אין לי כוח כבר

[אנה לנקין]

*להרשות

 

[Gal45678]

אין לי כוח כבר

פשוט נמאס לי.
אני והחבר, 7 שנים כמעט ביחד... אני בת 22 והוא בן 23, יש לי בעיה עם אמא שלו. אני רוצה לשמוע את דעתכם ומה הייתם עושים במקומי.
בכל פעם שחבר שלי והיא רבים ביניהם על דברים שלחלוטין לא קשורים אליי, לא נוגעים לי בשום צורה, היא מוציאה את הכעס מהריב עליי.
זה דפוס התנהגות שחוזר אצלה כל הזמן במשך כל השנים האלה אבל דיי כמה אפשר?
לפני כחודשיים הם רבו ביניהם, שוב אני אומרת הריב לא קשור אליי, לא היה עליי, אני לא הייתי בזמן שהם רבו ולא כלום, בשבת שאחרי הריב שלהם, נכנסתי לבית שלהם אמרתי לה "שלום" כאלו הכל רגיל והיא לא ענתה לי וככה זה נמשך חודשיים בערך, היא החליטה שאם היא לא מדברת איתו אז היא גם לא מדברת איתי. היא לא עונה לי לשלום, לא שואלת מה נשמע, היה מצב שישבתי בשולחן עם החברה השנייה של אח שלו והיא נכנסה לחדר ודיברה רק איתה והתעלמה ממני לחלוטין.
היא פשוט מתעלמת ממני, לא מדברת, לא עונה כשאני אומרת לה שלום שום דבר.
וככה זה כל פעם... הפעם במשך חודשיים היא התעלמה ממני. זה פוגע בי, כי אני כן מנסה להיות בסדר איתה ביום-יום, כשהיא צריכה עזרה ממני אני תמיד שם בשבילה ופתאום היא יכולה לריב איתו ולמחוק אותי וחודשים לא לדבר איתי.
עזבו לדבר... לפחות שתענה לי לשלום. מינימום כבוד בסיסי לבן אדם.
מה שקורה כל פעם זה פשוט כשהם משלימים ביניהם אז לוקח לה עוד שבועיים ואז היא מתחילה לדבר איתי... ואז אם יהיה שוב איזשהו וויכוח או ריב שוב אני אהיה אוויר בשבילה.
זה פוגע בי מאוד, וזה לא מגיע לי, מה אני קשורה לריבים שלהם ולוויכוחים שלהם?! הוא זה הוא ואני זאת אני.
אני מכבדת אותה בתור בן אדם, לא מציקה לאף אחד אז מה היא רוצה ממני?! למה אני צריכה לעבור את ההשפלה הזאת כל שבת לשבת אצלהם בסלון ולדבר רק עם אבא שלו ועם האמא לא. לשבת בהרגשה של כאלו אני לא רצויה וכאלו אני איזו אויבת שם.
אתמול אמרתי לו שאני לא רוצה לבוא אליו בשבת כי לא בא לי לראות את הפרצופים שלה ושנמאס לי שהיא מתהפכת עליי כל פעם איך שבא לה, הוא התעצבן עליי, נהיה ריב שלם בינינו בגללה.
נמאס לי לוותר, נמאס לי, אני לא רוצה עכשיו לבוא לספוג את ההשפלה הזאת, אחרי זה היא תחליט שבא לה לדבר אז נדבר חצי שנה ואז שוב היא תחליט שלא בא לה עליי אז שוב היא תתעלם ממני לחלוטין.
נמאס
אמרתי לו אני לא מגיעה לעשות אצלך שבתות יותר, אתה מוזמן אליי תמיד.... הוא התעצבן ורב איתי, למרות שהסברתי לו למה אני לא רוצה.
גם איתה ניסיתי לדבר פעם כשזה קרה כבר בעבר אבל זה לא עזר היא ממשיכה להתנהג ככה.

