איך אפשר להיות רגועים???

[סאני המצליחה]

איך אפשר להיות רגועים??? ../images/Emo46.gif

בעלי מעצבן אותי נ-ו-ר-א בזמן האחרון. ואל תגידו לי שזה ההורמונים. זה הוא

ורק הוא

מה אני יעשה???

יש לי בקרוב בדיקת רירית, ואני רוצה שהיא תצמח ותתעבה בלי הפרעות עצבניות/נפשיות. ואין עם מי לדבר. פשוט אין.

הוא אומנם לא מיתכוון, אני בטוחה, אבל הוא אפילו לא מבקש סליחה. גם אם אני אומרת לו "למי דיברת לא יפה, אלי"? ואני עושה ברוגז כזה, ולא מדברת איתו, והוא יודע טוב מאוד למה, הוא לא מנסה אפילו להתחנף... וחוץ מזה, שהוא עובד שעות על גבי שעות, וגם כשהוא חוזר מפגישות בלילה מאוחר, הוא מתיישב בבית על המחשב עד שאני כבר נירדמת. אאאוף. איך אני ירגיע את עצמי? הוא לא סובל מה שאני סובלת (פיזית) בטיפולים, אז למה הוא לא עושה שיהיה מצב האופטימלי ביותר כדי שיהיה טוב ורגוע כמה שאפשר? שיעוף מפה

לאנשהו ויעזוב אותי במנוחה....

 

[שמש קטנה]

אולי קשה לו?

והוא פשוט מגיב אחרת ממך? חשבת לעזור לו? הוא אמנם לא סובל פיזית, אבל מודאג ומוטרד בדיוק כמוך. ומה את חושבת שההורמונים (שלך) לא משפיעים גם עליו? תנסי להרגיע את האווירה, ותראי שהוא ישתף פעולה, בשמחה אפילו. גם הוא רוצה כבר שקט ותינוק ביד. הרירית לא תצמח בהתאם להפרעות הנ"ל, אל תדאגי לרירית, תדאגי רק לבעלך. ותבקשי שיגאג גם לך, תזכירי לו מה המצב, אולי הוא מעדיף לשכוח...

 

[שמש קטנה]

שיגאג=שידאג. נו, מה יהיה?

 

[עמית@]

טוב סאניקית- חשבתי הרבה אם לענות

והחלטתי בכל זאת לכתוב, לא לי הזכות לדעת איך את מרגישה אחרי אסון כל כך נורא, אבל לי הזכות לראות אותך מיום האסון ועוד לפניו, לקרוא אותך ולהיות איתך בקשר שחשף מן הסתם את הנעשה בתוכך ואת הדברים שהכי מטרידים אותך, (שהרי זה היופי באנונימיות למחצה ובפורום שנועד כולו לעזור לנשים שזה מה שנח על ליבן כל הזמן) ראיתי אותך מייד אחר כך קרועה ומיוסרת, אומרת שהדבר היחיד שמצליח להעלות חיוך או בדל של שמחה בחייך הוא א´ שאני בטוחה שהתאמץ ככל שביכולתו על מנת להציל את אשתו ולהציל את חייכם. ראיתי אותך מתייסרת אחר כך ועד היום על העוול (במרכאות או בלי) שנעשה לך ובצדק, קרה לך אסון. לאורך כל הדרך הוא היה שם אבל לא ממש שמעתי אותך מדברת על ריפוי היחסים- יכול להיות כמובן שזה מסוג הדברים שנותרים חסויים אולם עדיין מדובר פה על תא משפחתי שעבר טלטלה מהחמורות שיש, המלצתי גם אז ואני לא יודעת אם עשית אולם אני עדיין ממליצה בחום ללכת לטיפול- לא שאני כזו מסיונרית אבל אני חושבת וגם אחרי שאני שבה וקוראת את ההתלבטויות שלך האם את רעה שאת חשה כך וכך, האם את אשמה, מפחדת, רוצה וכמהה כל כך. ואני יודעת שאת יודעת שא´ לא פחות קרוע ממך, והוא מחוייב להתמודד גם עם מלוא הכאב של אב שילדיו כבר לא איתו וגם על מלוא כאבה של אשתו שעוברת סבל פיזי ונפשי. אז הוא לא עובר את הכאב שאת עוברת ותאמיני לי שהוא יודע את זה וזה מייסר אותו לא פחות, ולדעת שאת מאשימה אותו על כך שהוא "לא" עובר את זה- זה קשה כפליים. אולי הדרך שלו היא להעלם, לנסות להימנע מכל גורם כאוב, לא לשלוח את הלשון היישר אל השן עם החור. הדברים נתפסים שונה מכל צד בכל מצב. אני מקווה שאת מבינה שאני מנסה לנסח פה וללכת בין הטיפות משהו שלא יכאיב לך אבל יבהיר שבמצב כזה חייבים לקחת אחריות. את חייבת לקחת אחריות על עצמך, משהו שקצת הרשית לעצמך לרופף בגלל מה שעברת, ואת לא רוצה לאבד מה שיש לך ומה שעוד יבוא, כי יגיעו עוד ילדים וא´ עדיין יהיה האב ואת תהיי האם- אז אסור לך לוותר לעצמך ולו בגלל הילדים הקודמים, שלא יתמוטט לך הכל - סאניק- את חייבת לעשות משהו. אני מצטערת כל כך ואני יודעת שעוד יהיו ילדים והרירית תצמח, נשיקות וחיבוק (לא אוהבת את החיבוק החדש אז אני מוסרת חיבוק וירטואלי מהדור הישן) תחזיקי מעמד

