אני אמנם מרגישה שאני קצת מתערבת
בעניין לא לי, אבל אני חייבת.... אנחנו לא מכירות, ואין לי מושג איך הדברים נראים בחיים, אבל אני חייבת להגיד לך שמההכרות הווירטואלית שלי איתך (כן אני קוראת אותך כל הזמן, עוד מפורום הריון ולידה) ראיתי כבר מזמן שיש לך דיכאון אחרי לידה. אולי לא חמור, אולי לא במצב קשה, אבל אני מכירה את המצב הזה כל כך טוב, שהצלחתי לזהות. עד עכשיו לא אמרתי כלום - זה לא ענייני, אבל עכשיו, כשאת כבר מגיעה להכרה, תרשי לי להגיד לך - את חייבת לעצמך, לבעל, לשי ולמשפחה שלכם טיפול פסיכולוגי עם מישהו שמתמחה בעניין של דיכאון אחרי לידה. אני נשמעת לעצמי קצת נחרצת בשביל מישהי שבאמת אני לא מכירה, ולא שאלה את דעתי, אבל אני כל כך מכירה את המצב מהסביבה שלי, אמא שלי עברה דיכאון אחרי לידה, ואני הייתי שם, חברה טובה עברה את זה, אני מכירה את הסימפטומים, את התחושה שהכל עלייך, הכל נופל עלייך, הפליאה הזו איך את לא מצליחה באמת להנות עכשיו ממה שכולן כל כך נהנות ממנו, רגשות האשם על הרצון לעשות בשביל עצמך, והכעס על הילדה בעקבות כל התחושות האלו. אני אומרת - לא שיחות עם הבעל, לא הבהרות עם אמא, לא כלום - טיפול מקצועי ויפה שעה אחת קודם...