איך להתמודד עם אמא?

Berethor

New member
צודקת זה באמת דבר לא פשוט

בנוסף זה גם לא מוצדק במקרה הזה, הכל יחסי, ההורים שלך אומנם נגד החבר, אבל בקטנה, מה שאת מקבלת זה בעיקר הערות וביקורת, יש הורים שאם היו נגד היית מרגישה את זה הרבה יותר. לא מזמן הייתה פה מישהי שציינה שאבא שלה היה "זורק אותה מהחלון" אם הייתה יוצאת עם מישהו שלא מוצא חן בעניו. ככה שאת עוד במצב טוב יחסית לזה.
 

Berethor

New member
בעצם זה היה בפורום המקביל אבל עדיין

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=93&messageid=174492712

כמו שאת יכולה לראות במקרה הזה דווקא תמכתי בכך שתעזוב תבית, אבל כאן לאנשים יש קלות דעת בנושא לדעתי.
 
איזה קטע מטורף

גם לאימא שלי יש קטע עם גבוהים (שזה מצחיק כי אבא לי 1.70). הייתי מביאה גבוה הביתה וכולה הייתה מתעלפת, לא משנה מה טיב הבחור.

בכל מקרה אני התחתנתי עם בחור שגבוה ממני אולי ב3-5 סנטימטרים והיא מטורפת עליו (והדבר הראשון שהיא אמרה לי עליו "אבל יש לו עגיל באוזן"). בכל מקרה תסבירי לאימא שלך שבמיטה כולם אותו גובה ודברים קטנים באים באריזות קטנות.
פשוט תהיי עקבית בנושא ותדברי כל הזמן כמה החבר שלך נפלא ונהדר, תמצאי דודים ודודות שיאהבו אותו ושאבא שלך גם יאהב אותו, בדרך כלל זה מסתדר.
 
לך זה מפריע שהוא נמוך?

היית מעדיפה שהוא יהיה יותר גבוה? או פחות שמנמן?

העניין הוא כזה, כאשר משהו לא מפריע לנו, זה גם לא מציק - ז"א אם מישהו היה אומר לך - החבר שלך כזה מניאק ואידיוט וכו' וכו' היית מתעלמת והולכת הלאה... לא? כי את יודעת שזה לא נכון ושטות.

את אומרת שאמא שלך כל הזמן תוספת אותך לשיחות בקשר לזה, עד כמה זה באמת "כל הזמן" - או האם זה מרגיש כל הזמן כי זה מפריע לך כל כך.

תהי כנה עם עצמך - האם זה מפריע לך שהוא נמוך? האקס שלי היה נמוך וזה הפריע לי - ביאס אותי...

ולגבי אמא שלך - תסכימי איתה - כאשר היא תגיד לך - "האם את באמת רוצה לצאת עם מישהו נמוך הילדים שלך יהיו נמוכים" פשוט תגידי לה - "כן אמא, את צודקת הילדים באמת יהיו נמוכים", כל מה שהיא תגיד פשוט תסכימי איתה, את תראי במהרה כמה שלא יהיה לה מה להגיד יותר... כי זה לא כיף להתווכח כאשר מסכימים איתך...

ובקשר לכל האנשים שאמרו לך לעזוב את הבית, אנשים פה די הזויים - אם הם חושבים שכל בת 21 יכולה פשוט לעבור לגור מהבית ... אל תקשיבי להם... לברוח מהבית כל פעם שיש קונפליקט זה לא הפיתרון
 

Rsud

New member
נמוך אחד

מה שאת מתארת זה חוויה יום יומית של כל מי ששונה. החבר שלך יכול להעיד שהוא נידחה המון פעמים בגלל הגובה שלו. אמא שלך מייעצת לך לברוח מבעייה שתצוץ בעוד מספר שנים (והיא כניראה יודעת על מה היא מדברת) יום אחד תפקחי את העניים ויעמדו מולך גברים יותר גבוהים שיעשו לך את זה וזה לא ירפה ממך וזה מניסיון . את צריכה להיות חזקה בקטע הזה לא קל להיות נמוך בחברה של היום אז תחשבי טוב טוב
 

Survivor Man

New member
כל עוד את גרה איתה תחת אותה קורת גג,

היא תמשיך להציק לכם ורוב הסיכויים שבסוף תיפרדו.

