נהניתי מאוד!
אני אסכם בנקודות:
* אני חושב שהיה איזון מדויק ונכון בין אפ-טמפוז (Emotions) ובלדות (My All), בין קלאסיקות ישנות (Hero) ורצועות חדשות (#Beautiful), בין שירי פאקצות (Shake It Off) ושירה רגשית, חשופה (Thank God I Found You).
במבט ראשון, כל זה עשוי להיראות כמו איזה שעטנז מבולגן, אבל אני חושב שמאריה (במוסיקה שלה, באנרגיות, באישיות) היא סך כל הדברים הללו, כך שבסופו של דבר שום דבר מאלה לא מרגיש לי כפוי או מאולץ.
* מאריה היתה במצב קולי טוב מאוד והורגש שהיא נותנת את המקסימום. היא היתה מקסימה בתקשורת שלה עם הקהל, והוא החזיר לה בהמון אהבה.
* ניכר שנעשה ניסיון להתאים את הסט ליסט לקהל הישראלי מתוך מטרה לרצות (Without You, I Know What You Want). מהבחינה הזו חסרו לי Heartbreaker, שמאוד אהוב בארץ, ו-Fantasy, שהיה להיט גדול כאן והקליפ שלו אף ליווה את אתר מכירות הכרטיסים. אבל בגדול, אין לי תלונות לגבי רשימת השירים.
* רגעים מיותרים בכל זאת: פתיח הקליפ הארוך ל-Honey שהוקרן על המסך (לשם מה בעצם?) והקליפ עם באסטה ריימס. האחרון היה חמוד, אבל אפשר היה לעשות במקום איזה ג'אם קצר של הלהקה בשיתוף מאריה וזמרי הרקע (לשיר הזה, או לשיר אחר) במקום להסתמך על הפלייבק.
* באשר לאיחור - גם אם מאריה היתה מגיעה למתחם ההופעה יום לפני, לא היתה לה ברירה אלא לעלות מאוחר. אחרי מופע החימום של לירן דנינו היו המון מקומות פנויים במתחם, ואנשים עדיין נעו מהכניסה פנימה. היו פקקים איומים, ושורות ארוכות של מכוניות משתרכות. רק כשהיא עלתה לבמה, מרבית מקומות הישיבה אוכלסו. הזוג שישב לידי, למשל, הגיע רק בתום השיר השני של מאריה והתלונן שההגעה לפארק היתה סיוט מתמשך.
* כן, השמלות היו מכוערות.
* הביקורות באינטרנט היו רובן שליליות, אבל חלקן לא רק שליליות, אלא גם רעות, ארסיות (ynet), לעיתים על גבול המיזוגניות (וואלה).
* איכשהו, כמו כל סוגיות מחלוקת אחרות בישראל, נראה שגם העניין הזה נצבע בעל כורחו בצבעים המייאשים, המתישים של ימין מול שמאל: ביקורת מפרגנת ב"ישראל היום" וידידות בין מאריה והזוג נתניהו (כולל הגעה של שרה להופעה), כנגד ביקורות לא חיוביות של מבקרי מוסיקה אשכנזיים (קרי, על פי "החשד" ועל-פי "עסקת החבילה" של השיח המרדד, גם שמאלנים (סליחה: 0מולנים) ומתנשאים). את הגפרור האחרון הדליק אביב גפן בטוויט מביש, יהיר ודוחה למדיי.