריך להיות אינווריאנטי לסיבוב הספינורים במרחב מינקובסקי, וגם להוספת פאזה לוקאלית להם." ( אני מנחש שזה עשוי להיות פשוט הלכה למעשה - כאשר מבינים את המונחים הללו כאיזו "אי תלות בקורדינטות". ) אני לא ממש מבין את העניין "מפרשים אותו כחלקיק וירטואלי". פרופגטור נשמע לי הרבה יותר טוב.

 

[אחמס1]

../images/Emo6.gif אז שים את זה בחתימה כמשקל נגד החתימה שלי

שצוחקת באופן דומה על מתמטיקאים. זה אכן שקול באופן מסויים לאי-תלות בקואורדינטות, רק במרחב פאזות רב מימדי. אבל אני לא יודע אם זו אנלוגיה טובה עבור סימטריות יותר מורכבות. QED בכל אופן, פשוטה הרבה יותר מחברותיה, Electroweak theory ו-QCD.

 

[יניב ריז]

תגובת רן בן חור

כפי שנשלחה אלי במסר,ובו הוא נתבקשתי לפרסמה בשמו: "מסכים אתך אבל האנטרפטציה שלך לאלקטרודינמיקה הקוונטית נראת פשטנית מדי. זה נכון שלפי המודל הזה (QED) קיימים פוטונים וירטואלים אשר אחראים על האנטראקציה הבין חלקיקית ואלו יוצרות את השדה החשמלי העוטף את החלקיק, אבל, ההסבר שלך בכל הנוגע לאי הוודאות האנרגיה טיפה פשטני. למשל, בייחסי האי ודאות אתה יכול לדעת או את האנרגיה בוודאות גדולה ואז מאבד אנפורמציה על זמן החיים של הפוטון, או לדעת את זמן החיים של הפוטון בוודאות ולאבד את האינפורמציה על האנרגיה. לטענתך, האנרגיה של הפוטון גבוהה, לפיכך, הייתי מצפה לרתע של החלקיק ובנוסף ליכולת למדוד בוודאות את האנרגיה הזאת."

 

[meidos]

אני אפילו לא אקרא את זה |מיואש|

 

[אחמס1]

רק יש להבהיר שהתגובה לפי תוכנה היא להודעה

המקורית שלך ולא להודעה שלי. נא לשרשר כמו שצריך

 

[niv1990]

רעיון של מי שלא מבין

האם לא אמור להיות רתע של החלקיק שמוסר את נושא הכוח? ואם הבעיה היא שאין רתע אלא כשבאמת הופעל הכוח, אז האם זה לא ניתן לפתרון על ידי כך שיוצאים חלקיקים וירטואלים לכל הכיוונים?