 

[סאטוריס]

מציעה לך לשאול את עצמך

1. למה את מבקרת בבית שלא מכבדים אותך?
2. למה את נותנת למישהי להשפיל אותך ולהתעלל בך רגשית מידי יום ביומו?
3. למה את נשארת עם חבר שלא מעריך ומכבד אותך - ולא מגן עלייך מהאמא הפסיכית שלו? אלא להיפך גורר אותך ליחסים החולניים ומשחקי כוח - שליטה - אהבה - שנאה שיש בינו ובין אמא שלו..(רמז - יש בינהם יחסים "זוגיים" מבחינה רגשית)

4. יש לך משפחה שאת יכולה לשתף ושיעזרו לך? (אם כן שתפי אותם)
או שלמעשה את בורחת ליחסים איתו - כי בבית שלך לא טוב לך? (אז מצאי חברה שתעזור לך/דודה/סבתא/שכנה טובה)

אני במקומך הייתי נפרדת ממנו ומאמא שלו ומתחילה את חיי מחדש.
בבת אחת.
כמו לקטוע רגל כדי שהנמק לא יהרוג אותך.

רק שזה לא רגל.למזלך. זה סתם גוש סרטן שחוסם אותך מליהנות בחיים.
וכשתצאי לעולם - בחורה צעירה בת 22 תגלי שיש הרבה בחורים טובים ונפלאים בלי יחסים חולניים / מטורפים עם אמא שלהם.
(וגם תגלי שיש הרבה בחורים שאכן יש להם יחסים חולניים עם אמם)

 

[אתיופית]

מדוייק!

אני חושבת שהוא עשה את חברתו לאמא שנייה שלו.
אני חושבת שיש תסביך שמזכיר במעט את הקשר החולני הזה...רק שלא זוכרת/בטוחה מהו התסביך.

לכותבת,
את צעירה, אז חבל לבזבז זמן. אם כרגע אתם רבים על שטויות מה יהיה כאשר תמסדו את הקשר ויהיה הרבה מעבר לנשואים?!
מבשר לא טוב

 

[זקלין יועצת יופי]

ואני מציעה לה לשאול את עצמה

האם היא באמת בטוחה שהריבים לא קשורים אליה... הרי היא לא נוכחת שם......

אני מכירה את זה מההורים של הבן זוג שלי עם גיסתו...
הם הכי נחמדים אליה בעולם אבל מרכלים מאחורי הגב שאלוהים ישמור לא רוצה לדעת מה הם אומרים עליי.

שלא תחיה בסרט, יש מצב טוב שזה קשור אליה.

 

[Gal45678]

אם יש משהו שאני בטוחה בו זה רק בזה

שהריבים הם לא עליי, ולא קשורים אליי.
במליון אחוז.
אין לי כוח פשוט לפרט על מה הם רבו אבל אין לי קשר לזה, לא במישרין ולא בעקיפין.
איך אני יודעת?
כי מן הסתם כשהוא רב איתה אז אחרי הריב הוא סיפר לי אמר לי על מה הם רבו וזה לא נושא שאיכשהו משתייך אליי, בפעם האחרונה זה היה על משהו שהוא ביקש ממנה והיא לא רצתה ומזה נהיה סיפור שלם.

 

[זקלין יועצת יופי]

את תופתעי לגלות שלגברים יש נטייה לסנן מילים

 

[ayaht]

ומוסיפה שאלה:
מה יש לך לחפש אצל ההורים שלו בבית כל שבת?
בגיל 22 יש דברים הרבה יותר מעניינים לעשות חוץ מלשבת אצל ההורים.

אתם בכלל מבלים? מטיילים? נפגשים עם חברים?

 

[Gal45678]

שלום,

תראי, דבר ראשון, אנחנו שומרים שבת, אז אנחנו קצת מוגבלים לסביבה של הבית כי אנחנו לא נוסעים. לטייל מטיילים, וחברים יש בשפע, יוצאים, מבלים רק לא בשבת.
דבר שני, אנחנו לא כל היום מתנחלים בבית שלו, זה לא מה שרשמתי וזה גם לא קשור לנושא.
מתעוררים בבוקר ביום שבת, יושבים שותים כוס קפה, אני נכנסת לסלון: ואני פשוט אוויר... יוצא לי לשבת שם קצת, וזה היחס שאני מקבלת ממנה.
גם אם באמצע שבוע יוצא לי להיכנס לשם בערב או משהו כזה אותו סיפור.
ברור שגם ברגע שאני רואה שהיא לא מתייחסת אליי ולא עונה לי לשלום אפילו אז אני אוטומטית מקצרת את זמן השהייה שלי שם כי לא נעים לי להיות שם אבל בכל זאת כל המצב הזה מציק לי.

