ועוד קצת על גזענות
(כי בא לי לברבר למוות. תסבלו).
מי שמכיר את הכתיבה שלי, קרא אותי לא פעם מתפוצצת אל מול גזענות מרושעת כלפי האפריקאים. לא רק, אלא אני גם מפרגנת ומשבחת את האפריקאים יתר על המידה לא פעם.
אני חייבת לציין שזוהי מלחמת צדק קטנה ועלובה שאני מנהלת, מעין תגובת נגד למילים הרעות שאני קוראת.
את הביקורת, הדילמות הגזעניות, האכזבות וההפתעות-
אני שומרת לחברתי העוכרת והחכמה,
שמנהלת זוגיות יציבה עם בחור ניגרי,
ומכירה לפיכך את הקהילה, הקודים והתפיסות.
בהקשר הזה אני רוצה לשתף באנקדוטה קטנה ומעניינת (לעניות דעתי).
אותה חברה נסעה עם משלחת לצרפת ושם נפגעה בראשה,
ולאחר מכן התחילו לה מידי פעם הזיות.
זה היה טראומה גדולה, חרדה עצומה ושבר גדול.
התחושה הזו של "אני מאבדת את זה" היתה מאוד קשה לה.
בנוסף, התחושה הזו של להיות "לא נורמלית" מאוד העיקה עליה.
בסופו של דבר היא סיפרה את זה לחבר שלה. הוא בחור נוצרי, אך נותרו עדיין אמונות פגאניות כאלה ואחרות. הוא טען שלדעתו וע"פ השקפתו,
רוח הנהר רודפת\מלווה אותה (זה יכול להיות חיובי ושלילי).
וההזיות הן חלק מהעניין.
הוא התקשר לניגריה וביקש מה"מכשף" שיעזור לה.
אני והיא גיחכנו וצחקנו על זה בלי סוף,
אך אני חייבת לומר שבטווח הארוך העובדה שיש מישהו שהתייחס אל זה בשוויון נפש, ראה את ההזיות שלה כבעיה נורמלית ואגבית והאמין שיש לזה פיתרון פשוט ויעיל- בסופו של דבר זה מה שעזר לה.
אפשר לצחוק, אפשר לזלזל, אפשר הכל.
ואפשר לראות עוד כמה היבטים מעניינים, מפתיעים, משעשעים בשונה,
מלבד הנפילה למקום המבטל הזה של "כולם אידיוטים".
עם הזמן אימתי יותר כלים וזוויות לבחון אנשים ורק הרווחתי מזה.
אני זוכרת שהפתיע אותי מאוד שהאקס שלי לא קורא ולא כותב כמעט בכלל. זה תמיד הציק לי.
אחר כך הבנתי שיש דברים שהוא יודע ויכול בגלל ההיסטוריה שלו ואורח החיים שלו- ואני פשוט לא מסוגלת, וההיפך.
בעוד אני מסוגלת לדבור שפה וחצי, לצורך העניין,
הוא דובר 2 וחצי שפות (צרפתית, אנגלית ועברית) בין לאומיות (עברית
) ועוד 2 שפות מקומיות.
וזו רק דוגמא.
אני מאמינה שכל מי שמתרכז ב-4 אמותיו פשוט מפסיד.