איך היה השבוע שלי?

ornaok

New member
שלי../images/Emo24.gifתנוחי היטב בסופ"ש

ותצברי כוחות. שולחת לך המון
ות
 

neta2

New member
ושלי ממש ../images/Emo10.gif../images/Emo4.gif

כי לא לקחתי את העבודה בסוף ולמרות שאני שלמה עם זה, אני קצת חוששת שאולי פספסתי את הזדמנות חיי. כי ביטוח לאומי עושים לי ת'מוות עד שמאשרים לי דמי אבטלה ומגיע לי ע"פ חוק- פור קרייסט סייק. אוף איתם. כי אני לא ישנה בלילות ולכן אין לי טיפת אנרגיה מיותרת לעשות דברים בשביל עצמי ובנזוגי. ובכל זאת, יש לי בן מטריף. שמתפתח בכל יום שעובר, אני אוהבת אותו עד עמקי נשמתי וטפו טפו שרק ימשיך כך, ואם אפשר שיישן יותר. ויש לי עוד ראיון עבודה שבוע הבא ואני מקווה שיהיו עוד.
 
נגמר בשתי בשורות טובות: התקבלתי

ללימודי "הנחיית קבוצות" שנרשמתי אליהם וקיבלתי תשובה כלשהי על בדיקה שמאד חיכיתי לה והתוצאה מעידה שהכל בסדר!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

טונטי

New member
השתתפתי ביום כיף

מטעם העבודה. הלכתי בלי יורש העצר והיה נפלא!
 

ornaok

New member
מצוין!../images/Emo24.gif

מה זה הלימודים האלה? איזה הכשרה צריך כדי להתקבל? אני מחפשת את עצמי נואשות והנחייתקבוצות מאוד מושכת אותי...
 
הלימודים הם בבית ספר לחינוך באונ'

תל אביב. כל אחד יכול לנסות להתקבל, יש ראיון קבלה ואני חושב שתואר אקדמאי זה תנאי מקדים. (לדעתי ההרשמה כבר הסתיימה) החלק הראשון הוא בעיקר ידע תיאורטי והחלק השני הוא בעיקר דינמיקה קבוצתית שממנה את לומדת להוביל קבוצה. זה לא קל בכלל מבחינה רגשית. מדובר בדינמיקה לא מובנית, ואין לדעת מראש מה צפוי.
 
אלו לימודים מדהימים, אני למדתי בסמי

בסמינר הקיבוצים, וזו היתה חוויה מדהימה. פשוט תהליך נהדר, ומתנה ענקית לעצמך. למדתי המון, וזה פשוט הפך אותי ליועצת יותר טובה. תהני ותפיקי ככל שתוכלי
 
../images/Emo45.gif ובהצלחה במציאת עבודה שפויה

שאינה כרוכה בתנאי עבדות. לדעתי עשית נכון ואני ממש שמחה שכך החלטת.
 

נונינקה

New member
שבוע טוב היה השבוע הזה בלי שום סיבה

ביליתי עם בני כל יום אחה"צ בחברת חברים או לבדנו וזה הכי כייף לי בעולם. הוא ממלא אותי באושר שלא ידעתי שיש כמותו. קניתי מתנות לאנשים שאני אוהבת וזה תמיד משמח אותי וגם לבני, לאיש ולעצמי. בתחום הלימודים אני לא מתקדמת כי זו חופשת סמסטר ואני דוחקת את המטלה הסופית לסוף. בתחום העבודה שגרה כרגיל, שוחקת אבל שלא תהייה גרועה יותר. שבת שלום לכולן.
 
עמוס ברגשות אמהיים ידועים

: דאגה, אשמה, שמחה, ובעיקר אהבה גדולה. החוזליטה שלי התחילה ללכת למשפחתון (אשמה ודאגה...). הסתדרה די יפה (שמחה גדולה ). ואהבה - תמיד קיימת. יחד עם כל אלה התלבשה גם גאווה. אני גאה בה שהיא יודעת להסתדר ככה יפה (טפו טפו) וגם גאה בעצמי על ההתמודדות שלי so far .
 

IcNיה

New member
../images/Emo24.gifאיזה יופי!

בזה, לצערי, הבנות שלנו לא דומות. אני חרדה ממש מהיום, בו אצטרך להשאיר את מיכל עם מטפלת. היא צורחת וצווחת כשאני נעלמת לשניה מטווח ראייתה, אפילו כשאני משאירה אותה עם אמא שלי (כמובן שהצווחות נרגעות קצת, אבל היא מסוגלת לקטר ולהתבכיין כל עוד אני לא נמצאת...) נ.ב. קיבלת תמונות שלה?
 
השבוע היא למדה לבכות....

קיבלתי את התמונות אבל אני לא מספיקה להגיב.... כמובן שהיא משגעת. אשתדל לכתוב לך מייל בסופ"ש הזה
 
למעלה