 

[פילוסוף רוחני3]

שלום

אין צורך לערב את האימא בקשר. אם היא לא רוצה להיות אתך בקשר, קבלי את זה. אם היא לא נחמדה אליך, התרחקי ממנה. כנראה, יש לה איזו בעיה.

 

[Nessa12]

לטעמי, יש משהו חולה בקשר הזה...

כמו שסאטוריס הגיבה מעליי, יש פה נמק של ממש.
את בת 22 ואת צעירה. וגם חבר שלך מסתבר עוד צעיר.
את לא אמורה ללכת להורים שלו בהרגשה מגעילה. ממש ממש לא.
אני מאשימה את אמא שלו על ההתנהגות הילדותית שאת מתארת, אבל אני עוד יותר מאשימה אותך על זה שאת בקשר עם ילד של אמא, שאפילו שהוא לא מסתדר איתה - עדיין יצודד אך ורק בה ועוד יריב איתך בגלל זה.
אני גם מאשימה אותך על זה שאת נשארת 7 שנים במקום שברור שלא עושה לך טוב. אמא שלו לא רואה אותך ממטר ולא רוצה אותך בחייו ובחייה (לפחות זה הרושם שקיבלתי מדבריך), אז הגיע תורך לחשוב האם את רוצה להמשיך כך.

 

[מחפש91]

כנראה את היחידה שם שהריבים האלה באמת מפריעים

לה.

אני מבין שבבית של החבר שלך ריבים ו"ברוגזים" כאלה נחשבים כדבר שבשגרה. ככה זה נראה בהתחשב בזה שלחבר שלך אין כל בעיה להמשיך להיות בביתו כרגיל מבלי לדבר עם אמא שלו ושגם האבא והאחים לא מתערבים ומפסיקים את הטירוף הזה ונותנים לו להימשך כאילו זה כלום. נראה שהם לא מבינים את גודל הבעיה ואיך שזה נראה למישהו מבחוץ.

בהנחה שזה באמת מפריע לך ברמה בלתי נסבלת, את צריכה לעשות שיחה עם החבר ולהגיד לו שזה או את או אמא שלו. או שהוא יצליח לגרום לאמא שלו להתנהג אליך כמו שצריך או שאת לא תיכנסי יותר לבית הזה.
אם הוא ימשיך להגן על אימו ולעמוד על כך שתעשי אצלו שבתות בבית גם כשהיא מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, אז תיפרדי ממנו וזהו. כמו שאמרו מעלי, כל החיים עוד לפנייך.

ואני רק רוצה להדגיש, שאני חושב שיש סיבה טובה לפרידה רק בגלל שהוא מגן על האמא ומוציא אותך לא בסדר. הורים בעייתיים זו לא סיבה לפרק קשר, אבל הורים בעייתיים שהחבר משתף איתם פעולה, זה כבר משהו אחר לגמרי.

 

[קריסטה]

אמא שלו נשמעת כאילו משהו לא בסדר אצלה בראש

משהו שם פשוט מסובב, אחרת אני לא רואה הסבר הגיוני להתנהגות כל כך הזויה.
יש מצב מבחינתך לקבל את זה שהיא פשוט כזאת, ולהתייחס אליה כמו שמתנהגים לבן אדם עם בעיה שכלית?

 

[Hermineh]

לא כייף. הוא צריך לעמוד לצדך ולבקש מאמו

לא להתנהג ככה. אם הוא לא עושה את זה אז כדאי שתתחילי לוותר בראש על הקשר הזה.
היית רוצה אותה כחמות??

 

[אנה לנקין]

כנראה

אמא שלו רואה בכם "עסקת חבילה" או אפילו מצפה ממך באיזשהו מקום שתקחי את הצד שלה כשהם רבים ותשפיעי על הבן שלה. זה די מעוות, אבל אפשר גם להבין את זה...

אל תריבי עם חבר שלך על זה - כי זה מיותר ולא תורם לכלום. בטח יש סיבה שתמיד את מגיעה אליו לשבת ולא ההיפך...

