ניסיתי במד"א../images/Emo13.gif
ואפילו התקבלתי. ההורים שלי קצת השפיעו עלי בקטע הזה... וגם החבר (מה, כאילו, את??דם?? את תתעלפי... טוב, הם חושבים שאני ילדה קטנה, זה לא נחשב). התנאים לא תמיד טובים יותר בשירות לאומי. אני הייתי כאמור בבית-אל, חזרתי כל שבועיים וחצי הביתה, עבדתי קשה, וגם המשכורת לא הייתה משהו
אני תמיד אומרת שמאז שעברתי למשרד נהפכתי לג'ובניקית. אני כל יום בבית (חסרון ענק) העבודה שטותית (חסרון ענק) ואני ממש לא ממצה את עצמי. כל הדברים שאמרת הם נכונים מאד, אם כי אני לא בטוחה שבש"ל אי אפשר לקבל את זה גם. בש"ל קל יותר לעבור ממקום למקום מאשר בצבא - כך שאם קורה מקרה כמו שלי, שממש סבלתי, לא ממש הייתה לי בעיה לעבור. ש"ל לא תמיד קצר יותר. אני עשיתי שנה, הרוב עושות שנתיים. טוב, בסדר, זה בלי קורסים. אני אישית לא שמחתי לעזוב כ"כ מהר את החממה שגדלתי בה, אז הוספתי להיות בחממה דתית (כן, ובסוף נרקבתי..
). בקשר לאחותך - למה לא תורמת? זה מד"א!!. לי אישית הייתה קצת בעיה כי זה מד"א בירושלים. זה קצת טראומה בשבילי, כי 2 חברות טובות שלי נהרגו בשני פיגועים וחלזור לתמונות האלו זה קשה לי. (מאותה הסיבה - שערי צדק). אולי מד"א במקום אחר היה טוב יותר אבל שוב - היה יתרון שעברו קורס (אני עברתי לפני ארבע שנים קורס 44 שלא כולל הכשרה בתוך האמבולנס). להיות בצבא בתפקיד קרבי זה הדבר האחרון שההורים שלי היו נותנים לי, והדבר האחרון שאני הייתי נותנת לעצמי לעשות... אין לי כושר בגרוש
וגם שירות לאומי, אגב, זו תרומה עצומה לאופי _אם אתה מוצא את מקומך) וגם זה נותן לך אפשרויות אח"כ בדיוק כמו בנות שעועות צבא. ואולי אפילו יותר, כי יש מקומות שאם שירתת בצבא - בשבילם זה חסרון דווקא (מקומות דתיים למיניהם)
יום מקסים.