אימוץ מחו"ל

גלתאה

New member
אימוץ מחו"ל

שלום, אנחנו זוג נשוי, הורים לילדה ביולוגית בת 8. שקלנו אימוץ מהארץ, אך לבסוף נוכחנו לדעת שהדבר אינו מתאים לנו, בשל הקשיים הרבים שבגידול ילד גדול שלו רקע בעייתי. אישי מסתייג מאוד מאימוץ בחו"ל בשל העלויות הגבוהות, ובשל ההוצאות הלא רשמיות, קרי, תשלומים מתחת לשולחן, שבהם הדבר כרוך. מצבנו הכלכלי יציב, אך בכל זאת, איננו ממש אמידים והנטל הכספי שבעניין כבד מאוד. ברור שאחר כך יש גם הוצאות רבות על גידול הילד. קשה לי שבתנו תישאר יחידה. גם היא מצרה על כך בפה מלא, וזו, למעשה, האפשרות היחידה שלנו להגדיל את המשפחה. איני רוצה ללחוץ על אישי, אבל גם המצב הנוכחי קשה לנו, בעיקר לילדה ולי. מעבר לקשיים הרגשיים הנוכחיים, כואב לי לחשוב מה יהיה בבגרותה, ושלא יהיו לה בני משפחה מלבדנו (נוסף לזו הגרעינית שתקים). אני בטוחה שיש כאן הרבה הורים לילדים יחידים. איך אתם מתמודדים עם הקשיים האלה? האם בכל זאת לפעול לאימוץ?
 

גלי 10

New member
איו נכון ולא נכון במקרה כזה

גם אני באתי לאימוץ ממקום כזה (ילד אחד ביולוגי שמאד רצה אח, וגם אני רציתי להגדיל את המשפחה ולא הצלחתי בדרך ה"רגילה"), אבל אימוץ זאת החלטה זוגית, לא של אחד מבני הזוג. את המחליטה אם "לפעול לאימוץ" (אני מבינה את זה כניסיון לשכנע את בעלך) ולא עצה כזו או אחרת שתקבלי.
אני משתדלת תמיד לזכור שגידול ילד אחד נתפס באופנים שונים: יש לי שתי חברות שיש להן רק ילד אחד (בת, בשני המקרים) והן מאוד שלמות עם המצב, בכלל לא מנסות להרחיב את המשפחה. אני לעומתן הרגשתי שזה לא מספיק לי, אבל תמיד כשאנחנו נפגשות אני מבינה כמה זה הכל תחושה שלי ולא בעיה אמיתית, שחייבים לטפל בה.
ולבסוף, העניין הכספי הוא שיקול חשוב ומכובד. כמו שכתבת, גידול ילד כרוך גם בהוצאות כספיות, אך חשוב גם לזכור שתידרשו להוכיח (על ידי המדינה ממנה תאמצו) שיש לכם מספיק כסף כדי לגדל את הילד בתנאים סבירים.
בהצלחה
 

גלתאה

New member
גלי,

הבעיה היא ההבדל בתפיסה בין בן זוגי לביני ולבתי. ברור שהכל סובייקטיבי. נוכל לגדל את הילד בתנאים נאותים ויותר מכך, אך העניין הוא שהוצאות האימוץ כבדות מאוד, ויש להן השלכה על רמת החיים אחר כך.
 
מסכימה איתך

שעשויה להיות השלכה על רמת החיים.
זה משהו שלא מדברים עליו,[כאילו לא פוליטיקלי קורקט]וקיים.
השאלה ,במסגרת משאבים לא אין סופיים היא "מה עדיף על מה".
למשל,מאז שאימצתי[לפני כעשר שנים] יצאתי רק פעם אחת,לפני כשנתיים ,להשתלמות מקצועית בחו"ל,שארכה 10ימים והיה בה גם אלמנט של נופש.[החמוד נשאר פה עם סבתא שלו שאליה הוא קשור בכל נימי נפשו]. נדמה לי שאני גם מבקרת פחות בחנויות בגדים.
אבל כל זה בעיני ממש בטל בשישים.ממש ממש.
 

בוחרת13

New member
תשלומים מתחת לשולחן?

כל הכסף אותו שילמתי נתתי בצורה מסודרת.
22 אלף יורו לעמותה
טיסות, רופא, מלנות, אוכל.
ה"שוחד" היחיד היה המתנה לבית הילדים (בגדים שהבאתי מרצוני ועוגה ביום בו הוצאתי את בני)
וגם 4 ערכות של אהבה שהבאתי בנסיעה הראשונה ואין לי מושג למי נמסר
 
יש המון סיפורי אימוץ

לא הכל נרשם בפורום.
כבר סיפרתי כאן על פלג רוסי במשפחה שלי שאישר שזה ממש רשמי- יש תהליכים שלוקחים זמן וכשמשלמים עליהם יותר מהסכום הרראשוני שמוצע - חל עליהם "זירוז".זה נהוג במקומות נוספים וכך למשל הוצאתי מהר דרכון לבני.
במקרה שנתקלים בתופעה הזאת-יותר כלכלי לשלם ל"זירוז" מאשר לבחור במסלול הרגיל -שכן במסלול הרגיל שלוקח זמן משלמים עוד ימי כלכלה,מחייה,דיור שם.
אין להסיק ממקרה אחד לשני,כל אימוץ ועלותו.[מעבר לעלות הקבועה בחוק שאותה נותנים לעמותה]
 

גלתאה

New member
כך באמת שמענו

מאנשים שעשו זאת. הם אמרו בדיוק אותו דבר: שאלמלא התשלומים הנוספים האלה היו מוציאים אותם סכומים בדרך אחרת, ומשקיעים יותר זמן.
 
