כדאי שתבין את הציטוטים שאתה מביא...
מהיכן חז"ל ידעו שצריך לקרוא קריאת שמע? עיין בפרשת קריאת שמע ותקרא בעצמך את המקור. >האם משה רבינו ועם ישראל לא קראו את שמע? אם הם כן קראו, הם בודאי קראו בזמנים מסוימים< אחזור פעם שלישית. משה רבינו ועם ישראל ידעו שצריך לקרוא קריאת שמע בזמן: "בשכבך ובקומך". אם אחד היה מסתפק מהו הזמן הזה, הוא היה ניגש למשה רבינו או לחכם מוסמך בכדי לברר מהו הזמן המדוייק. כשנכתבה המשנה, נכתבו הדעות השונות שנלמדו ע"י כללי הלימוד. >יש המון שינויים בתורה ולא רק שינויים קלים< אין "המון" שינויים, וכל השינויים הם של אותיות או מילת קישור. שינויים אלו לא משנים את משמעות הטקסט עצמו, ואינם נוגעים למעשה אלא לכשרות ספר התורה, ובזה יש כללים כיצד לנהוג. >ההלכה פוסקת שכל שינוי בתורה, אפילו אות אחת חסרה פוסלת את ספר התורה< השינוי מהפסיקה פוסל את ספר התורה. בעת שמוצאים שינויים במספר אותיות, ופוסקים ללכת אחרי הרוב - שזה מכללי הפסיקה של התורה - הרי שבכך פסקו שנוסח מסויים הוא הנכון. מעתה, כל נוסח שישתנה מנוסח זה - פסול. לגבי הציטוט מהקדמת הרמב"ם, פשוט הפכת את המשמעות שלו. הנה הציטוט בהרחבה ובדיוק יותר: "החלק השלישי, הדינין שהוציאו על דרכי הסברא ונפלה בם מחלוקת, ... ונפסק הדין בהן על פי הרוב, וזה יקרה כשישתנה העיון. אבל מי שיחשוב שהדינין שנחלקין בהם כמו כן מקובלים מפי משה, וחושבים שנפלה המחלוקת כדרך טעות ההלכות, או השכחה, או מפני שאחד מהם קבל קבלת אמת והשני טעה בקבלתו, או שכח, או לא שמע מפי רבו כל מה שצריך לשמוע... זה הדבר מגונה מאד והוא דברי מי שאין לו שכל ואין בידו עיקרים ופוגם באנשים אשר נתקבלו מהם המצות, וכל זה שוא ובטל. ומה שהביאו להאמין באמונה הזאת הנפסדת, הוא מיעוט הסתכלותו בדברי החכמים הנמצאים בתלמוד. שהם מצאו שכל הפירוש המקובל מפי משה הוא אמת, ולא נתנו הפרש בין העיקרים המקובלים ובין תולדות הענינים, שיוציאו אותן בעיון." אם ציטטת את דברי הרמב"ם ב"חלק השלישי", היית צריך להתחיל מהחלקים הראשונים בהסברו והם על הדברים שהתקבלו ממשה רבינו ואין בהם מחלוקת. >הרמב"ם כותב בפירוש שכל דבר שיש בו מחלוקת הוא לא מסיני, לשיטתו מצוות כמו קריאת שמע, סוכה, תפילין, וכו' שיש בהם מחלוקת הם לא מסיני.< נראה שהוצאת את המילים הנוחות לך, ועיוותת את המשמעות הפשוטה של דבריו. "ולא מצאנו ג"כ מחלוקת במה שאמר הכתוב (ויקרא כג), פרי עץ הדר, כדי שיאמר אחד שהוא אתרוג, ויאמר אחד שהוא חבושים, או רמונים, או זולתו. ולא מצאנו ג"כ מחלוקת בעץ עבות, שהוא הדס." אין מחלוקות בעקרי המצוות, מהם, וכיצד יש לקיימם! המחלוקות הם בפרטי המצוות, והדרך היא שכל חכם מוסמך למד את הפרטים לפי כללי הלימוד. >הסיפור כאילו מליונים שנוכחו בהר סיני והעבירו את הסיפור לדורות הבאים אינו נכון. מה שנשאר זה כמה יחידים שהעבירו את הסיפור, ומניין לנו שהם לא בדו והמציאו דברים מלבם.< כמובן, שאין ראיה משכחת רוב העם את פרטי המצוות, לגבי סיפור מעמד הר סיני. אף עם לא היה מקבל בין רגע סיפור התגלות אלוקי שנעשה לפני אבותיו! אכן, העם ידע והכיר את עובדת מעמד הר סיני ואת קבלת התורה ומצוותיה. בעת ריחוק מקיום מצוות, תמיד נשארו קבוצות בעם ששמרו על המסורת, ובעת רצון העם - לימדו אותם את פרטי המצוות המעשיות, וכן את ההשקפה אשר גם היא עוברת במסורת.
