איזה חמות מ ע צ ב נ ת!

[popo11]

../images/Emo6.gif

אני שומעת את הקיטורים כאן וחושבת לעצמי שהחבילה שלי לא יותר גרועה משל האחרים ! גם זו חצי נחמה ...

 

[חגית של אורן]

חבל שזה המצב אצלכן - מקווה שישתפר

ראיתי כאן הרבה עיצות מנסיון אישי של הרבה בנות כאן ומקווה משהו מזה יעזור. לשמחתי אני לא שותפה לקיטורים האלה כי אצלי פשוט לא מתערבים לנו בחיים משני הצדדים. אני בעד שיחה טובה שמבהירה את כוונותינו ורגישותנו בקשר לנושאים מסויימים. חבל לשמור בבטן ובלי משים להעביר את זה לילדים - הרי סבא וסבתא זה דבר נהדר, אז שלפחות הנכדים ייהנו

 

[popo11]

את יודעת מה הבעיה ?

שבשיחות תמיד אומרים בסוף "נכון" ו"כן" ו"בטח" ולפעמים זה אפילו מחזיק איזה שבועיים. ואז בסוף חוזרים למה שהיה קודם. לכולם יש כוונות טובות, אבל לא אני אשנה אישה בת 55 שלא מקשיבה באמת. כמות הפעמים שדיברנו. אוף. אפשר היה לעשות כבר את המעגל של דן שילון, היה יותר קצר.

 

[almost]

בעניין חמות....

אני חושבת שצריך להקים פורום לנושאי חמות, כי זה נושא בפני עצמו (נושא מרגיז) ולשאלה - יש מישהי שממש מסתדרת עם החמות שלה?

 

[jole]

אני מתחילה להרגיש במיעוט../images/Emo104.gif

אבל כן, יש . אני. אני חושבת שמספר פעמים יצא לי לברך על ההורים של בעלי. אני מרגישה כמו אפון בצמר גפן. שומרים עלי מכל הצדדים. הכל רק שאהיה מרוצה. הם בעלי חוש הומור שחבל על הזמן, אנחנו מחליפים בדיחות גסות במייל, ויש לי שיחות נפש עם חמותי. וכשיש משהו להעיר פשוט אומרים מה שיש. ואני מאמינה שכשדברים נאמרים מהלב הם פונים אל הלב של מי שיושב מולנו ומתקבלים כמו שהם.

 

[zimes]

יש, כנראה קשר בין הבעל לחמות ../images/Emo104.gif

טוב, נו - הוא הבן שלה. אבל - גם חמַי (=חמי וחמותי), בסה"כ, בסדר. (להיות כנה - אני חושבת שהורי יותר מציקנים מהם) וגם בעלי פשוט שותף לכל מה שקורה. כמו אצלך, לא?

 

[דניאל של מורן]

המממ.. כן../images/Emo9.gif

מסתבר שיש חיה כזאת... גם לי היה קשה להאמין.. אבל.. אני ממש לא מזדהה עם מה שכתבתן.. אם כבר.. אמא שלי היא הבעיה.

 

[michal@gal]

דוקא חמותי בסדר, כמעט

היא אומרת שחמותה היתה מאד לא בסדר איתה, ועשתה לה צרות, אז היא נשבעה לא לעשות אותו הדבר לכלות שלה. כמובן שלפעמים היא משגעת אותי, הילד לא אוכל, למה אין לו גופיה וכו´, אבל הכל במידה.

 

[גית של אופיר]

כן, כן... אני...

ואני ממש מבינה מאיפה הגיע בעלי... היא אוהבת, ותומכת, ולא חונקת או מלחיצה... וגם כשיש לה מה להעיר או לשאול, היא עושה את זה בסופר עדינות... ויש לה נסיון של 3 ילדים ו-4 נכדים לפני אופיר...

 

[מיכל של הדר]

ולי יש חמות שממש לא מתעניינת בהדר

היא ראתה אותו לראשונה כשהוא היה בן שלושה חודשים וממש לא מתעניינת בו מאז...(פרט לעובדה שהיה לה המון מה להגיד על כך שחזרתי לעבוד יומיים בשבוע ואחותי שומרת עליו), מישיה כאן בפורום כתבה לי "הפסד שלה" ואכן כך - הפסד שלה!!!!!

