איך הגעתי לזה?!

  • פותח הנושא nubi
  • פורסם בתאריך
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אם את כבר מודה בזה שאת סובלת מדיכאון, את צריכה ללכת לטיפול, טיפול פרטני וחוץ מזה גם יעוץ זוגי עם בעלך. הלוואי והיו לי פתרונות אחרים, אבל אין לי. בכל מקרה שיהיה בהצלחה.
 
יכול להיות ש...../images/Emo35.gif

אמא שלך ובן זוגך סובלים מתסמונת ה"נובי היא סופר וומן"? למה הכוונה: יכול להיות שממשך שנים נחשת בעינהם לכל יוכלה, למסתדרת עם כל אילוץ, לאחת שתמיד "ופלת על הרגליים" ופתאום, את נופלת מהרגליים והם לא ממש תופסים את זה (מהרבה סיבות: קשה לנו לשנות תפיסות על אנשים מוכרים, זה מאיים עלינו לחשוב שקרה כזה שינוי וכו'). נסי לשוחח עם אמא שלך ולהסביר לה שאת זקוקה לעזרה. אם לא למענך, אז למען הנכדה שלה. ומעבר לזה, מצטרפת לכל מה שהציעו: לעבוד מחוץ לבית, לגשת לטיפול (זה שהוא מסכים ואף יוזם זה מצויין ובנוסף, מראה שאכפת לו ושהוא לא שומט הכל עליך) ובעיקר לקחת אויר ולחזור הערב הבייתה. חיבוק גדול
 

קלריסה

New member
((((((( נובי )))))))

זה חיבוק גדול. לכאורה מה שאת אמורה לעשות זה להגיד למר בחור שלא טוב לך. מצד שני, גם לו בטח יש שניים-שלושה דברים לומר שלא נוחים לו. ככה זה אצל אנשים, שומדבר איננו חד-צדדי. הבנות צודקות, אני חושבת, כדאי ללכת למישהו חיצוני ונייטרלי. כשיעבור לך המצברוחה תוכלי לראות את הדברים קצת אחרת, אבל כדי לראות את הדברים בפרספקטיבה אחרת צריך קצת להתרחק, ואת - עדיין בעין הסערה שלך. שתי מים, קבלי חיבוק וירטואלי, קחי נשימה ארוכה ולכי אצלו, דברי איתו (עם האב המאושר)
 

גלשני

New member
יקירה,

כמי שעושה כרגע תואר שני בטיפול זוגי אני ממליצה לך בחום לחפש מטפל זוגי טוב וללכת אליו למספר מפגשים. נשמע שעיקר הבעיה היא התקשורת (או האין תקשורת ביניכם) ואת האפיק הזה מטפל טוב יוכל ללמד אתכם ולתת לכם כלים לשפר. מציעה לך כבר עכשו לבדוק עם עצמך מה אתם עושים בכדי לשפר את הזוגיות שלכם? האם אתם מדברים? צועקים? שותקים? ומה אפשר לעשות כדי לשבור את המעגל האכזרי הזה שנשמע שהוא רע מאוד לשלושתיכם. התיסכול העמוק שלך וודאי משפיע ומושפע מאוד מהיחסים ביניכם ובכדי להצליח ולפתור קשיים אחרים חשוב לנסות ולתת הזדמנות לפתור את הפלונטר המרכזי, זה שחוסם כל תקשורת בינך ובין הבן זוג שלך. ועוד נקודה קטנה.... עצם ההודאה בקושי וההכרה בבעיתיות היא צעד גדול אל עבר הפתרון. תזכרי את הכעס הזה ותפיקי ממנו משהו שיכול לשפר את חייך ואל תתני לעצמך לשקוע שוב אל תהומות של ריחוק ודיכאון. הדברים לא יפתרו מעצמם, הם רק יחריפו, הריחוק יגדל ובנקודה מסוימת הוא עשוי להיות כה גדול שעשוי להיות מאוד קשה לתקן אותו. את אוהבת אותו ? את זוכרת למה בחרת דווקא בו? שווה לך להילחם עליו? אז תעשי את זה, ביחד איתו, תילחמו ולו בכדי שתוכלו לדעת שעשיתם ה-כ-ל בכדי להיות יחד. אני מאחלת לכם המון בהצלחה בכל אשר תבחרו
 

אדר שלי

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

כי יותר מדי תובנות אין לי...
 

