איך היא עושה את זה

[אלה ואמא שלה]

כל כך מוכר...

אני ילדתי אחרי סיום תואר שני והלחץ עלי היה עוד יותר גדול לחזור למעגל העבודה והאקדמיה. היה לי נורא קשה. אני מיעצת לך לחשוב טוב על הדברים ולהיות שלמה עם ההחלטה אליה תגיעי. לדעתי התואר לא בורח, אבל זה כן משפיע בעתיד על ההתקדמות. בתחום שלי, אם יוצאים לכמה שנים מאד קשה לחזור ולהשלים פערים. מצד שני, אם את מרגישה (או תמשיכי להרגיש) שהדבר הנכון הוא להשאר בבית אז יופי וכייף לך! אני רואה בזה דבר נורא אישי, שכמובן כרוכים בו שיקולים מקצועיים וכלכליים. מאחלת לך הצלחה בכל החלטה

 

[lulyK]

"חבל על התואר?"

למה? התואר הוא זה שיישאר עם מטפלת בזמן שאת תהיי עם שחר? התואר יחכה.

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo45.gifמסכימה ויותר!

נשארתי עם איתן שנה ורבע בבית,למרות התואר,עכשיו,בגלל שאני מקבלת מגורים ממקום העבודה,לצערי הייתי חייבת לחזור לעבוד כדי לשמור על מקום העבודה (אחרי ארבעה חודשי שמירה+שלושה חופשת לידה)

 

[גלשני]

התלבטות מוכרת כל כך

וקשה כל כך. יכולה לספר לך על עצמי שהחלום שלי היה להישאר בבית עם התינוקי שלי, נהניתי מכל דקה, התענגתי על כל רגע וממש הרגשתי שמצאתי את המקום הכי נכון בשבילי. ובכל זאת אחרי חצי שנה בבית עם מתני, חזרתי לעבודה. למה? כי יש משכנתא ומינוס שתופח, ואני יותר מידי ראציונלית ומחושבת (וכמוני הבעל שלי) וידעתי שאני חוזרת רק לחצי משרה והאמנתי שאני אתרגל. לא התרגלתי, לא נהייה לי קל יותר. נכון, כבר לא בכיתי כשהשארתי אותו אצל המטפלת כמו ביום הראשון, אבל הלב לא מפסיק עד היום לכאוב כשאני בלעדיו. אז נכון, חצי המשרה שלי מכסה לנו את המטפלת ואת המשכנתא, אבל מבחינתי השיבה לעבודה היתה טעות. בילד הבא, אני מקווה לפצות את עצמי.... מה אני מנסה להגיד? שבעיניי אם אפשר לעמוד בזה כלכלית ואם טוב לך בבית אז אין סידור נפלא מזה, התואר יחכה. בהצלחה

 

[הדג של נועה]

מזל טוב גלשני ליום ההולדת של

האוצר שלך (ראיתי לפי החתימה) רק אושר ובריאות ושהשאר יבוא מעצמו!

 

[משוש30]

מגיע לך מזל טוב לא? ../images/Emo65.gif../images/Emo77.gif

 

[גלשני]

../images/Emo51.gif חמודות

 

[dorlim]

זה מאד אינדווידואלי....

ויש מליון שיקולים : האם אתם יכולים להרשות לעצמכם מבחינה כלכלית? באיזה תחום התואר שלך ומה תהיה המשמעות של דחית תחילת העבודה בתחום (הבנתי שעוד לא התחלת לעבוד בתחום) האם תוכלי להמשיך וללמוד ועוד ועוד ועוד...

 

[מ ת י ל ד ה]

אני אומרת ש..

במילא את לאחר סיום הלימודים, וללא נסיון מקצועי, ולכן אין כאן "בזבוז" או "הפסד". ההפסד היחידי, בעיני, הוא לא לראות את הילדה שלך גדלה - ולזה אין שום פיצוי... אבל זוהי דעתי שלי

 

[אפרת12]

וולקום טו קומפני...

