איזה חמות מ ע צ ב נ ת!

[popo11]

../images/Emo104.gif איזה מכה !!!

גם חמותי איומה. כבר שהייתי בהריון היא נתנה לי הרגשה שאני מזיקה לנכד שלה ואמא איומה. אני לא מסכימה להיות איתה לבד בחדר אחד. גם להשאיר את הבן שלי איתה לבד אני לא מוכנה, אלא אם הוא ישן. בינתיים זה עובד. הילד קטן והיא גרה רחוק. בחג שני היינו אצלה וכל הזמן הערות. עד שלא אמרתי "אבא שלו יודע מה טוב בשבילו, תסמכו עליו" לא היה שקט. אח"כ - דממה. לפעמים צריכים להיות אסרטיביים. אמא שלי, לעומת זאת, עושה בדיוק מה שאני מבקשת. לפעמים יש לה הערות פולניות, אבל במינון ממש נמוך. אחיותי ואבא שלי, מלחמת עולם. מאד מפריע לי שכל הזמן צריך להגיד להם "לא". פשוט צריך למצוא את שביל הזהב, ומדי פעם להגיע לכאן להתאוורר. זה מה יש. סיון

 

[odeia]

../images/Emo104.gif אז נתחיל בזה שצריך להגיד תודה

שיש בכלל חמות שעוזרת ו/או אמא שעוזרת, גם אם מעבירה ביקורת. לנו למשל אין שום עזרה לא מאמו של בעלי ולא מאמא שלי, כי אנחנו בקריה לבד, ללא משפחה בכלל. גם שאנחנו באים לבקר גם חמותי וגם אמא שלי לא מעיזות להעביר ביקורת, גם בגלל שהן יודעות שאני האמא הכי טובה וגם בגלל שהן יודעות שהתשובות שלי לא ינעמו לאוזניהן. דווקא אחיותיי חושבות שהן יודעות דבר בחינוך ואפילו יותר ממני מה טוב לילדה, התשובות שקיבלו ממני נעו בין התעלמות לבין: מציעה לך לא להגיד לי מה לעשות אחרת גם אני אתחיל להגיד לך. אבל למען האמת, המון פעמים הן נתנו עצות, אמרתי תודה רבה ועשיתי מה שבא לי, ובזכות זה יצאה לי ילדה כזו מוצלחת. חמות עוזרת זה נהדר, גם אם יש ביקורת, אולי כדאי לצאת איתה לכוס קפה איפשהו ולדבר איתה בניחותא ולהסביר לה שאת חייבת לשגות לבד ואת שמחה לקבל עצות ואת תשמחי גם לקבל מחמאות. ולהודות לה שוב ושוב על העזרה.

 

[נונינה]

הומור הומור ושוב הומור

זאת התשובה שלי לזה שברור לחמותי שהילדים שלי תמיד עומדים לקפוא מקור!!! היא שואלת למה הם בלי גרביים ואני אומרת אולי הם יהיו חולים סוף סוף,אני מחכה לזה כבר כל החורף. או - זכותי להתעלל בילדי, הם שלי... והכל בחיוך, ואני עושה רק מה שאני חושבת שנכון. ואם היא נותנת עיצה טובה - זה יכול לקרות לפעמים אני מודה לה, שתרגיש שהיא "מנצחת" לעיתים. רק לא להתרגז, זה לא עוזר רק......מרגיז.

 

[popo11]

../images/Emo104.gif אולי נשלח את כל החמות לקרוא

את השרשור הזה ? יפתור לכולנו המון בעיות !