ליילה

New member
אני אמנם מרגישה שאני קצת מתערבת

בעניין לא לי, אבל אני חייבת.... אנחנו לא מכירות, ואין לי מושג איך הדברים נראים בחיים, אבל אני חייבת להגיד לך שמההכרות הווירטואלית שלי איתך (כן אני קוראת אותך כל הזמן, עוד מפורום הריון ולידה) ראיתי כבר מזמן שיש לך דיכאון אחרי לידה. אולי לא חמור, אולי לא במצב קשה, אבל אני מכירה את המצב הזה כל כך טוב, שהצלחתי לזהות. עד עכשיו לא אמרתי כלום - זה לא ענייני, אבל עכשיו, כשאת כבר מגיעה להכרה, תרשי לי להגיד לך - את חייבת לעצמך, לבעל, לשי ולמשפחה שלכם טיפול פסיכולוגי עם מישהו שמתמחה בעניין של דיכאון אחרי לידה. אני נשמעת לעצמי קצת נחרצת בשביל מישהי שבאמת אני לא מכירה, ולא שאלה את דעתי, אבל אני כל כך מכירה את המצב מהסביבה שלי, אמא שלי עברה דיכאון אחרי לידה, ואני הייתי שם, חברה טובה עברה את זה, אני מכירה את הסימפטומים, את התחושה שהכל עלייך, הכל נופל עלייך, הפליאה הזו איך את לא מצליחה באמת להנות עכשיו ממה שכולן כל כך נהנות ממנו, רגשות האשם על הרצון לעשות בשביל עצמך, והכעס על הילדה בעקבות כל התחושות האלו. אני אומרת - לא שיחות עם הבעל, לא הבהרות עם אמא, לא כלום - טיפול מקצועי ויפה שעה אחת קודם...
 

ענתש

New member
נובי - את נשמעת לי לא בסדר.

כשמצרפים את זה להודעות האחרות שלך... את צריכה עזרה חמודה. זו לא בושה. בדיוק השבוע סיפר לי מישהו על אשתו שרזתה בטירוף אחרי הלידה הראשונה והיתה מתוסכלת ואומללה ולא משנה כמה הוא ניסה לעזור זה לא הלך... ואז, כמעט שנה אחרי הלידה, היא החליטה ללכת לפסיכולוג. ושנה אחרי הלידה היא אובחנה כסובלת מדיכאון אחרי לידה. וקיבלה פרוזאק. וקיבלה את החיים שלה בחזרה. זו לא בושה, זה קורה לאחת מ-5 נשים ולא כולן מזהות את זה או מתמודדות עם זה מההתחלה. חמודה - החיים שלך חשובים. להגיד משהו כמו "אני לא חוזרת היום הביתה - שיסתדר בעצמו" זה משפט מפחיד... זה נשמע כמו סוף העולם, המקום הזה שכבר לא אכפת לך מכלום ואת רואה רק שחור. חמודה שלי - קחי את החיים שלך בידיים ובשביל עצמך לכי לטיפול. מאחלת לך שלוות נפש.
 

אפעופ

New member
אין לי מה להוסיף. קבלי המון ../images/Emo24.gif

חיבוקים לחיזוק. קשה לי לתת עצות ומה שאמרו הבנות כאן נשמע לי נכון. תחזיקי מעמד.
 

משוש30

New member
נובילה ../images/Emo24.gif

אני מסכימה עם הבנות. לאורך החודשים האחרונים הרבה הודעות שלך היו דכאוניות ולעיתים באמת קצת קיצוניות (כמו לעזוב את הבית את שי וכד'), אם זו הייתה הודעה בודדת מילא אבל נראה לי שכבר הרבה הרבה זמן לא טוב לך וקשה לך ואני גם חושבת שכדאי לכם לנסות טיפול. הוא יצטרך לפנות את הזמן (ימי שישי או משהו בסגנון). יש לי חברים שעשו טיפול זוגי וזה ממש עזר להם (הם היו על סף גירושין). שולחת לך המון חיבוקים ומקווה שתמצאו את הדרך
 
נשמע כואב

ומוכר ואני יכולה רק להצטרף להמלצות. לא מכירה אותך אבל גם לי מאוד בלט הכאב בהודעות שלך. תעזרי לעצמך ומהר. עכשו זה נראה בלתי אפשרי אבל אח"כ תצטערי על כל רגע שבזבזת בסבל הזה. מישהו/י שמתמחה בדיכאון יכול לעזור דיי מהר. תעשי את זה...
 

הדר לצ

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

לא יודעת לעזור. שולחת חיבוקים וירטואליים
 

עדי 5

New member
מתוקה,אל תדאיגי אותי

בדיוק לכאלה ימים יש חברות, תרימי טלפון ואני איתך ובשבילך. שולחת נשיקות והרבה כוחות שיעזרו לך להתגבר על הימים הקשים והמדכאים האלה. נשיקות אני
 

אור67

New member
nubi יקרה

קראתי אותך. קראתי את כל התגובות. אין לי הרבה מה להוסיף. אני מקווה שבסוף היום הזה, איכשהו, את מרגישה קצת פחות רע. אני מחבקת אותך. למרות הווירטואליות, מרגישה שאנחנו מכירות.
 

