איך מתחילים קומפוזיציה?

  • פותח הנושא BSDS
  • פורסם בתאריך
טוב, כמה דברים:

ראשית, אעיר הערה קלה על הטון של הדיון הזה: הטון בו אנשים כתבו- נחרץ מדי, פחות מדי ענו. לימוד הלחנה הוא מן הטעונים ביותר במחלוקות כשזה נוגע לפדגוגיה- למה אתם כלכך בטוחים בעצמכם וחסרי כבוד אחד לשני? [הערה: אותו טון גם קיים לעיתים בפורום מוסיקה קלאסית.] נוכל ללמוד הרבה יותר אם נהיה פחות מקובעים באגו של "אני יודע כבר ואני פה רק כדי לחלק לעניים", בסדר? ובנוגע לתוכן ההודעה שיושבת על זו: צריך להתחיל מאיפשהו. במגמה בה אני לומדת ניסו כמעט לראשונה שנה שעברה ללמד קומפוזיציה גם בכתה- מעבר למבוא שניתן בשנת הכניסה לבי"ס. המשימה הראשונה הייתה לרשום שלוש מנגינות- כי (גם) משם מתחילים. השורה התחתונה: כדאי גם לאלתר מנגינות, וגם לכתוב יצירות- מתוכננות או מתוכננות. נראה לי שלימוד הקומופוזיציה המקובל הוא דרך כמה אפיקים: -אילתור, פיתוח יצירתיות. -ניתוח יצירות. (והאזנה) -לימוד תיאוריה, כולל פיתוח שמיעה. (כולל ליד המקלדת וכאלה.) -עיבוד/ תזמור- משלב לימוד וניתוח יחד עם כתיבה מתוכננת ויצירתיות. -כתיבה. -נגינה. נראה לי שתרכובת לימוד שתכיל את כל האמורים מעל, במינונים שונים כמובן, תהא המוצלחת ביותר.
 
מותק, זו את : )

שלומלומלום! לא ציפיתי למצאך והנה, עלתה בחכתי דגה מדושנת עונג גם אני מדושנת עונג : ) יומעולללללללה : )
 
האמת,

זה הדבר הכי שמרני ומקובע שקראתי בחיים שלי. אני עוד לא בטוח שהתכוונת לכך ברצינות, אז לא אבקר את הודעתך עדיין בפירוט, אך בכל זאת אני צריך לוודא - באמת התכוונת למשפט הזה ? : "התחלות הקומפוזיציה על פי תאוריה צריכה להיות מבוססת על באך."
 
אלף ושש דרכים

אני מאמין שזה תלוי באופן החשיבה שלך. אם רצות לך מנגינות בראש כל היום - פשוט לכוד אחת מהן, והתחל לפתח אותה. אם השמיעה והזכרון המוסיקליים שלך לא משהו, פשוט הקלט את עצמך מזמזם את אותה מנגינה שתפסת לתוך איזה טייפ-רקורדר או למחשב עם מיקרופון, והנה יש לך את המנגינה. אם גם הסולפג´ שלך לא משהו, אז אתה די בבעיה, כי עד כמה שידוע לי, עוד לא המציאו את המכשיר שמתרגם מחשבות למשהו אחר. ברגע שתפסת את המנגינה, כדאי שתפתח אותה באיזשהו אופן. אם זה פיתוח רפיטטיבי/מינימליסטי, פיתוח קלאסי, פיתוח מודרני, מודולציות, רה-הרמוניזציות, סקוונצות, קולות שניים, קולות שלישיים, תוסיף לזה הרמוניה, תוסיף לזה גרוב, תוסיף לזה טקסטורת ליווי, משהו - העיקר, אל תסיים את היצירה שלך רק במנגינה הזו וזהו. עדיף שיהיה עוד קצת. להתחיל ממנגינה זו דרך אחת. אם אתה חושב בצורה שונה - התחל בצורה שונה. זה יכול להיות מהלך הרמוני שמסתובב לך בראש, או אפילו אחד כזה שניגנת בטעות. זה יכול להיות איזה גרוב או סתם תבנית ריתמית. אם אתה מתמטיקאי או אפילו חובב פיסיקה - תמצא לך איזה עקרון מגניב שאתה אוהב, או איזשהו מבנה משוכלל, תבנה אלגוריתם כלשהו כדי לתרגם אותו לתווים - ותתחיל לעבוד (אפשר לתרגם כל דבר למוסיקה באינספור דרכים). אם אתה אוהב מוסיקה אלקטרונית ויש לך ציוד הקלטה טוב אז צא לרחוב, הקלט קצת דגימות, חזור הביתה והקשב למה שיצא. אם תמצא איפשהו שם איזה משהו יוצא דופן, יפה, מעניין, מלודי - סמפל אותו למחשב, הפוך אותו לנושא היצירה שלך ותתחיל לפתח את היצירה (תרגם את הנושא לתפקיד של כלי אקוסטי, למשל) ואז תעוות גם את הסמפל, כמו שעושה סטיב רייך כשמתחשק לו. ואם יש לך הרבה זמן וסבלנות, קרא את המדריך הזה, שמדבר הרבה על הלחנה - מאפס ועד הסוף, בשפה ברורה ובלי שימוש בטרמינולוגיה מתקדמת (ידע בסיסי בתאוריה יספיק לחלוטין) ובמושגים מופשטים שניתן ליישם אותם כאוות נפשך. ספר נפלא, ומי שכתב אותו ופרסם אותו חינם ברשת עושה מצווה ענקית לכל המוסיקאים בעולם.
 

elad2040

New member
אריק, כה לחי!

סוף-סוף הודעה שמכבדת את המקום המגוון שממנו מגיעות יצירות.
 
מוסיקה אי לא פונקציה של ידע תיאורטי

אתה צריך לא רק לרצות לכתוב אם כי גם ממש לגבש את כל הקונספציה. מה זה אומר? שאתה יכול לדעת את כל הקונטרפונקט של פלסטרינה בעל פה ואת כל המהלכים ההרמוניים של ברטוק ועדיין לא תוכל לכתוב אם אין לך רעיון. זה כמו בכתיבה מילולית: צריך להתחיל ממשהו. פשוט, צריך לעבור לחשיבה שאינה במילים, לחשיבה צלילית. ולנסות להפסיק לתרגם הכל למונחים היבשים שאנו מכניסים תחת הערך "שפה". שחרור ממגבלות, זוהי גישת המפתח. אפשר לעצמך לפרוץ גבולות, להמריא ממגבלות, כך שתהיה אחד עם הצליל. מקווה שעזרתי. יומקסים : ) נועם
 
למעלה