מצער ועצוב, אלומה
לא התכוונתי שאת מסכנה. אנשים, באופן כללי, לא אוהבים להתעסק עם צרות, ואני חושבת שבגלל זה יש קבוצות תמיכה לנושאים רבים כל-כך.
אני לא מצדיקה את ההתנהגות של משפחתך, אבל את כותבת שלא גדלתם יחד. אולי את לא יודעת מה ארע בבית בשנים לפני שנולדת? אולי לא הייתה אווירה של ביחד, של עזרה הדדית?
ואם את מבקרת בחדרי מיון, אולי תכיני תיק למקרי חירום שיהיה לך קבוע - עם סיכום המידע הרפואי שלך, בגדים להחלפה, מטען לנייד, חטיפים שלא מתקלקלים, קפה, תה, סוכר, כוסות חד-פעמיות (מצרך יקר מציאות בבתי חולים...)
אני תמיד אורזת לעצמי את התיק לבד (יש לי רשימה קבועה על המחשב, לחו"ל או לבתי חולים, יש חפצים משותפים). ולוקחת איתי מהבית תרופות נגד כאבים, שלא אצטרך לבקש טובות מאף אחד.
ולפני אשפוז אני דואגת לקניות לבית, לאוכל שיחכה לי כשאחזור, להוריד אביזרים מראש מהמדפים העליונים אם יהיה לי קשה להגיע לשם ולארגן כביסה נקייה מראש למשפחה. לפני כול אשפוז הייתי מוצאת את עצמי מקפלת גרביים לכולם...
אם יש לך מכולת סמוכה לבית, כדאי שתהיה לך אפשרות למשלוחים בטלפון (ואולי עשית זאת). אצלנו הם לא גובים על כך תשלום נוסף.
לא התכוונתי שאת מסכנה. אנשים, באופן כללי, לא אוהבים להתעסק עם צרות, ואני חושבת שבגלל זה יש קבוצות תמיכה לנושאים רבים כל-כך.
אני לא מצדיקה את ההתנהגות של משפחתך, אבל את כותבת שלא גדלתם יחד. אולי את לא יודעת מה ארע בבית בשנים לפני שנולדת? אולי לא הייתה אווירה של ביחד, של עזרה הדדית?
ואם את מבקרת בחדרי מיון, אולי תכיני תיק למקרי חירום שיהיה לך קבוע - עם סיכום המידע הרפואי שלך, בגדים להחלפה, מטען לנייד, חטיפים שלא מתקלקלים, קפה, תה, סוכר, כוסות חד-פעמיות (מצרך יקר מציאות בבתי חולים...)
אני תמיד אורזת לעצמי את התיק לבד (יש לי רשימה קבועה על המחשב, לחו"ל או לבתי חולים, יש חפצים משותפים). ולוקחת איתי מהבית תרופות נגד כאבים, שלא אצטרך לבקש טובות מאף אחד.
ולפני אשפוז אני דואגת לקניות לבית, לאוכל שיחכה לי כשאחזור, להוריד אביזרים מראש מהמדפים העליונים אם יהיה לי קשה להגיע לשם ולארגן כביסה נקייה מראש למשפחה. לפני כול אשפוז הייתי מוצאת את עצמי מקפלת גרביים לכולם...
אם יש לך מכולת סמוכה לבית, כדאי שתהיה לך אפשרות למשלוחים בטלפון (ואולי עשית זאת). אצלנו הם לא גובים על כך תשלום נוסף.