תביני שיש לך עסק עם אישה די מסובבת, ותתנחמי בעובדה שעוד שנה-שנתיים, כשתוכלו להארשות לעצמכם לגור ביחד בבית משלכם, לא תצטרכי להתמודד איתה.

 

[Gal45678]

רוב הפעמים אני כן לוקחת את הצד שלה במריבות

גם בפעם האחרונה שהם רבו ביניהם. אמנם זה לא היה בנוכחותי כל הריב, אבל אחרי זה כששמעתי ממנו על זה, הצדקתי אותה ב 100% ועוד כעסתי עליו והעברתי עליו ביקורת.
אני כן מצדיקה אותה, אבל אני לא מתקשרת אליה יום אחרי הריב ואומרת לה "אני מצדיקה אותך וכמה שאת צודקת". הרבה פעמים גם כשהריב בנוכחותי אז אני מצדיקה אותה והיא גם רואה את זה.
היא גם מכירה אותי 7 שנים, מאז שאני ילדה קטנה ממש, היא מכירה את האופי שלי היא יודעת שאני לא יסית אותו נגדה אף פעם ושאני כן אומרת לו מה אני חושבת ושהרבה מאוד פעמים אני גם בצד שלה. (כשהיא צודקת).
היא יודעת שאני בעד שלום בית והיא גם יודעת טוב מאוד שאני יכולה רק להביע את הדעה שלי אבל באמת להשפיע עליו אני לא יכולה. אם הוא חושב אחרת, או שהוא פגוע ממנה והוא לא רוצה לדבר איתה ולא רוצה להתנצל נניח או משהו כזה מה אני יכולה לעשות?!
שום דבר.

 

[אנה לנקין]

בסדר גמור

אז תני לה להתנהג כמו ילדה בת 4 ואל תתייחסי יותר מדי.

מה תעשי?
תריבי עם החבר שלך? תפרדי ממנו? חבל.

 

[mishelli]

מקוה בשבילך, שהם רק ילדותיים מאד

ולא יותר מזה.

אצלי, האמא שלו בכלל לא רוצה קשר איתי ועם הילדים. הנכדים שלה.


הלוואי שלי תהיה כלה נחמדה כמוך.

 

[עלה לא נידף]

אם בן הזסוג שלך מאפשר יחס כזה אליך, ולא מבין

למה את לא רוצה לבוא,
וגם רב איתך בנושא הזה במקום להגיד "את צודקת",
אז יש לכם זוגיות מאוד בעייתית.

לא אומרת להפרד, אבל תשימי לב שאת לא בתפקיד אמא שלו, שברגע שאת לא מסכימה איתו נהיה ריב.

 

[Michael1991]

לדעתי,

שלום גל. המצב שאת מתארת הוא מצב עקום, פשוט כי זה נותן הרגשה שאת הנפגעת העיקרית מהמריבות שלהם ביחסים האלו. אני מצטרף לכל מי שאומר שיש משהו בהתנהלות של האם שלא תקין. לא בטוח שמדובר ביחסים חולניים בין החבר לאימו, אבל אצלה אני מזהה דבר אחד שלא תקין, והוא השלכה של הכעס על מריבות הבן, לעברך. יש המון סיבות למעשים כאלו, כגון חוסר שביעות רצון ממך ועד לרצון לפגוע בזוגך דרכך. ועובדה, שהיא הצליחה להיכנס בינך ובינו, והנוכחות המנטלית שלה בבית שלכם, יצרה ריב. אז מה לעשות? ישנם שתי חזיתות עיקריות: הבן, שצריך להתחיל לראות את התמונה המלאה, וכמה סבלת ואת פגועה. האם, שצריכה להבין שהיא לא יכולה להמשיך ככה. כלומר, מהיום, רק לדבר איתם על הכעס והאב שלך. רק לדבר, ולא לתת לעצמך לסבול ללא ליידע את שנהם שאת במצב הזה. חשוב לא להאשים, ולהציג את הדברים בצורה שתשרת את המטרות שלך: חיים בריאים ושמחים עם בן הזוג, ללא הרעל הזה בבית שלך. תהיי חכמה ולא צודקת. את חייבת לשבור את המעגל שנוצר בין שלושתכם. בהצלחה