אימוץ כפוי

Daria34

New member
זו הייתה הכוונה יצאת מזה כי נהיית אימא!!

זה שלא יכלת ללדת לא מנע ממך לממש את עצמך בלהיות אימא זו הייתה כוונתי.
 

סביון1

New member
לא הבנתי. כתבת:

"כול מי שנמצא פה בתור הורה מאמץ זה אותם אנשים שלא יצאו מזה.."
אז מי שאימץ כן יצא מזה או לא יצא מזה?
 

Daria34

New member
את צודקת.זה יצא לא הכי מובן הם בעצם לא יצאו

מזה כי הם נהיו הורים בדרך האימוץ.
לצאת מזה זה אומר לקבל את זה שלא נהיה הורים כלל כי לא הצלחנו בדרך הטבעית.
 
ואחרי כל התיקונים שלך

מה את בכלל רוצה לומר?
שצריך לומר לנשים שלא יכולות ללדת לצאת מזה כי הן יכולות להיות אמהות גם מבלי ללדת?
שמי שאימץ לעולם לא "יצא מזה" בנוגע לכאב של אי-לידה?

אני מעולם לא הייתי צריכה "לצאת מזה" בהקשר של לידה, כי מעולם לא היה חשוב לי ללדת, אבל אם מישהו יאמר בנכוחותי "צאי מזה" לאשה הכואבת את אי-יכולתה ללדת, לא היא תזכה למנת פטרונות מזלזלת ממני, אלא אומר המשפט.

כל אחד באופן אישי יכול "לצאת" או "לא לצאת" ממה שהוא מרגיש מוכן לכך. אמירה למישהו אחר "צא מזה" בנושא מהותי היא פטרונית, מזלזלת ומקטינה, ומראה על אומר האמירה יותר מאשר זה שהאמירה נאמרה לו, ולא משנה מה נושא הגורם לאמירה להאמר.
 

Daria34

New member
לא צריך לומר להן את זה...ולא אומרים להן את זה

לרוב אבל תמיד משום מה אומרים לילד שאומץ תצא מזה.
שילד שאומץ יתמודד עם זה איך שהוא רוצה.
 
אז בשביל מה כתבת את כל הגבב שכתבת?

לא יותר פשוט לכתוב שלא צריך לומר זאת לילד מאומץ ממש כפי שלא צריך לומר זאת לנשים?

המלצה -
השתמשי בסימני פיסוק ובמקש ה-enter בצורה מושכלת.
המשפט:
"לא צריך לומר להן את זה...ולא אומרים להן את זה לרוב, אבל תמיד משום מה אומרים לילד שאומץ תצא מזה."
אינו דומה למשפטים:
"לא צריך לומר להן את זה...ולא אומרים להן את זה.
לרוב אבל תמיד משום מה אומרים לילד שאומץ תצא מזה."
במקרה הראשון ברור ברור שאת מנגידה את ההתייחסות לנשים שאינן יכולות ללדת לעומת היחס שמאומצים זוכים לו.
במקרה השני לא ברור מה הצירוף "לרוב אבל תמיד משום מה" רוצה להביע.
 

Daria34

New member
כי ככה יצא לי...העיקר שהבנת בסוף..

ואני כותבת מהר....וככה יוצא לי מהטלפון..אבל לא חייבת הסבר .
עשה לך טוב שאת מתקנת אותי?
כן,מאומצים מקבלים התייחסות לא שווה כלל להתיחסות שנשים שלא יכולות ללדת ולהיות אימהות בדרך
הטבע.
אולי יש נשים שקיבלו את התשובה "טוב את לא יכולה ללדת אז לא תהיה אימא צאי מזה" בצורה אישית
אבל לבטח לא ראיתי את זה בשום מדיה כולשהיא שכוללת פורמים באינטרנט,טילוויזיה ועוד.
אבל התקפה כלפי מאומצים שמדברים על האימוץ בדרכים הללו שצייניתי ראיתי המון כמו המשפט "צא מזה"
 
לא, לא עושה לי טוב

אבל צורת הכתיבה שלך עושה לי פחות טוב. כלכך הרבה הודעות רק כדי להבין שורה וחצי, שבמילא אני כבר כתבתי את רובה בהודעה אליה הגבת. כאשר את עושה זאת בתגובה למשהו שאני כתבתי, איני יכולה להתעלם מכך.

