אל תתפלא לגבי מה שכותבים עיתונאים
עם כל הכבוד לעיתונות (בכל צורות המדיה) - לכולם יש "דד-ליין" ומרביתם אינם טורחים להעביר חומר לבדיקות והבהרות של המרואיינים לפני פרסום של כתבה (ואת זה אני מכיר על בשרי, כבר נכוויתי עם עיתונאים, חלקם מכובדים ונחשבים אמינים). זהו האופי של המדיה, מחפשים כותרות, מעגלים פינות, נותנים לעתים דרור לפרשנות שלהם למה שאמר להם המרואיין. תוסיף על כך את ההבדל בין פרסום מדעי מסודר (למשל, בירחון בעל שם בעולם המדע המתפרסם באירופה או אמריקה) לעומת הפרסום בעיתונות היומית המקומית; הקהל שקורא את העיתון לא יבין את המסר אם האקולוגים העוסקים בצד המדעי ידברו איתם ב"מדעית"... אני במקרה עובד עם אוהד כרגע על גירסה תמציתית לפרסום בינלאומי (באנגלית) אודות מצב העניינים עם צבגון בישראל; שם אנחנו חייבים להשתמש בזהירות בכל התנסחות: "לכאורה... כנראה... על פניו... לפי המידע הזמין לנו ברגע זה" וכן הלאה, ממש כמו בבית משפט. כי אתה נשפט על כל מילה שאתה כותב. אם אנחנו נכתוב בצורה כזאת או נתראיין בצורה כזאת לרדיו, עד שתהיינה בידינו ההוכחות המדעיות המלאות לכך שיש בעיה, כבר לא ניתן יהיה לפתור אותה! אין כל ספק שהצבגון מהווה בעיה בארץ, שהוא התפשט באזורים מסויימים (חוף, מרכז) בעשרות אתרים, ושככל הנראה הוא גם מתרבה בשטח (שזאת "עליית מדרגה" מסוכנת אצל מין פולש - שהוא מצליח להתרבות אצלך בטבע). גם אין ספק שחסרים נתונים אמיתיים, מדוייקים יותר, מסודרים יותר. הפתרון זה לאסוף נתונים. אני הצעתי ביום העיון אי-מייל אליו אנחנו מתחילים לאסוף נתונים (תצפיות) כולל צילומים (לצורכי תיעוד + זיהוי במקרים של ספק) של זוחלים, גם מינים ישראלים וחשוב עוד יותר - מינים זרים כמו צבגון. הכתובת היא: [email protected] והנה לכם, אם תרצו, עוד כפפה.
עם כל הכבוד לעיתונות (בכל צורות המדיה) - לכולם יש "דד-ליין" ומרביתם אינם טורחים להעביר חומר לבדיקות והבהרות של המרואיינים לפני פרסום של כתבה (ואת זה אני מכיר על בשרי, כבר נכוויתי עם עיתונאים, חלקם מכובדים ונחשבים אמינים). זהו האופי של המדיה, מחפשים כותרות, מעגלים פינות, נותנים לעתים דרור לפרשנות שלהם למה שאמר להם המרואיין. תוסיף על כך את ההבדל בין פרסום מדעי מסודר (למשל, בירחון בעל שם בעולם המדע המתפרסם באירופה או אמריקה) לעומת הפרסום בעיתונות היומית המקומית; הקהל שקורא את העיתון לא יבין את המסר אם האקולוגים העוסקים בצד המדעי ידברו איתם ב"מדעית"... אני במקרה עובד עם אוהד כרגע על גירסה תמציתית לפרסום בינלאומי (באנגלית) אודות מצב העניינים עם צבגון בישראל; שם אנחנו חייבים להשתמש בזהירות בכל התנסחות: "לכאורה... כנראה... על פניו... לפי המידע הזמין לנו ברגע זה" וכן הלאה, ממש כמו בבית משפט. כי אתה נשפט על כל מילה שאתה כותב. אם אנחנו נכתוב בצורה כזאת או נתראיין בצורה כזאת לרדיו, עד שתהיינה בידינו ההוכחות המדעיות המלאות לכך שיש בעיה, כבר לא ניתן יהיה לפתור אותה! אין כל ספק שהצבגון מהווה בעיה בארץ, שהוא התפשט באזורים מסויימים (חוף, מרכז) בעשרות אתרים, ושככל הנראה הוא גם מתרבה בשטח (שזאת "עליית מדרגה" מסוכנת אצל מין פולש - שהוא מצליח להתרבות אצלך בטבע). גם אין ספק שחסרים נתונים אמיתיים, מדוייקים יותר, מסודרים יותר. הפתרון זה לאסוף נתונים. אני הצעתי ביום העיון אי-מייל אליו אנחנו מתחילים לאסוף נתונים (תצפיות) כולל צילומים (לצורכי תיעוד + זיהוי במקרים של ספק) של זוחלים, גם מינים ישראלים וחשוב עוד יותר - מינים זרים כמו צבגון. הכתובת היא: [email protected] והנה לכם, אם תרצו, עוד כפפה.