איך לדעתכן תראנה לידות בעתיד?

מרכזי לידה זה רעיון מעולה לדעתי

זה נותן את היכולת ללדת בלידה חוץ אישפוזית (ככה קוראים לזה, נכון?) מצד אחד. אבל לא באווירה בית חולימית. לא יודעת עד כמה ללדת בבית יהפך לאופציה מקובלת ומוכרת, אבל משיחות עם חברות, מרכזי לידה דווקא נשמע לרוב כאופציה טובה.
 

ס ו ל ה

New member
לדעתי עם מגמת החזרה לטבע כמו מזון

ארוגני, חינוך בייתי, אקולוגיה טיבעית וכו' המצב ילך וייטיב עם לידות טיבעיות. לוקח זמן עד שתפיסות מופנמות ומושרשות.לוקח זמן לאנשים לפוגג פחדים קמאיים. ואתן דוגמא לפני 14 שנה כשלמדתי רפואה סינית, בזמנו היו רק שני בתי ספר בתחום. אנשים נלחמו בי בלי סוף. הייתי צריכה להסביר ולפרט איך הדברים עובדים ונראתי כמו עוף מוזר ותלוש לאנשים. כיום אותם אנשים מטופלים בשגרת יומם בתחומים שונים כגון דיקור וכו'... לוקח זמן אך אני אופטימית! אנשים כבר לא לוקחים כמובן מאליו את דברי ה"דוקטור", הרבה בוחנים בעצמם וחוקרים אפשרויות. בהרבה תחומים כמו בחינוך כלכלה וכו'... פעם אנשים,(בעיקר) כולם בארץ היו מתחתנים לוקחים משכנתא לכל החיים וזו הייתה הדרך. היום יש אפשרויות אחרות. טוב אולי נסחפתי?
 

אום נטע

New member
בנות, החינוך צריך להתחיל בכמה

מקומות. האחד - בביתינו, עם ילדינו ובני/בנות משפחתנו. השני - להביא את נושא הלידה הטבעית כבר השיעורי החינוך המיני בבתי הספר (כיתה ו'?) לבנות ולבנים כאחד. ואני לא מדברת על הפיזיולוגיה (טוב, גם זה חשוב), אלא על חשיפה לסיפורי לידה חיוביים ובהמשך גם הדרכה על תהליך קבלת ההחלטות בתחום ההריון והלידה. חשוב שנשים יחשפו לנושא עוד לפני שהן חושבות בכלל על הריון - בשביל שמשהו ישקע בתודעה ויצלצל מוכר כאשר הנושא כן יהיה רלוונטי עבורן. והשלישי - להחדיר ולהחזיר את האמונה ביכולת הלידה הטבעית בבתי הספר לרפואה ולסיעוד. פה צריך איזושהי 'דחיפה' מלמעלה. אנשים ונשים מתוך המערכת שיזיזו עניינים שם.
 
חינוך זו נקודה מכריעה ../images/Emo13.gif

כיום, החינוך ללידה מאוד מאוד חסר. וגם החינוך לבריאות, להקשבה לגוף, למילוי צרכיו. השאלה, האם ניצני נשינוי הנוכחי יתפתחו, תלויה בחינוך הבסיסי שניתן לעצמנו ולילדותנו. כרגע, המון פעמים שה נכנסת להריון או אפילו לחודש שישי, ורק אז מתחילה לברר מה זה לידה. צריך לשנות את זה, לתת חינוך מיני יסודי לנערות בתיכון (כתה וו מוקדם מדי בעיני, בגיל הזה יותר נכון להתמקד ביחס לווסת), וגם חינול לבריאות ולהקשבה לגוף. אני מעלה לפה קובץ שכתבתי בנושא, מה לדעתי צריך החינוך לכלול. אני מקווה לשרבב אותו לתיכון אחד שאני מכירה, ואני יותר מאשמח אם מישהי אחרת תגנוב לי את הרעיונות ותפיץ אותם כהבנתה
חוץ מזה מאוד חשוב לבדוק לעומק את הסיטואציה של הולנד: איך מתחולל השינוי הזה של ירידה בלידות הבית? ממה הוא מושפע? האם מתהליכים חברתיים? האם מהגדלת ההשפעה של הפוליטיקה והנורמות האמריקאיות? אם נבין טוב יותר את השינוי שם אולי נוכל "להקדים רפואה למכה" אצלנו.
 