החלום שלי תמיד היה להישאר עם כל ילד שנה בבית, אבל (בינתיים - ילד אחד) זה לא הסתייע כלכלית, כי בעלי לא עבד. למרבה המזל אחרי חודשיים הוא התחיל לעבוד, ולמרות שהמשכורת שלו היא חצי ממה שהיתה המשכורת שלי - הסכמנו להצטמצם. הוא ידע שאני נקרעת מזה שאני כמעט לא רואה את הילד שלנו. תגידי לבעלך, שבגיל שנה-שנה ומשהו בינכה כדאי יהיה כבר להכניס את שחר למסגרת כלשהי, ואז את תצאי לעבוד בחצי משרה. אני לא רואה הבדל גדול בין חצי שנה לשנה מבחינת ההשפעה על "שמישות" התואר.

 

[תלתלושה]

בדיוק השבוע...

העלתי התלבטות דומה של חזרה לעבודה מול השארות בבית.לאחר עצות שקיבלתי פה החלטתי שכפי הנראה אני מתכוונת להשאר בבית עד שהילדושה תהיה בת שנה(היא כבר בת חצי שנה)ואני די שלמה עם זה.עצתי היא לעשות חושבים רציני וכל מסקנה אליה תגיעי צריכה להיות זו שתהיי הכי שלמה איתה.

 

[lulyK]

מזל טוב על ההחלטה

 

[miss1s]

תודה וגם

לא הייתי ליד המחשב יומיים ולא חשבתי שאקבל תגובות כאלה מעודדות, רציתי לספר שמבחינה כלכלית אנחנו בכלל לא משהו אבל אני ובעלי החלטנו שיהיה מה שיהיה לפי ההרגשה שלי נחליט מתי אני אחזור לעבודה, כי בילד/ה הבא פריבילגייה כזאת כבר לא תהיה לי...

 

[nubi]

../images/Emo24.gifלא יודעת

מה להגיד לך. המצב בשוק עכשיו חרבנה...נורא קשה למצוא עבודה (מי כמוני יודעת).מצד שני למה שתרגישי כל כך רע בעבודה? אי אפשר להעביר אותך מחלקה?

 

[עמית@]

לא, אין אצלנו יותר מדי סטודיואים

(איך אומרים סטודיות ברבים? סטודיות?) לגרפיקה..

 

[עמית@]

סטודיו כמובן (עמית, לכי לישון..)

 

[ילדונט]

נורא קשה

למרות שמקום העבודה שלי נהדר לפעמים יש לי מחשבות לעזוב אותו, מהסיבה שאני מרגישה שזה לא זה, ומה שמשאיר אותי שם ברגעים הקשים זו העובדה שאני המפרנסת העיקרית, וגם שאני לא יודעת מה אני כן רוצה לעשות. מה לגבי לחפש מקום עבודה כשאת עדיין עובדת? אנשים הרי עושים את זה, לא?

 

[משוש30]

למה מראות זוועה? לרגע חשבתי שאת

עובדת במד"א... נראה לי שלא הייתי עוזבת בלי שהייתה לי ביד עבטדה אחרת אבל בדיוק את זה את יכולה לעשות...תתחילי לחפש עבודה ואם תמצאי משהו טוב תעזבי את הסטודיו...מה את אומרת?

 

[עמית@]

לא במד"א.

אבל במערכת חדשות. אני מחפשת ומסתכלת סביב כבר זמן מה, אבל כאמור, המצב באמת נורא, ואין עבודות. (אם מישהו שומע על משהו, זה המקום

) כנראה שאין ברירה, אלא לחפש עוד, ובנתיים, אין סיכוי שבעולם שמשהו ישתנה, העבודה חייבת להתנהל בדיוק כפי שהתנהלה עד עכשיו, ויותר טוב, ויותר מדוייק.

 

[מ ת י ל ד ה]

מי כמוני מבינה..

גם אני הרגשתי קבורה בסטודיו (למרות רגעים יותר מוצלחים פה ושם) ובכלל התייאשתי מהשוק הזה. התוצאה היא שאני מסתובבת היום במסדרונות המחלקות למדעים באוניברסיטה

. נחכה ונראה לאן זה יביא אותי...