 

[meira]

../images/Emo104.gif יש לנו מזל שאנחנו רחוקים ../images/Emo8.gif

אמא שלי הגיעה אלינו יומיים אחרי שאור נולד ומרוב שהיא היתה מלאת כוונות טובות לעזור זה כבר שיגע במיוחד אותי שהייתי איתה כל היום. מכיון שהיא באה רק לחודש החלטתי שלא שווה לי לריב ולקלקל לה את ההרגשה והבלגתי. כשהיינו בארץ והתארחנו אצל ההורים של בן זוגי, קיבלתי את המנה השנתית של ההצעות "הידידותיות" והשאלות של ה"למה ככה"... אבל אצלה זה בא עם מידה שווה של מחמאות על כמה שאני מעניקה לאור ואיך אני מגדלת אותו נפלא

אז אני מתאפקת, שומעת ועושה מה שאני חושבת שנכון לעשות ועוד חודשיים אנחנו מגיעים שוב

 

[רונית של ל&ל]

קודם כל ../images/Emo24.gif../images/Emo104.gif

אני רואה שסיגל של שגיא צדקה ואכן התפתח דיון ארוך בנושא, אז אין לי הרבה מה להוסיף. אצלנו כשחמותי מעירה יותר מדי (מה שלא קורה הרבה לשמחתי) אני מייד קוראת את רונן אל הדגל, הרי זו אמא שלו אז שהוא יתמודד. חבל לי לריב או ליצור מצב מעיק כי אני אוהבת אותה והעזרה שלה חשובה לנו.

 

[Shellylove]

למזלי חמותי קיבלה כבר

"טיפול בהלם" רציני בנישואין הראשונים של בעלי (שאז, לפי הסיפורים, היא הייתה מתערבת ופולשת להם לחיים). בעלי אמר לי מהתחלה שאם אני מרגישה שהיא מתערבת לי, שאתן לו לטפל בעניין, כי תזכורת קלה של מה שהיה אז תספיק ולמה לערב אותי בעניין. בכלל בעלי מאד רגיש לנושאים כאלה של התערבות בחיים (בקושי הוא מסכים שאני אתערב לו מדי פעם, אז אם אני רק אפצה פה הוא כבר יטפל בעניין, ולא בעדינות. אבל בינתיים אני מסתדרת איתה בסדר, גם מה שיש לה להעיר היא עושה מאד בזהירות (כנראה מפחד) ואני לא מתרגשת.

 

[אשרת של יעלי]

משהו שפשוט מרתיח אותי....

בד"כ אין לי שום בעיה עם החמות. היא גם לא גרה קרוב כך שמתראים ככה פעם בשבועיים ואז אם יש הערות אני פשוט סופגת ולא מגיבה. אבל יש 2 דברים שפשוט מרתיחים אותי. אצל החמות שלי יש איזה אובססיה כל הזמן לגבי אוכל... גם לפני שיעלי נולדה. כל הזמן התעסקות עם אוכל: אכלת? את לא אוכלת מספיק.. נו, היא כבר אוכלת משהו חוץ מחלב אם? הגיע הזמן לא? והיא הגדילה לעשות כשיום אחד קירבה לפה של יעלי שומר עם לימון. אני מיד נבהלתי וצעקתי "לא" והיא לא הבינה על מה המהומה. פה גם בעלי התערב ואמר לה "תני לאשרת להחליט". וזה לא עוזר כל פעם מחדש צריך לעמוד על המשמר.. ודבר שני שכנראה לא יהיה לו פתרון: אני אישית לא סובלת שמעשנים לידי זה ממש גורם לי לבחילה. הם כמובן לא מעשנים לידה אבל הריח ספוג בעשן. כל פעם כשהיא חוזרת מהם כל הבגדים ספוגים בריח של עישון . אני רק חושבת על כך שכשמחבקים אותה ומנשקים אותה בבית שלהם היא נחנקת מהריח. אני יודעת שאין לזה פתרון אבל זה ממש משגע אותי. אני לא יכולה לא לאפשר להם להיות איתה ולא לחבק אותה וכו´. וחוץ מהדברים האלו בסה"כ יש לנו קשר טוב. לא יותר מדי קרוב ולא מרוחק מדי. כמובן שעזרה אין לנו משני הצדדים כי אנחנו גרים רחוק יחסית מהם.