 

[נונינה]

נראה לי שמצאנו את הנושא האולטמטיבי

 

[אילנה של יובל ומיכל]

על הדבש ועל העוקץ ../images/Emo104.gif

מצד אחד יש לי את החמות (וגם החם, שמשום מה מקומו נפקד בדיון הזה...) הכי מקסימים בעולם. עוזרים מתי שאני רק רוצה, תמיד זמינים לנו, נותנים לנו "ערב רווקים" מדי פעם שנוכל לבלות לבד, לא מתערבים בחינוך ובגידול של הילדות ומה לא. פשוט מדהימים. זה הדבש. אבל יש גם עוקץ - הם עוזרים גם כשאני לא רוצה. וזה אומר להופיע כאן כשבעלי בחו"ל בלי שום התרעה "כדי לעזור". יש להם הערות "פולניות" כאלה, שהן לא ביקורת עלינו אבל עקיצה כזו מתחת לחגורה "שמעתי שבגיל הזה כבר צריך להוסיף דייסה". "שמעתי שמעל גיל חצי שנה חלב אם זה לא מספיק" ושמעתי ושמעתי ושמעתי. והם גם יודעים לקטר לגיסי וגיסתי (אין עדיין ילדים שם) מין קיטורים כאלה של טפיחה על השכם "כל היום טיפלתי בילדות", ובעברית "איזה סבתא טובה אני". וזה מוציא אותי מדעתי ! והכי "גרוע" שהם מטורפים על הילדות ונוטים להיות בצד שלהן גם אם זה ממש לא במקום. למשל, פעם כעסתי על יובל ואמרתי לה שאין סיפור לפני השינה וסבתא שלה אמרה לה "לא נורא, סבתא תקרא לך". או שנתתי לה תרופה מרה וניסיתי להסביר לה למה חייבים, והסבתא ברקע "אוי, איזה מסכנה, אוי איזה מסכנה...". אבל בסיכום כללי, הם אחלה

ולא הייתי מחליפה אותם.

 

[ענבל30]

אין לי חמות... ../images/Emo13.gif

מהיתרונות של חד-הוריות

אבל ההורים שלי די מתערבים. מה זה מתערבים? יש להם דעות והם מביעים אותם, ויש להם גם נסיון וידע ואני נעזרת בהם ובידע ובנסיון האלו שלהם לא מעט. אני משתדלת לא לריב איתם בכל מה שנוגע לגידול של רומי... ופעמים רבות הם גם צודקים בהערות שלהם, ואני לומדת מהם. אבל יש נושאים שבהם אני לא מסכימה איתם, ויש לנו בעיה עם זה. הלינה המשותפת למשל, מטרידה אותם מאוד. בהתחלה עוד קיבלו את זה, אם כי גם אז טיפטפו לי ש"אצטרך לגמול אותה מזה ומוטב מוקדם..." היום זה כבר ממש בעייתי, אבא שלי שואל אותי אם רומי ישנה במיטה שלה (שהוא עבד וטרח והנמיך בה את גובה המזרון לכבוד זה שהיא נעמדת לה) וכשעניתי שלא, הוא גם נעלב (כאילו אני לא מעריכה את טרחתו) וגם הרים קצת את הקול שלו, כשטען שרומי צריכה להיגמל מהלינה המשותפת. לא נעים. אני לא רוצה להגיע למצב שאצטרך לשקר להם או להסתיר מהם איך ואיפה רומי ישנה.

באותו עימות עם אבא שלי, פשוט שתקתי ולא עניתי, ואחר כך שיניתי נושא. אבל יש פעמים שהם די "נדבקים" לנושא ולא נותנים לי מנוחה, כאילו מנסים להתיש אותי בהערות וטענות עד ש"אכנע". לחץ משפחתי זו אכן בעיה

 

[אירית של מורן ומתן]

../images/Emo24.gif

 

[שבלולי]

