בניגוד למי שכבר כתב
לטעמי זו הייתה ההופעה הכי חלשה של רונה שיצא לי לראות. זה כנראה קשור חלקית לציפיות שלי, כי ממה שהיה כתוב באתר שלה ציפיתי להופעה חשמלית וזה ממש לא היה זה (קונטרבס ולא בס חשמלי, היו הרבה שירים רק עם גיטרות אקוסטיות ואולי שני שירים שגם היא וגם ערן וייץ החזיקו חשמלית). אבל זה לא רק זה - היא הייתה מאוד לא מפוקסת, טעתה הרבה במילים ולפעמים הרגשתי שהיא על טייס אוטומטי. במיוחד היה אפשר להרגיש את זה אחרי הנאום המדובר והיפהפה שלה, שהיה כולו מהלב, אפילו יותר מהרגיל, והיה אפשר ממש להרגיש שזה מפריע לה אישית. התוכן הוא אכן לא-פוליטי, אבל מצד שני קשה לי לראות אותו נאמר בהופעה של אריאל זילבר... בכל מקרה, כשהיא עברה לעשות את השיר של דילן הרגשתי סופסוף שהמילים יוצאות לה מהקישקעס. זה גלש גם לשאר השירים שבאו אח"כ, אבל מאחר וזה כבר היה ההדרן קשה היה להינות מזה לאורך זמן... מה שכן, לפחות היה נראה שהיא נהנית מההופעה, מה שתמיד מוסיף להנאת הצפייה והשמיעה. היא החמיאה לקהל ("הייתי בהופעה של <לאזוכרמי> והוא כל הזמן אמר you're the best foockin' audience i've seen ופתאום חשבתי - אני לא עושה את זה מספיק") ופיזרה חיוכים לכל עבר ולשאר הנגנים. זה בניגוד לבסיסט (אור ברקת, אם אני לא טועה) שגם לא הבריק וגם נראה ממש סובל (ולא כמו ערן וייץ, שגם תמיד נראה לי סובל, אבל בחינניות). יובל שפריר (המתופף) עשה עבודה מדוייקת ועדי רנרט היה נפלא כתמיד והוסיף הרבה עניין והומור. השיר החדש הוא לטעמי לא יותר מבינוני. יש לו רגעים טובים אבל הפזמון חלש מאוד. לטעמי, רונה הרבה יותר מוצלחת בציור תמונות (מה שמתאים מאוד לדיסק הקרב ובא) ופחות באמירת אמירות ישירות. בקיצור, הופעות שלה שגם אני אחשוב שהן מעולות עוד יהיו, והרבה, אני לא מודאג, אבל אני ממש מקווה שמתישהו בעתיד צפויה הופעה חשמלית אמיתית. נ.ב. - השיר של דילן למי ששאל זה Masters of War. היא עשתה אותו חלקית (עד הבית של You fasten the triggers, אם אני לא טועה), כי היא טענה שמשם הוא נעשה אלים ולא זו הכוונה. חוצמזה, השיר תורגם לעברית תחת השם אדוני המלחמה (ביחד עם התשובה נישאת ברוח (Blowin' in the wind) ו-גשם כבד עומד ליפול (A hard rain gonna fall) ) ע"י יהונתן גפן וניתן למצוא את הביצועים שלו עם דני ליטני משנות ה-70 בדיסק "זה הכל בינתיים / בינתיים זה הכל".