שאצלי נקודת הפתיחה היתה כשגיליתי במה אני טובה ומה אני אוהבת לעשות (מבחינת מקצוע). זה מאוד העלה את הביטחון העצמי ונתן סיפוק.
כמובן שעם הזמן ה"high" מזה פוחת, אבל זאת היתה נקודת פתיחה טובה להבין הרבה דברים על עצמי.
נראה לי שאצל כל אחד יש טריגר אחר שמביא בוסט לכל הנושא הזה של קבלה עצמית.
הייתה כתבה שקראתי לפני כמה זמן (מהסוג של הכתבות סוג...) שתמיד שמים ב- Ynet על זוגיות וכו'...
ודווקא הכתבה הזאת די האירה את עיניי. היא כתבה על זה שהרבה נשים רוצות זוגיות ומדברות על זה כל הזמן, אבל לא יודעות מה זה אומר עבורן.
וזה נכון, להגיד "אני רוצה זוגיות" זה כמו למלמל מנטרה חוזרת, כשאני בעצם צריכה להבין מה זה אומר מבחינתי. למה אני מצפה. מה אני צריכה.
מה אני יכולה לקבל או לתת בקשר. ואז גם הבנתי שאני בעצם לא כל כך יודעת מה זאת זוגיות
זה בהחלט הבעיה העיקרית של הרווקים ובעיקר של הרווקות
כולם חושבים שעצם זה שהם רוצים זוגיות אז הם מוכנים לקראת
ולצערם אין זו הדרך לזוגיות תקינה
 
אז מה זה בעצם זוגיות ?
זה לשתף , בין אם דברים יומיומיים, בין אם צחוק או כאב לגבי משהו. תחושה של קבלה- כפי שאתה- עם היתרונות והחסרונות שלך, תוך הבנה
שאפשר לדבר על דברים שקשים לך ומפריעים לך, וליצור פיתרונות ביחד. זוגיות זה ביטחון, תחושה שיש לך גב נוסף, מעבר לזה שאתה הגב של עצמך.
לעשות טוב למי שאיתך, לא רק בשבילו, כי זה מספק גם אותך.
אבל הכול מתחיל מאיזושהי כימיה שאי אפשר לכפות אותה, או שהיא נמצאת או שלא.