איך אתם מתכננים הצלחה חדשה?

[ר ו צ ה י ו ת ר]

מעניין ...

אף פעם לא רוצה מאד מאד להצליח ???? מה מניע אותך, deerest ? האם זה העונג והסיפוק מהדרך ? ומה עם הבמבה שם בקצה ? אתה לא רוצה להגיע אליה ? ומה היה קורה אם היית יודע בוודאות שאף פעם לא תצליח, האם גם אז היית מתענג על הדרך ???

 

[אישה אורחת]

אבל רוצה

איך גילית את הסוד שלDeerest?

 

[ר ו צ ה י ו ת ר]

אז זהו - שלא גיליתי !

ואפילו לא הבנתי ! אבל אני רוצה .....

 

[Deerest]

ר ו צ ה... אורחת...

שלום לכן. איך מרגישות? אגיב לשתיכן יחד. אצלי, הרצון, הוא משאב דו ערכי - רוצה, לא רוצה. אין בו סולם ערכים שנע בין "רוצה קצת קצת" לבין "רוצה מאד מאד מאד". או שאני רוצה או שאני לא רוצה. אותם אנרגיות שמבוזבזות בד"כ על ערכי סולם הרצון (מאד מאד), ואחר כך משמשות בסיס לתרוצים... אצלי, הן מופנות לשאר הדברים שבאמת יובילו אותי להצלחה, היינו - עשיה, תכנון, קבלת כשלון, התמדה, הנאה... חסר? החיים שלנו מלאים במצבים שרצון יתר רק הפריע לנו החל מגיל הילדות (אבא, אבא, תראה איך אני עושה... אוף, תמיד שאתה מסתכל זה לא מצליח). דרך גיל הטיפש עשרה עם בני הזוג המפוספסים... דרך ראיונות עבודה שלא יוצא מהם כלום בגלל רצון יתר להתקבל... למה לבזבז את האנרגיות על עוצמת הרצון???? אם, והדגש הוא על אם, אדע בוודאות שאכשל - מה שיניע אותי בכל זאת ללכת לשם, זו רק הדרך. אם היא מעניינת, אז כן. נו באמת, גם לדעת שאכשל וגם הדרך לא מעניינת - זה נראה לי כמו נסיון התאבדות לא מוצלח... אין כאן שום סוד והבמבה נאכלת כל הזמן רק צריך לדאוג לאחת חדשה על קצה המוט... כל הזמן!

 

[אישה אורחת]

אני הבנתי שאתה אומר

שלרצות מאוד מאוד מאוד זה מיותר....אין בו תועלת....עלול להיות בו רק נזק. זה נכון?

 

[Deerest]

כן, אבל

בל נשכח שדברתי עלי, כמובן. תסבירי לי איך זה לרצות בעוצמה משתנה, במה זה מתבטא? אגב, גם פה אין שפינם בכובע.

 

[אישה אורחת]

אולי

אחרי שתקרא את התשובה שלי שם למעלה תבין אותי יותר יש רוצה בגלל שאני מבינה שצריך יש רוצה עם פשרות יש רוצה שלי שהוא כולו שלי...וכשזה גם רוצה עם משמעות גדולה....אז אני רוצה מאוד מאוד מאוד. כתבתי כבר שלא קל עם המילים אבל נעולה על ההרגשה. עוד פעם "שפינם בכובע"

 

[Deerest]

אני חושב שאני מבין

מוטיבציה! הכח המניע מאחורי כל פעולה, העומד ביחס ישר לתמורה. מבחינתי זה אותו דבר. אגלה לך עוד סוד... (מה קורה כאן?) יש לי התנגדות להחדרת מוטיבציה באמצעות האדרת התמורה. ולא משנה אם ההאדרה היא משהו מאד מוחשי או אשליה עצמית. שאלה נוספת: כשהשגת את אותם הדברים שרצית מאד מאד מאד (זה בטח קרה, לא?) מה הרגשת? האם ההרגשה הייתה בהתאם ל"מאד מאד"? האם היה שם מרווח התבוננות? השפינם הזה זו טעות מקלדת (לא אני, לא אני) משעשעת שגורמת לי לצחוק עד היום. הכוונה הייתה לארניבם.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

איזה צחוק! מצוין!

ארניבם, שפינם ופילם

 

[אישה אורחת]

לא

אני רוצה מאוד מאוד לא קשור למוטיבציה. אצלי זה הפוך חחחח קודם רצון ברור ואחרכך החדרת מוטיבציה הרגשתי אושר הכי גדול בהתאם למאוד מאוד....נחת ומרווח התבוננות.