../images/Emo45.gif
עצוב להפליא. כואב להחריד. [ואולי רק אותי הוא פגש במקומות הללו, הכואבים, העצובים??] הכתיבה, חורטת בבשר החשוף. הלחנים מטלטלים. העיבודים, משכרים. האריזה נהדרת. [ובאמת הרבה יותר מוצלח קונספט עטיפת הקרטון ולא עוד פלסטיק שמתמלא אבק...] אהבתי את הקישוריות בתוך הדיסק... איכשהו הרגשתי בכמה וכמה שירים את ההמראה, את הנפילות, את הדהייה, את השקיעה, את ההתרסקות... ואולי בגלל זה הרגשתי את הטילטול הזה, של הלמעלה למטה, כמו היו לי כנפיים ממש- שזועקות לצאת מהשכמות, ועושות לנסוק לפרקים, ורגעים אחרים פשוט לצנוח מטה. בעיניי- רונה במיטבה.