מה זה "פחד ממכאובים"?
החשש מהכאב בלידה הוא חשש טבעי ואפילו רצוי. לא חייב לבוא לידי ביטוי בזה שתסתובבי כל היום ותספרי כמה את מפחדת מהלידה, בד"כ בינך לבין עצמך, החשש הזה והציפיה לכאב, עושים את "הכאב יותר ידידותי" (מהחתימה של אם פי 3..) היות שמגיע רגע האמת, זה כואב מאוד, אבל פחות ממה שציפית
(טוב, את הפחות ממה שציפית אפשר להרגיש רק אחרי הלידה, לא בזמן הלידה). השאלה היא גם איך את עם כאבים ביום-יום - האם את נוטה לקחת משכך כאבים על כל כאב? אנשים שלוקחים משככי כאבים על כל כאב קטן, היכולת שלהם לסבול כאב הולכת ופוחתת. אם את לא מהאנשים האלה, והחשש שלך הוא יותר רגשי ונפשי, אניחושבת שאת מוכנה ללידת בית (מבחינת הפרמטר הזה, לא יודעת לגבי השאר). אם, כמו שאם פי כתבה, את פוחדת פחד מוות, אז צריך לעשות עבודה, או באמת, ללדת בבי"ח במקום שבו יש אפשרות לקבל משכך כאבים. העניין עם כאב הלידה, שזה לא כמו כאב של חולי, כמו כאב ראש או כאב שיניים, או כאבי תופת של חולי אקוטי מסוים. במצבים כאלה של חולי, אדם נרתע (מה זה נרתע? פוחד!) מהכאב, כי הוא חש (ובצדק) שהכאב מקרב אותו אל עולם שכולו טוב. אדם מרגיש שהכאב הזה הוא כאב שמאותת על משהו לא טוב שמתרחש בתוכו והוא מרגיש הוא עומד למות. בלידה, הכאב הזה כ"כ חיובי, כל כך שונה מכאבים של חולי! זה ממש כאב ידידותי (אני מתחילה להעריץ ולהבין לעומק את החתימה של אם פי 3, אפשר לפתוח על זה שרשור פילוסופי
), שמכוון אותך וכל כולו אומר "קדימה!!" זה כמו מן טייס אוטומטי שהתעורר בגופך ומזיז אותך לאן שצריך כדי שפרי בטנך היקר יצא החוצה בדרך הטובה והבריאה ביותר, לך ולו.
החשש מהכאב בלידה הוא חשש טבעי ואפילו רצוי. לא חייב לבוא לידי ביטוי בזה שתסתובבי כל היום ותספרי כמה את מפחדת מהלידה, בד"כ בינך לבין עצמך, החשש הזה והציפיה לכאב, עושים את "הכאב יותר ידידותי" (מהחתימה של אם פי 3..) היות שמגיע רגע האמת, זה כואב מאוד, אבל פחות ממה שציפית