תשלומים על זירוז תהליך מקובלים בכל העולם

אולי בישראל זה לא מקובל לשלם יותר על זירוז הליכים בירוקרטיים, אך זה נחשב נורמלי בהרבה מקומות. למשל:
אם תבקשי בבלגיה דרכון תשלמי מחיר אחד ותקבלי אותו תוך שבועיים,
אם תרצי אותו בפרק זמן קצר יותר (מקסימום שבוע, סביר להניח שתוך שלושה ימים) תשלמי יותר,
אבל אם תרצי אותו מהיום למחר תשלמי הון קטן (בהנחה שפרטייך ותמונתך כבר במערכת, אחרת זה פשוט אינו אפשרי).
אותו הדבר יקרה לקבלת תעודת זהות או רשיון נהיגה אלקטרוני. זירוז יעלה בתשלום אגרה, שמחירה תלויה בסוג התעודה ובסוג הזירוז.
 

Daria34

New member
את באמת חושבת שמדובר רק על זירוז תהליכים

ביוקרטים?אין ספור עדויות של הורים מאמצים ואולי לא משנמצא פה בפורום שלא מדובר על זירוז הליכים ביוקרטים.
ריבונו של עולם,אישית דיברתי עם הורים מאמצים שהודו ששילמו כסף מתחת לשולחן וזה לא היה זירוז ביוקרטי של טפסים....
 
יכול להיות

אבל פעם אחר פעם מספרים על כספים ששולמו כדי להקדים הוצאת דרכון ועל ערכות אהבה שניתנו למטפלות.
ובכן, תשלום על זירוז הליך בירוקרטי נקרא עמלה ומקובל בהרבה מאוד מקומות בעולם, ונתינת מתנות נתפסת בחברות מסויימות כנימוס בסיסי (בבלגיה מקובל לתת מתנה אישית למורה בסיום השנה, כמי שגדלה על האיסור הגורף לקבלת מתנות אישיות של עובדי מדינה חטפתי שוק כשזה נודע לי).
התפסות חוזרת לזה שעוגה ניתנה בהוראת אנשי העמותה אינה אומרת שהעוגה היא שוחד - זה אומר שיש התנהגות הולמת מסויימת שאם לא מכירים את קודיה טועים בה (ממש כמו לבישת ביגוד מסויים למשפט ולא אחר).
 
אין מדובר בהתפסות חוזרת גרידא של העוגה... זו

רק דוגמא. אין כל קשר בין קוד התנהגות לבין דרישות העמותה. רוב האנשים התרבותיים יודעים, שיש להופיע באולם בית משפט בלבוש הולם. מה הקשר בין זה לבין דברים שהמאמצים נדרשים לממן?! זו אחת הדרכים של העמותה "להראות בסדר" עם המטפלות.(נאמר למאמצים להביא עוגה ברגע הגעתם לבית הילדים לקחת את הילד. העוגה נמסרת למטפלות שנמצאות במקרה באותו זמן במקום וכמובן בלא קשר לעובדה אם אי פעם טיפלו בילד המאומץ). אין לי בעיה שהעמותה חשה שיש צורך בהבאת עוגה, וזו רק דוגמא כמובן, וזו נועדה כמובן לשרת את העמותה. אם העמותה רוצה "להיות בסדר" עם בית ילדים מסויים/עם מנהלת בית הילדים/הרופא/מרכז האימוצים וכיו"ב - ולצורך אימוצים עתידיים - עליה לשאת בעלויות השונות ולא להשיתן על המאמצים!
 
עקרונית מסכימה איתך

הבעייה היא שבקשות להוצאות מסוג זה כמו הרמת תרומה לבית הילדים,פרחים לחדר המנהלת,במבה וטיטולים לקבוצת הילדים ועוד ועוד מתבקשות או נרמזות בנקודת זמן מאד חשופה,מאד רגישה מבחינת ההורים . הרי גם כשהכל הולך למישרין,יש איזה מתח באויר ש"עד שזה לא נגמר-זה לא נגמר".
כמו כן הרבה הורים מרגישים חבים רגש תודה עמוק למקום ולאנשים ששמרו להם על ילדם-אוצרם עד הלום.אני חושבת שזה מה שהביא אותי אז לקנות לקבוצה בבית הילדים לא מעט פרות וירקות טריים וטיטולים גם צעצוע גדול בפרידה,יותר מאשר בקשות עמותה.
זו נקודה של בטן רכה.וכמו כן מרב שהמדינה זרה עם מנהגים זרים ,מרב שהמסע הוא מרגש ולעיתים זר ומוזר,קשה אז לשפוט מה נהוג מה מקובל מה ראוי.
 