ובכל מקרה אני לא צופה עתיד ורוד לקשר שלכם: אמא שמנסה להפריד ביניכם ואת שמושפעת ממנה ולא רואה איתו כרגע עתיד לטווח ארוך.

אני מהמר שאם לא תצליחי לעבור לגור איתו בחודשים הקרובים - זה לא יגמר בטוב.
 

KarinDi

New member
חייבת להודות

שיש לי פטיש להודעות תמיכה כאלו שקשורות לגבר שנמוך מהאישה שלצידו...הדעות בנושא הזה מרתקות בעיני ותמיד מצליחות להפתיע אותי מחדש.
אני נשואה לגבר שנמוך ממני ב-10 ס"מ ונמוך באופן כללי ביחס לכל ממוצע שקיים בעולם. הוא הגבר הכי שווה עלי אדמות ואפילו לאמא שלי, מלכת הביקורתיות, לא הייתה מילה אחת להגיד עליו במשך 7 שנים שאנחנו יחד, או 5 השנים שאנחנו נשואים, והילדה שלנו (וגם הילד שבדרך טפו-טפו-חמסה-שום-בצל) מהממת ומושלמת לא פחות.
בפעם הבאנ שאמא שלך מעלה את הנושא הייתי אומרת לה שאם היא מתקשה לכבד את הבחירות שלך, את פשוט לא תשתפי אותה בהן (זה אגב, מה שעשיתי כשגרתי בבית ההורים, למרות שהייתי צעירה ממך) ונוהגת ככה. אם לא נאה לה, תפגשי עם החבר אצלו או בחוץ, ואל תשתפי אותה בבילויים שלכם. לא בתור עונש, אלא פשוט כי זה לא נעים לקבל ביקורת בכל פעם שמשתפים, וזהו.
תהני לך עם החבר, כן חתונה או לא חתונה זה לא רלוונטי כרגע ותמשיכי לבחור בחורים לפי הטעם שלך ולא של אמא...
 

רוונה

New member
מצטרפת להודעה שמעלי

(עם פער של 6 ס"מ לטובתי
)

אמא שלך לא אוהבת אותו כי הוא נמוך, (למרות שהוא גבוה ממך), נשמע כאילו היא עסוקה בחיצוניות ואיך דברים נראים במקום בכמה טוב לך...
השלב הבא הוא לפסול על צבע שיער, האם הוא כותב בימין או בשמאל והאם הוא מעדיף תה או קפה.

אם טוב לך איתו נסי למדר את אמא שלך קצת ולהסביר לה שזה ממש לא נושא לדון בו ושאתם תישארו ביחד כל זמן שזה מתאים לכם
וקבלי חיבוק
 

AlabamaW0rley

New member
יש לאמהות נטיה להשתגע כשלא שמים להן ברקס

אני מאוד מבינה איך יכול להיות שבעת ובעונה אחת אמא שלך היא אדם משכיל, חכם ושקול, אבל בקטעים שנוגעים לך היא הופכת למערבולת של חרדות ושגעונות. היא בתחילתו של תהליך הפנמה שאת אדם בוגר ושאת יכולה לדאוג לעתידך. היא עוד לא הפנימה לכן היא כל הזמן חרדה: מצד אחד כבר יש לך את כל החופש שבעולם לעשות מה שבא לך, מצד שני היא מרגישה אחראית לעתידך. כאן צצות כל הפוביות, ובמקרה הזה הן קשורות לגנטיקה של גובה. מובן שזה שטויות, אין על זה וויכוח. תפקידך הוא לא לקבל את הדברים שהיא אומרת, וכל פעם שהיא מתחילה לחפור לך - להציב לה מראה. להראות היכן היא שוגה, להתייחס באופן ביקורתי לטיעונים שלה.
כן, מאוד עוזר בשלב הזה לצאת מהבית כי זה יוריד ממך וממנה עומס נפשי. אבל אם אין לך אפשרות כזו, זה לא סוף העולם.
 
למעלה