 

[שחר חדש]

גם אני חושבת...

סביר שגם הוא מוטרד. רק שאולי התגובה שלו היא לגמרי אחרת משלך. חבל לבזבז אנרגיות אחד על השני (למרות שבא לי שכבר יהיה לכם סיבות אחרות ל"דאגה"...), נסו "לחבק" יותר אחד את השני (עם מרכאות או בלי). אתם יכולים לשאוב הרבה כוח מהביחד. והרירית - אני חושבת שההורמונים מפחידים אותה יותר מאשר העצבנות שלך. או כמו שזיידמן סבור הטיפולים נועדו בדיוק כדי לעקוף את המכשולים האלה כמו לחץ ועצבנות.

 

[שחר חדש]

וגם...

אפשר להגדיר זמנים שבהם את הכי רגישה בעולם. והכי צריכה אותו ואז הוא בשבילך. אצלי, למשל, זה בימים הראשונים של המחזור - אז אני מסכנה נורא. גם בגלל האכזבה שהוא הגיע וגם בגלל הכאבים, הבחילות וכו´. אז תפקידו להיות רגיש, לא לקחת אותי ברצינות כשאני מעצבנת, וגם - פינוקים קטנים כמו קפה למיטה, או ארוחת ערב... זה כיף נורא ומחבר. אולי תנסי...

 

[סאני המצליחה]

את מתכוונת שאולי הוא ינסה ../images/Emo8.gif

 

[שחר חדש]

העניין הוא -

שאם תחכי שהוא ינסה, זה לא יקרה לעולם. "הם" לא יודעים ל - ב - ד מה הם צריכים לעשות (אינטלגנציה ריגשית אפס). צריך ל - ה - ג - י - ד להם מה לעשות, ולחזור ולהגיד להם. אחר כך זה הופך להיות הרגל (טוב, לשם שינוי). אז תנסי שהוא ינסה

 

[סאני המצליחה]

ניסיתי ה-מ-ו-ן ../images/Emo5.gif התייאשתי... ../images/Emo4.gif

ההרגל אצלו לא עובד. נמאס להזכיר כל פעם מחדש.... ונמאס לי לוותר.