 

[אמא של תומר]

בנוגע לאוכל....

גם חמותי כל הזמן אמרה לי "אנחנו בגיל 3 חודשים היינו נותנים לחם טבול ברוטב של פיז´ונס" ראשית, אני לא מאמינה לה, כי ילד בן 3 חודשים לא יודע לאכול לחם. שנית, אותנו גם השקו בחלב פרה מהול במים, כאילו דה?! זה מה שאני אאכיל את הילדים שלי? דבר שלישי - אני אומרת לה שככה אמרו לי בטיפת חלב, וככה הרופא אמר, ומתחילה להסביר לה הסברים מלומדים למה כן או למה אסור - ועל זה אין לה תשובה, אז היא משתתקת (כי היא לא הכי חכמה, ואין לה תשובות לתשובות המלומדות שלי) בדר"כ - "ככה אמר הרופא" זה טריק שעובד. אבל, גיליתי שאבא שלי נותן לתומר "לטעום" כשאני לא רואה - יין, גבינת פרמז´נו, קולה (!!!!) וכו´ וכו´ - והוא חטף ממני כזו שטיפה. ובקשר לעישון - אצלינו לא מעשנים אז אין לי בעיה, חוץ מאחותי, אבל שלחתי אותה לאוסטרליה, אז פעם בשנה כשהיא באה, סובלים שבועיים את הריח.

 

[ציפי ג]

תני לילד לטפל בזה ../images/Emo104.gif

הילדים שלי כשהם רואים שסבא מעשן, מתחילים לצעוק שהוא מסריח והם לא יתנו לו נשיקה. הוא לא מתקרב אליהם עם סגריות.

 

[אשרת של יעלי]

הבעיה היא שיעלי עדיין קטנה

בשביל להתלונן על הסבא והסבתא המעשנים.... אולי כשהיא תהיה יותר גדולה אז היא תוכל גם להתלונן בפניהם על זה...

 

[אשרת של יעלי]

בקשר לתשובות המלומדות

אז כבר נתתי עשרות תשובות מלומדות לגבי המחקרים החדשים, האלרגיות, והמסמך הרשמי שמשרד הבריאות הוציא.... אבל היא לא ממש התרשמה (היא גם לא מלומדת כ"כ) והיא הניפה יד בביטול. מבחינתה מה שעשתה עם ילדיה זה הכי טוב ואין כמו הנסיון של גידול 4 ילדים. אקיצר, הכי פשוט להבליג למרות שאני אוכלת את לבי מבפנים לפעמים. אני חושבת שם היא היתה הולכת עם מה שבראש שלי היא היתה יכולה להנות הרבה יותר מהנכדה שלה כי למען האמת הרבה פעמים אני לא משאירה את הילדה אצלה רק מהפחד שהיא תתן לה משהו מאחורי גבי... ועוד קטע קטן: את מכירה את זה שכשהילדה על הידיים של החמות ובוכה כי היא רוצה את אמא או כי היא עייפה - אז החמות תמיד תגיד "אולי היא רעבה?" פשוט קשה להם לקבל את העובדה שכרגע הילדה לא רוצה להיות על הידיים שלהם.

 

[אמא של תומר]

דווקא את הבעיה הספציפית הזו אין לי.

מרוב שחמותי כזו לחוצה, אם תומר מתחיל לבכות על הידיים שלה, היא נלחצת ומעבירה לי אותו, או לבעלי. חוץ מזה שתומר כבר גדול, ואם הוא לא רוצה ידיים - הוא יורד לבד, או עושה את המוות למי שמחזיק אותו.... אבל לא רק בנושא זה, אם האוכל שלה לא טעים לו, היא אומרת שהוא בטח לא רעב. ואם הוא בוכה כמישהו מהם מדבר אליו (זה בד"כ בטון מאוד גבוה - משפחה צעקנית), אז אולי הוא עייף? וכו´ וכו´ מליון תרוצים. ורציתי לומר למאיה של אוראל, שזה ממש מרתיח אותי שהיא לא רצתה להחזיר את הילד - אני בכלל לא מבינה את הגישה הזו, מה זה לא רוצה? איזו בעלות יש לה עליו? זה כבר ממש גובל בחוצפה. בעיני.

