היה בעיקר רע..........
בעלי יצא למילואים. ההתמודדות עם הקטנה היתה נוראית. התחיל בשני בערב והמשיך בשלישי בבוקר, ומרוב כעס, צרחות, דווקות ועוד הרגשתי שאני ממש שונאת אותה ומצטערת שהיא בכלל קיימת. אז כל היום היה לי רע בעבודה, לה היה טוב בגן ואני החלטתי לנסות לא להתעצבן, גם אם זה אומר לא להכנס איתה למאבקי גבולות. קצת הצליח. באותו היום, יום שלישי, היה לי זוועה בעבודה (תמיד בא ביחד והסיפור כבר סופר כאן). שאר השבוע עבר. היה נחמד אתמול בערב, מפגש של פורום הנקה קרוב אלי והגעתי. היה נחמד לקשקש עם הניקים ולהעביר ערב עשיר בילדים מאושרים.