אור100

New member
נובי אין ספק שהכרחי לך ייעוץ

גם אם בעלך לא מעונין תלכי את. אם זכור לי נכון את מאזור הצפון. אם מעניינת אותך המלצה על פסיכולוגית מעולה מתל אביב אשמח לתת לך פרטים. עד אז, תמשיכי לעבוד ותנסי להמשיך, למרות הכל, בשיגרת היום כדי לא להתפרק לגמרי. וכמובן כמובן תעזרי בפסיכולוג/ית. לפעמים פשוט אין ברירה ובשביל זה יש אנשי מקצוע מעולים.
 

isidora

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

מצטרפת לכולן. גם אני קוראת אותך עוד מהריון ולידה וכבר כמה זמן שההודעות שלך עצובות לי. העניין הוא שפורום של תמיכה יכול לספק אותה רק עד לנקודה מסויימת (לרוב עד הנקודה שבה אנחנו אומרות שכנראה שצריך להעזר באיש מקצוע) הבעיה היא שלפעמים *לדעת* שיש בעיה זה לא "חצי מהדרך" כי כשהבעיה היא כואבת או אפילו "מביכה" (במיוחד בעיות מסוג הדכאון) קשה מאד להביא את עצמך לבקש עזרה מקצועית. אני יודעת כמה קשה לפעול לטובת עצמך כשכל מה שאת רוצה זה להניח לדברים ליפול לך מהידיים ושמישהו אחר יאסוף את השברים חמודה, אני שולחת לך את כל ה
ים שרק אפשר ומקווה שתמצאי בתוכך כוחות לעזור לעצמך (ולהעזר בכל מי שרק אפשר)
 

אנידס

New member
אמרו הרבה דברים נכונים לפניי, אבל

רוצה להוסיף כמה מילים. קודם כל, קורה לעתים שמרגישים כל כך נאחס, בעיקר כשיש לחץ עצום ואף אחד לא מושיט יד, בעיקר זה שאת מצפה ממנו. לדעתי לא כדאי לך לשבור את הכלים, קחי אותו הצידה ותסבירי לו שהבית הוא משותף לשניכם ואת צריכה ממנו שותפות מלאה בעיניין. אם כבר ניסית וזה לא עובד נסו אולי לפנות לייעוץ זוגי כדי ללמוד כיצד להתמודד עם מצבים כאלה. לגבי מה לעשות עכשיו, אולי יש לך חברה שיכולה לעזור לך עם שי, תבקשי ממנו לקחת חצי יום או יום חופש, אולי קרוב משפחה שיכול לעזור כמו אח או דודה. ורק אוסיף, שנשמע לי מדברייך שנשחקת קצת, משהו לא מתקתק לך כמו שצריך. אולי באמת את צריכה קצת מרחק, קצת לצאת ליום יומיים לבד כדי לחזור לאיזון. בכל מקרה שולחת
וירטואלי ומקווה שהדברים יסתדרו
 
אויש נובי ../images/Emo10.gif../images/Emo24.gif

כל כך עצוב היה לי לקרוא את ההודעה שלך..את באמת נשמעת במצוקה ענקית. אני חושבת שאת צריכה קצת יותר זמן לעצמך. לבד. מעבר לבעיית התקשורת עם האיש שלך, שאת זה בטוח צריך לפתור, את זקוקה לזמן איכות - עם עצמך. תעשי משהו שיגרום לך להרגיש טוב עם עצמך - אפילו דברים שנחשבים כביכול ריקניים כמו להיסתפר, לקנות כמה בגדים חדשים, לעשות הליכה שקטה עם ווקמן, לצאת לפאב עם חברה ולהתחיל עם בחורים, לעקור כמה שיניים בלי הרדמה
זה לא פלא שאין לך סבלנות לקטנה שלך. כי ברגע שאין לך כוחות נפשיים לעצמך, את לא יכולה שיהיו לך כוחות בשבילה.לא חושבת שכדאי לך לשלוח אותה לאימוץ. אולי למכור - יותר עדיף. ככה לפחות תעשי עליה קצת כסף
לגבי אמא שלך - את צריכה לחשוב אם זה באמת כדאי לא לדבר איתה. למרות שהיא התחמקה בעבר, אולי אחרי שתשבי ותשוחחי איתה שיחת נפש, ותסבירי לה כמה שרע לך, היא תתבין שאת במצוקה ותעזור יותר.. ולגבי בעלך - הוא לא מבין שרע לך? תנסי בהומור. תלי שלט על הגב ותכתבי בו "רע לי" תסתובבי ככה כל היום לידו. מה את אומרת הוא יבין? נובי - שולחת לך המון חיבוקים וחושבת עליך
(נ.ב - מקווה שההומור הפרוע שלי לא עצבן אותך במקרה הזה..)
 
למעלה