debby12

New member
מנהל
ואני לא ידעתי שיש לך בלוג

איזה יופי. וגם למדתי ממנו שאת ובן זוגך לקויי שמיעה. אם ככה הילדים שלכם יודעים שפת סימנים? זה מקסים בעיני. בדיוק נסעתי אתמול הביתה ברכבת עם קבוצה גדולה של בני נוער לקויי שמיעה. הם תקשרו בהתלהבות גדולה בשפת סימנים שהיה מקסים לראות (חלילה לא נעצתי בהם מבטים, אבל פה ושם ראיתי). למרות שהם היו כאמור קבוצה גדולה מאוד היה בקרון מין שקט נעים כזה שהופרע רק מדי פעם בצחקוקים מפלרטטים של בני 16. כשהרכבת הגיעה אז האנשים לידי ראו קרון מפוצץ בבני נוער והלכו טיפה הצידה על הרציף לקרונות ליד - כנראה כי שיערו שיהיה שם רעש גדול. וככה הרווחתי נסיעה כיפית.
 

Manty

New member
כולן ילדו לבד

לידה תהפוך לארוע פשוט בדיוק כמו כל פעולה גופנית אחרת. בתי חולים יטפלו רק בחולים, מיילדות ישמשו כמקור אינפורמציה במהלך ההריון למחפשות ידע, אך הלידה עצמה תתרחש לה בשקט ובאינטימיות המשפחתית. בהריון, נשים לא יתעסקו בבדיקות למיניהן, כי הן ייבטחו בגופן. לא תהיה התעסקות מתמדת בשחרור פחדים ותראפיות למיניהן, כי לכולם תהיה האמונה המוחלטת בתהליך. הריון ולידה יהיו מאורע מיוחד אך פרטי לכל משפחה.
 

אמאשלטל

New member
אני דווקא בגישה אופטימית...

מתוך התגובות שקיבלנו על הבחירה שלנו ללדת בבית (היו כמה מזעזעות..) , אבל הופתעתי כמה אמרו "אה, גיסתי/שכנתי/דודתי ילדה בבית והיה מדהים". כך שהתחושה שלי היא זה מתפשט, שמתחילה להבשיל ההכרה שבית חולים הוא לא מקום בהכרח המקום הכי טוב, שלא הכל שם בטוח ונפלא (כמו שהיינו רוצים להאמין, שיש מקום כזה..) אלא שיש עוד אפשרויות ללדת. אולי אני מדברת מנקודת מבטי הצרה ומתוך השקפת עולמי - אבל נראה לי שהמגמה של יותר לידות בית תימשך ותתעצם, למרות שכנראה שלא נהפוך להיות הולנד בכל זאת..
 

noaaaa

New member
הי קפצתי לרגע

מפורום הריון ולידה כדי לראות במה במדובר. אתן מדברות על לידה טבעית כאידיאל ואני מסכימה איתכן אבל מה לעשות שאנו מונעים הרבה פעמים מפחדים. אני מפחדת מכאבים ולכן אני לא יכולה לדמיין את הלידה שלי ללא אפידורל. האם לידה עם אפידורל היא לא לידה טבעית? ודרך אגב, לא קראתי את השרשורים ולא יודעת אם אני מחדשת לכם או לא אבל שמעתי , לא זוכרת איפה על לידה ברחובות בצימר של מיילדת שקרובה שבי"ח קפלן וכולם מכירים אותה. הלידה באווירה אינטימית עם נרות ומוזיקה וכל מיני אביזרים להקלה על הכאב (חבל, כדור וכו') והכל מאוד באווירה רגועה ולא בית חולים כזו עם אינפוזיות ונשים שצורחות. אתן יודעות משהו על זה?
 