אמא חמה, וחמה קרה

אצלנו המצב הוא כזה, בעלי שוטר שכבר חודשיים לא בבית וכך יהיה במשך החצי שנה הקרובה. אמא שלי עוזרת לי המון מבחינת אוכל קניות וכו´. אבל היא לא מסוגלת לטפל בילדה היא שמנה וחולה היא בקושי מזיזה את עצמה כך אין לי אפשרות להשאיר את הילדה אצלה. חמותי לא באה בכלל היא גרה בתל-אביב ואנחנו בראשל"צ יש לה רכב והיא יכולה לבוא מתי שהיא רוצה (כנראה שהיא לא רוצה). יש לציין שבעלי בן יחיד וזאת נכדה ראשונה שלה. אני צריכה ללכת לרופא שיניים ואין לי מי שיהיה עם הילדה (אחותי גרה רחוק מאוד וגם לה יש ילדים). חמותי מאז הלידה היא לא קנתה לילדה כלום רק הביאה מלא מלא בגדים משומשים של הבת של חברה שלה (חלק גדול זרקתי מוכתמים וקרועים) מצבה הכלכלי טוב מאוד כך שאין סיבה מוצדקת לזה. הוריו גרושים ואבא שלו לעומת זאת באה שלוש פעמים בשבוע ומתקשר לשאול אם אני צריכה משהו. אמא שלי מעירה לי על כל דבר ואני מאוד עצבנית בסביבתה אבל היא מציפה את הילדה במתנות, לחג היא קנתה לילדה מס´ חליפות שתי זוגות נעלים ולנו מתנה. הדבר שנמאס לי לשמוע הוא שאני שמנה ושאני לא יהיה כמו אמא שלי, חמותי אמרה מסביב לשולחן המשפחה וחברים שלה שהיא מקווה שהילדה קיבלה את הגנים שלה, שלא תיהיה שמנה כמו אמא שלי, נורא נעלבתי וסתמתי. בעלי אומר לי שאני לא הצפה מאמא שלו לכלום כי ככה היא אישה קרה שיודעת רק לדבר בלי אך לא לעשות דבר. מה לדעתכן עדיף אמא מתערבת ומרעיפה אהבה לילדה או חמה קרה שלא נותנת כלום מעצמה?

 

[מיכל של הדר]

אני חושבת שעדיף אמא חמה ומתערבת

על חמות קרה ומרוחקת, זה המצב גם אצלי, הורי עוזרים לי המון ואמא שלי מגיעה הרבה, אמנם היא לא מתערבת בגידול של הדר כי היא לא טיפוס כזה (היא יותר אוהבת להשמיע לו מוזיקה ולשיר לו ואף פעם לא אשמע ממנה משפט כמו "תלבישי לו סוודר, להיפך לפעמים אני צריכה לומר לה "תלבישי לו סוודר"....), אבל היא אוהבת להיות מעורבת בחיים שלי ולפעמים זה מעצבן אותי, אם כי עם השנים לימדתי אותה היכן עובר הגבול וחוץ מתקריות פה ושם העניינים שקטים. לגבי החמות, ציינתי בשרשור כי היא ממש לא מתעניינת בהדר (ראתה אותו רק פעם אחת מאז שהוא נולד לפני 4 חודשים), אבל דווקא מרשה לעצמה להגיד משפטי ביקורת כמו "לא צריך להחזיק ילד על הידיים, אשפר לשים אותו בלול אם הוא בוכה.....).

 

[חנה של ליאור]

לי אין כל כך על מה להתלונן

ברור שתמיד אפשר למצוא על מה אבל אני צריכה להיות הוגנת. הדבר הטוב ביותר אצל אמא של ליאור (חוץ מזה שהיא עשתה לי את הבן שלה) הוא שהיא נורא משתדלת. היא פוחדת להיות החמות האיומה ולכן היא כל הזמן בודקת אם היא מתערבת יותר מידי או פחות מידי. אחרי הלידה היא מילאה לי את המקרר בקופסאות עם אוכל. היא מגיעה אלי בכל פעם שאני צריכה עזרה. רק צריך לצפצף והיא מגיעה. לעומת זה, היא לא מרשה לעצמה לקפל כביסה כדי שאני לא אאשים אותה שהיא מחטטת לי בארונות ומתערבת לי בקיפול הכביסה (וטוב שכך...) וכמובן שלא מעירה הערות על הנקיון שרחוק מאוד ממה שיש אצלה בבית. אני חושבת שאני יכולה להחמיא גם קצת לעצמי כי כשהיא מעירה הערות מידי פעם אני מקבלת אותן בשקט ולא מתרגזת. אני מניחה שאם היא היתה מגזימה אני לא הייתי נשארת כזאת נחמדה אבל בינתיים העניינים בסדר.