 

[מאיה של אוראל]

אין לי כבר כוח לריב איתה על הנושא .

הזה לכן היום בבוקר היתעוררנו בעלי הלך לעבודה אני ואוראל התלבשנו(הלבשתי אותו) אספתי את כל חפצינו ופשוטהלכנו חזרה לביתינו הקט (והלא מרוחק מהם) אבל לפחות ככה יש לי שקט מהדרישות הטענות והמענות שלהם והקטע הכי יפה היה שאמא שלי אמרה לסבתא שלי אל תיתערבי והיא היתה זו שהיתערבה נכון יפה ~~~~~~~~מאיה~~~~~~~~~

 

[אמא של תומר]

טוב עשית!

ולמה בכלל הייתם שם כ"כ הרבה זמן? בגלל החג? וסתם עצה ידידותית - את יכולה לנקוט כלפיה בסנקציות. לא לבוא יותר, או לא להביא את אוראל, או להפחית בתדירות הביקורים, וכשהיא תשאל למה, תגידי לה שהיא מתערבת יותר מדי, ובכלל לא מקובל עליך שהיא מסרבת להחזיר את הילד להוריו! אני מצטערת אם אני נשמעת קצת פטליסטית, אבל ההתנהגות שלה, כפי שתארת אותה, קצת הרגיזה אותי.

 

[מאיה של אוראל]

מה לעשות שיש חגים ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

כן זו החלטתי לגבי המצב הנוכחי אני עדיין לא יודעת עם אנחנו נעשה אצלהם שבת המשפחה של בעלי לא בארץ לכן יש לנו רק את המישפחה שלי אבל כניראה נעשה שבת בבית שלנו המישפחה הקטנה שלנו לבד ואולי נזמין חברים לדעתי זה יהיה יותר הרבה נחמד

~~~~~~~~מאיה~~~~~~~~

 

[ליאת של בר]

אין לי כל כך הרבה מה להוסיף

החמות שלי בסדר רוב הזמן ועם ההערות שיש לה אני מנסה להתמודד. בר לא לבושה מספיק טוב - אני מסבירה כו שכבות יש לה ושהיא חמימה ונעים לה. למה את לא אוכלת את מניקה - אני לא רעבה וזה שאני מתפקדת כמו פרה לא אומר שאני צריכה להעלות גירה כל היום. אין קשר בין האוכל שלי לחלב. (לא עוזר) אנחנו לא קשרנו את הילדים באוטו, היינו "אמיצים" - אני פחדנית, והסוגיה הזו נפתרה אחרי שהיא ראתה משהו בטלויזיה על בטיחות וזועזעה קשות. (חברל שאבא של בר לא ראה) קצת שוקולד זה לא נורא - אבל אמא לא מרשה, כל זמן שהילדה לא מבקשת.. במקרה חירום מתלוננים אצל הבן שלה שהוא יטפל בה.. ואם היא רוצה, שתקנה לה לול (ואח"כ תאחסן אותו), לא?

 

[אמא של מיכל]

ליאתי, ראיתי וקראתי את ההודעה שלך

אין לי מה להוסיף חוץ מחיבוק ענקי!

 

[ליאת של בר]

תודה, אני כבר מאוששת כמעט לגמרי

ויש סימני אהבה בבית....

 

[kari z]

ובכל זאת../images/Emo140.gif

אמא שלי גרה רחוק. לבעלי יש רק אבא. כך ששקט אצלינו יחסית, ואפילו שקט מדי!! אז תהיו סבלניות. קשה איתן אבל קשה גם בלעדן! קרי