איך המצב החברתי משפיע על חיי הדייטים שלכם ?

dori78

New member
בעיניי זו הגדרה מאוד מוזרה.

הכינוי לבן הזוג, זה מה שעושה בעיניך את ההבדל? מי שקוראת לבן הזוג שלה "בעלי" לא מתגרשת?
מי שמרגישה מחוייבת לבן הזוג שלה ללא חתונה, מעוניינת לחיות איתו לנצח נצחים ולהביא איתו ילדים - רק בלי התערבות של מוסדות הדת המסואבים - היא לא חומר רצוי?
ומה תגיד על מי שהתחתנה עם גבר שנראה לה נסיך החלומות, התגלה בדיעבד כגבר אלים ודוחה, תמורת הגירושים ממנו
הוא מצץ ממנה כספים שלא מגיעים לו וגם במקרה שלו - לילדים אין למי לקרוא "אבא", כי הוא פשוט לא טורח לענות...
גם היא "חומר לא רצוי"?

נראה לי שאתה נתפס לסמנטיקה במקומות שבהם זה ממש לא הכיוון.
לטעמי, מה שחשוב זה הכוונה שבלב, לא איך אני קוראת לבן הזוג שבחרתי לי ובחר בי, או איך הצהרנו על הכוונות שלנו האחד כלפי השניה.
 

1Shir

New member
בלת"ק: בתחושה שלי (ואולי אני טועה) זה הולך יד ביד עם מגמה של

התבודדות - איש איש לעצמו.
כל אחד דואג לעצמו וזה הדגש. אנשים פחות צריכים אנשים אחרים.
 

צלשלספק

New member
לא רק התבודדות, מגמה מאכזבת של בדלנות מגדרית...

גברים רווקים בני 30+ ו40+ שרואים את רף הגירושים מרקיע שחקים מסביבם ואצל חבריהם, וחוששים מלהתמסד או שכלל לא היו בקשר זוגי ארוך תחת אותה קורת גג ולא מצליחים לזרום ל-שם בטיבעיות.
לצד נשים שחלקן מחכות ל"אחד", חלקן מיואשות מהגברים "הלא רציניים" לשיטתן, חלקן לא חוו זוגיות כפי שכתבתי לעיל, חלקן מתעניינות בבנק הזרע, חלקן מסמנות גיל מסויים לבנק הזרע, וחלקן גם הולכות ומביאות ילד/ים לבד. (או חתול
)
 
למעלה