אם אינך כותבת ברור, אי אפשר להבין אותך. כתיבה אינה דיבור, ואין שום סיבה שאדם ידע לקרוא את הכתוב באינטונציה שהיה שומע מן הכותב. זו הסיבה שיש סימני פיסוק וחלוקה לפסקאות. כולם כותבים באינטרנט במהירות יחסית, ועם פחות תשומת לב לעריכה מאשר במדיה אחרת. זו לא סיבה להתעלם מכל נסיון לכתיבה מובנת באשר הוא.
 

KallaGLP

New member
אבל למה ככה?

גם אם את לא מסכימה או שיש לך טענה כלשהי, אפשר לנסח את דברייך בצורה תרבותית ומכובדת, בלי לרדת לפסים אישיים. זה סתם מעכיר את האווירה בפורום. חבל.
 

יסמין@

New member


 
היא כבר התנצלה על לקיחת ילדים אבוריג'נים?

נדמה לי שכן, אבל איני בטוחה.

במשך שנים ילדים אבוריג'נים נלקחו ממשפחותיהם. חלקם גודלו במוסדות "לבנים", חלקם נמסרו לאימוץ. הכל כי התפיסה הייתה שהחינוך ה"לבן" טב יותר. לא יחסית, אלא אבסולוטית. באווירה שכזו, אין פלא שמכבש לחצים הופעל על נשים צעירות שילדו מחוץ לנישואין.
אבל אתה מדבר על מדינה שיתומי מלחמת העולם השניה מבריטניה נשלחו אליה, כדי לעבוד בחוות ולעזור בשיקום. הם באמת לא הבינו מה הבעיה, אם נותנים לילד קןרת גג מעל ראשו, בגד לגופו ומזון בצלחתו, הוא צריך להיות מלא הכרת תודה על האימוץ הנפלא שנפל בחלקו.

תקופה לא קלה עוברת על אוסטרליה בכל הקשור לזכויות אדם לאורך הדורות עד לתקופה לא רחוקה כלכך, שהסיפור הנוכחי חשוב למי שמתעניין באימוץ, אך מתגמד מול כלל ההסטוריה האוסטרלית במאה העשרים (בכוונה לא מזכירה את ההסטוריה הרחוקה יותר).
 

Daria34

New member
בענין האבורגינים מדובר על "קסטים"

ילדים שהם חצי אבורגינים וחצי לבנים שנלקחו מהורים שלהם למוסדות ולאימוץ..
וילדים מבריטניה נלקחו לאוסטרליה מהורים העניים שלהם ואימהות חד הוריות לעבוד בפרך באוסטרילה שם עברו פגיעות מיניות ופיזיות קשות.
ישנו סרט "תפוזים ושמש"שנעשה על התקופה הזו ונסיון של עובדת סוציאלית
לאחד את הילדים שכבר נהיו אנשים בוגרים עם המשפחות הביולוגיות שלהם
בבריטניה.
 

Daria34

New member
לא רק שהאבורגינים קיבלו התנצלות אלא גם

פיצויים כספיים.בסרט "הדרך ארוכה הבייתה" מתאר יפה מאוד את התקופה הזו..
 

Daria34

New member
צ"ל אוסטרליה,בקיצור המדינה הזו מלאה בהפרת

זכויות כלפי אזרחיה...היום בעקבות ההיסטוריה הזו אוסטרליה נמצאת בקיצון השני של כול מה שקשור בטיפול בילדים שצריכים בית.
 
דרך אגב

היא אישה, אך לא אם. האוסטרלים עשו עניין גדול מכך שזה לא רק שהיא אישה בראשות הממשלה, אלא אישה לא נשואה שאין לה ילדים משלה.

לבן זוגה יש דווקא מנישואים קודמים, וגם משנות העשרה מחוץ לנישואים, כך שבאוסטרליה נשים לא נשואות ילדו וגידלו ילדים מחוץ לנישואים ולא על כולן ניכפה למסור ילדים לאימוץ. מה, שבעיני, אינו מקל על אשמת החברה זה מראה על תפיסה חברתית של ניצול החלש כאשר נשים ללא בסיס תמיכה משפחתי היו חשופות להטרדה וחטיפת ילדיהן על ידי הרשויות (אין זה דומה לכפיה פנים משפחתית, שאמנם קשה מאוד ויוצרת צלקות באותה מידה, אך היא פרטית ואישית ואינה מחייבת את כלל החברה).
 

סביון1

New member
אני לא מגיבה הרבה אבל קוראת את מה שאתה כותב

ולכן רוצה לעשות לך


תמשיך לכתוב. זה מענין וחשוב וגם אם אתה מביא רק זוית ראיה מסוימת זה בסדר גמור. זאת הזוית שלך והיא מענינת וחשובה!
 
למעלה