אם פי 3

New member
תראי

קודם כל - לידה עם אפידורל היא לא לידה טבעית. אם מישהי רוצה בזה - שיהיה לה לבריאות (באמת, לא בציניות), אבל זו אינה לידה טבעית, והיא שונה מאד. מי שמונעת מפחדים יכולה לפעול בכמה דרכים, לפי מה שמתאים לה (אני לא שופטת): 1. להכנע לפחד, לנסות למסך אותו ולהתעלם ממנו. לפעמים זה עובד. לפעמים, הפחד מציץ מתחת לכל המחסומים וחוסם אותנו למרות הכל. 2. לעבד את הפחד. לגלות את מקורו ולהתמודד איתו. לא לאפשר לו להשתלט על החיים. ולגלות, שאפשר לוותר עליו. בטח יש עוד אפשרויות. את מדברת על אילנה שמש, המיילדת בצימרים הסמוכים לביתה בגן יאשיה.
 

אשכר ש

New member
למה שתיכנעי לפחד?

למה לא לעבוד עליו במהלך ההריון ולהגיע ללידה ממקום אחר- לא מפחד? למה לא להגיע ללידה ממקום של חוזק ועוצמה, עם ידיעה שאת יכולה ללדת כמו שאת רוצה (כתבת שאת תומכת בלידה טבעית כאידאל)? זה אפשרי! יש נשים מדהימות שיכולות לעזור לך בדיוק בעיבוד הפחד הזה, להבין מאיפה הוא בא ואיך להתמודד איתו. לידה עם אפידורל היא לא לידה טבעית, מכיוון שיש אמצעי כימי שמאלחש את הצירים. המיילדת שדיברת עליה היא אילנה שמש, כפי שכתבה לך אם פי 3, אם את רוצה יש לה אתר נחמד מאוד שנמצא בקישורי הפורום.
 

תNר

New member
../images/Emo41.gifפגעתן לי בול בחשש מפני לידת בית-

>שלום! בד"כ קצת קוראת פה. מאוד מתעניינת בלידת בית, אבל מפחדת< אז עכשיו אני יכולה לחדד את השאלה הכללית שלי, שהיתה האם אני 'מתאימה' ללידת בית או לא: אם אני פוחדת מאוד ממכאובים, ואין לי זמן להערך ללידה שכזו - האם כדאי לי לפסול את רעיון הלידה בבית? (אני כבר רואה תגובה בסגנון "זמן אף פעם אין - זמן פשוט עושים", אבל אני לא בטוחה שיש לי את כל המשאבים להתעסק ממושכות רק בענין זה).
 

אם פי 3

New member
אם את מפחדת

ממש "פחד מוות" מפני כאב הלידה (זה שונה מאשר כאבים אחרים), ואין לך משאבים להתמודד עם הכאב, את בבעיה. כי גם בבי"ח יש כאב, למרות האפידורל (לפניו, למשל), ופחד מגדיל את הסיכון של לידה להסתבך. פחדים גם נוטים להתממש, משום מה. אם את מרגישה יותר בטוחה בבי"ח - עדיף שתלדי בבי"ח - אבל נראה לי שאין מנוס אלא להתמודד עם הפחדים. אני לא רוצה להפחיד, ומצטערת אם יוצאת לי הודעה מאיימת משהו - אבל ללכת ללידה עם פחדים גדולים כל כך, בלי קשר למיקומה, זה מתכון לצרות. לא צריך הרבה זמן בשביל להתמודד עם הפחד. צריך קצת פנאי רגשי. אפשר להעזר בהדרכה, או לעבוד לבד. אפילו כמה דקות לפני השינה, דיון עם עצמך או עם בנזוגך (בהנחה סטריאוטיפית שיש). זיהוי מקור הפחד, אוטוסוגסטיה מחזקת, חיפוש דרכים להתמודד עם מה שמפחיד - אלו דברים שכל אחד יכול לעשות בעצמו. נכון שבשביל טיפול עמוק יותר צריך יותר זמן, ואולי יותר עזרה, אבל בתור "עזרה ראשונה" זה יכול להועיל, וגם להראות לך אם כמה ואיפה את זקוקה לעזרה.
 

תNר

New member
../images/Emo140.gifאני מבינה....

דווקא עם כל הפחד - הנטיה שלי היא כן ללדת בבית (כי לא, אני לא מרגישה יותר בטוחה בלידת בי"ח). כנראה שאאלץ לעשות איזשהו סוויץ' רציני במוח, כולי תקווה שזה לא גדול עלי
תודה!
 
למעלה