בודאי שזה קוד התנהגות

קוד התנהגות שמקובל שהורים מביאים עוגה לבית הילדים לביע שמחה, ואין זה מיועד למישהו מיוחד אלא למי שנמצא בבית הילדים באותו רגע. קוד התנהגות שאם לא ממלאים אותו זה יוצר תחושה מוזרה כלפי ההורים, ואם כל ההורים מאותו מקום לא ממלאים את אותו קוד התנהגות זה יותר תחושה מוזרה כלפי אותו מקום. אפשר לטעון שהעמותה צריכה לקנות עוגות ולתת אותן, אך זה יפספס את המטרה. אפשר לטעון שהעמותה יכולה לקנות עוגות ולתת להורים לתת אותן, אך זה כבר מגוחך ממש.

לאורך כל שהיית זיו בכיתות הגן סירבתי לתת מתנות בסוף שנת הלימודים, ולא משנה אם המתנה היא עוגיות או פרחים. פשוט לא הייתי מוכנה לשלוח מתנה לצוות על זה שהוא עשה את עבודתו. בסופו של דבר, אני בתה של גננת שגם אם הורים רצו לתת מתנה היא קיבלה רק מתנות לגן ולא עבורה עצמה ולא איפשה לעוזרת שלה לקבל מתנות. השנה נשברתי והבנתי שנתינת תפוח (פעולה סמלית) היא פשוט הדרך המקובלת כאן, אז קניתי קופסא יפה וזיו ואני אפינו עוגיות שזיו מסרה למורה שלה בסוף השנה. למותר לציין - זיו הרגישה טוב מאוד עם הפעולה שעלתה לי בכל כך הרבה מאמצים, כי היא עצמה ילדה פלמית טובה ויודעת את קודי המקום שאני צריכה עדין ללמוד לפעמים.
 

גלתאה

New member
לא התכוונתי למחווח סמליות כעוגה

מן הסתם את מבינה למה הכוונה: לתשלומים כספיים לא מבוטלים הנכפים על המאמצים נוסף לתעריפים הרשמיים. אשר לנוהל זירוז תהליכים, גם הוא גובל בשחיתות: מי שהפרוטה מצויה בידו נהנה משירותים טובים ומהירים, ומי שלא, שיחכה עד בוש. חבל שגם במדינות מפותחות כמו בלגיה הדבר קיים. אשר למתנה למורה בסוף שנה, גם כאן היא מקובלת, ואינה נחשבת לחריגה מאיסור על מתן מתנות לעובדי ציבור בדיוק בשל ההבחנה הזאת בין מחוות סמליות לשוחד.
 

משתפרת

New member
המאמצים משלמים על טיסות, מלון וכלכלה

הם משלמים גם לרופא מטעמם שיבדוק את הילד, אם בחרו לעשות זאת. הם לא משאירים מעטפות בבית הילדים או בבית המשפט, ואם הם מזמינים את המתורגמן לארוחה- זה על השולחן ולא מתחתיו.
 

גלתאה

New member
אני שמעתי גרסה אחרת

מזוג שאימץ לפני מספר שנים. למרות זאת, הם אינם סבורים שיש להימנע מהאימוץ בשל התופעה.
 
הענין עליו דברתי אינו כסף מתחת לשולחן, אלא

מה שקובעים לך כעובדה וברור לך שעליך לעשותו, גם אם לא מוצא חן בעיניך. אגב, אם הזכרת את נושא הארוחות, אתה לא "מזמין" מתורגמן לארוחה. הוא מתייצב לכל ארוחה בין אם אתה רוצה בחברתו ובין אם לאו, כמובן מאליו. (המתורגמן, אצלי למשל, הגיע בערב למסעדה בה ידע שנאכל, למרות שמאחה"צ לא היה אמור להיות אתנו עד למחרת היום. הוא אכל במהירות, אמר שלום והלך). אין אלה הדברים שעליהם דברתי. אלה קודים אליהם התרגלה חברה, שחיה קודם בצמצום. (מתעלקים עליך (סליחה על הביטוי), המתורגמן, הנהג, החבר של הנהג (אם הנהג לא יעכול היה להגיע...) וכו'). לא מדברת על תשלומים שונים. אל לנו להתמם, כספים מחליפים ידיים לא רק בארצות העולם השלישי... - עליהם כנראה מדובר בשרשור זה. אני, מבחינתי, מציינת דברים שהעמותה מעוניינת בהם, כדי "לעזור" לה באימוצים במקום המסויים ואלה מושתים על המאמצים ו"חוסכים" כסף לעמותה.
 
למעלה