 

[שחר חדש]

יפוטר סרבן הפינוק לאלתר ../images/Emo3.gif

ו - פנקי את עצמך!!! תדאגי לקנות / לעשות לעצמך דברים שאת ממש אוהבת, בימים הקשים שלך. קחי יום חופש, בלי עם חברות, צאי למסעדה אהובה כל פעם ש..., תעשי אמבטיות קצף עם מלחי אמבט מרגיעים, תזמיני מסז´. כל דבר שיעשה לך טוב. מגיע לך. ואם אישך היקר לא יכול להבין את זה (מה לעשות, גברים אטומים לפעמים לצרכים של הסביבה, זה מן דפקט כזה שאלוהים חנן אותם בו. ככה זה פוטר אותם מהעול של החיים - הם פשוט לא רואים, לא שומעים, לא יודעים, וזהו). ובנתיים קבלי ממני

 

[נועם@בת]

בטח שזה רק הוא ולא ההורמונים ../images/Emo3.gif

גם פיזור הנפש זה הוא

גם הנהיגה

הנה, תורידי את זה (אל תדאגי זה לא וירוס) ותבקשי מא. להדליק את הפתיל. העיקר שיש לו עבודה, זה גם משהו, לא? סאנשיין, הרירית שלך גדלה יופי, האסטרופם מנפח אותה כמוש הוא מנפח אותך

וחוצמזה, איך זה שלא הכנסת לכאן עדיין את התמונה של סאני?

נועם

 

[שמש קטנה]

מסקרן אותי למה התכוונת ב"גם הנהיגה"

 

[נועם@בת]

ההורמונים פוגעים בריכוז

ובאופן טבעי (ודי מסוכן) גם בנהיגה. באחד הטיפולים האחרונים שלי, חזרתי מהעבודה יום אחרי שהתחלתי להסניף בוסרלין. בשלב מסויים פשוט הפעלתי את מהבהבי המצוקה ונסעתי הביתה הבמהירות של 20-30 קמ"ש כדי להגיע הביתה בשלום. בשבוע שאחרי כן נשארתי בבית, כי הייתי עד כדי כך מטורללת שלא תמיד הצלחתי לסיים את המשפט כמו שתכננתי (ולמורה זה קצת בעייתי

) גם סאני התלוננה אתמול על חוסר ריכוז בנהיגה. לדעתי חייבים לצרף להורמונים הערת אזהרה שהנהיגה עלולה להיות מסוכנת אחרי נטילת התרופה- כמו שעושים בהרבה תרופות אחרות שפגועות בעירנות. נועם ~שרק המחשבה על בוסרלין ממסטלת אותה~

 

[סאני המצליחה]

למה את מסגירה אותי? ../images/Emo5.gif

בכל מקרה. ניסיתי להכניס לכאן תמונות וזה לא הולך....

אני לוחצת על Browze ואח"כ מוסיפה את התמונה ובסופו של דבר לוחצת על שלח וזה עומד איזה מלא זמן על אותו המסך ולא זז. עד שאני מתייאשת ולוחצת על STOP ועוצרת הכל וחוזרת לפורום. יש שיטה אחרת???

 

[נועם@בת]

כן, לשלוח לי באי מייל

תמונות גדולות נתקעות בכניסה ל

ולא עוברות. מכירה את זה מנסיון. תשלחי לי מייל [email protected] אני אנסה להכניס, אבל לפחות אכניס לגלרית התמונות. נועם

 

[ligo]

הכה את המומחה

אני מנצלת את ההזדמנות- שלחתי לך במייל תמונות של החתולה שלנו כי לא הצלחתי להכניס לבד.

 

[נועם@בת]

קיבלתי, מכניסה ../images/Emo108.gif

 

[נועם@בת]

הנה היא

כרגע יש שם בעיה, שתמונות לא עולות בעמוד הראשי, אבל כלוחצים על לינק רואים אותה.

נועם

 

[ligo]

תודה נועם

למרות שהיום אני כועסת עליה. היא מצאה לה מקום חדש להשתין בו- על הרצפה בסלון!

 

[נועם@בת]

../images/Emo8.gif ../images/Emo54.gif ../images/Emo8.gif