אין לי כוח כבר

[p0st]

את לא חושבת

שחבר שלך צרי לקחת את אמא שלו לשיחה בנידון?

זו אמא שלו, שהיא תסביר לו מה הבעיה שלה איתך.

בעיני, בראש ובראשונה הוא זה שאמור להתעצבן מיחס שאת מקבלת מאמא שלו. עצוב לי שזה נראה שהוא אדיש לכך.

 

[koryz]

היי גל

הייתי מציעה לך לאפשר לעצמך להיות חזקה, חלשה או עייפה.
את עייפה כי נמאס לך לרצות, להמתין לפידבק שאת בסדר.
במידה ואת רוצה לקבל כבוד במערכת יחסים, ראשית עליך לכבד את עצמך. לרגשות שלך גם יש מקום.

לגיטימי שלא יהיה לך חשק לצאת לבלות, או לעזור, או שתהיי עייפה.
לגיטימי שלא תסכימי איתה. וגם עם בן זוגך. וגם אם היא צודקת אבל לך לא נעים להיות בבית, לגיטימי שלא תגיעי לשם.
לגיטימי שתשארי 7 שנים בקשר כמו שלגיטימי שתיפרדי.
את נשארת? את לא נשארת? בשני המקרים זו החלטה שלך. היא לגיטימית! וגם אם היא לא מוצאת חן בעיני מישהו, זה לא אומר שאת לא בסדר.

כשאת יודעת להגיד 'לא' כשמזמינים אותך, או כשאת מסרבת לעזור, אחר כך יוכלו להעריך כשכן תגיעי ותעזרי.
ואם את מוותרת באופן קבוע על ההתחשבות בך, הסביבה תתנהג כלפייך בהתאם - מה שכמובן יקרה גם להיפך כאשר תנהגי אחרת.

האם יקרה אסון בלתי הפיך אם תטעי או תגזימי? אם תסרבי לבקשה מסוימת? נסי פעם לומר "לא", במקום כן. מה התסריט הכי גרוע שיכול להיות? נסי למצוא אותו ולכתוב אותו או לדמיין אותו מתרחש.
תתעמתי עם הפחדים שלך.
תביני את עצמך.
תתני לעצמך את החופש להרגיש.
את צריכה למצוא סביבה מפרגנת. תומכת יותר. אפשר לקרוא בפורומים ולכתוב כמו שעשית כאן, או במפגשים, עם חברות, אפשר לקרוא ספרים ולצפות בסירטונים במחשב.

אני מציעה לך לבחון את הערכים שמניעים אותך. ביום-יום, אנחנו לא במשפט, אף אחד לא מחליט בשבילנו מה נכון ולא נכון.
אם משהו מרגיש לך טוב - הוא נכון
תתחברי לרגשות שלך, לאנשים ולסביבה שמשמחים אותך
כשיהיה לך ברור איזו סביבה את מחפשת, תוכלי לחפש אותה.
הפרשנות שלנו למציאות היא גם עניין של בחירה.

יש אדם שמרגיש שמחה כשהוא קם בבוקר מכך שהוא זכה לקום
אדם אחר יכול להיות מרוצה רק כשיהיו לו מיליון דולר, או יקנה בית, או ישא אישה - הוא יהיה מאושר בתנאי שהסביבה תתאים למה שהוא חושב שמגיע וראוי לו.
מודעות עצמית יכולה להיות לא קלה לפעמים, אבל הגישה כלפי המציאות היא בחירה ולכן, היא כולה בידייך.
מה שהייתי מציעה לך להוסיף זו קודם כל שמחה.
מה גורם לך להרגשה טובה?

 

[עלה לא נידף]

אדם שמתעלם מאדם אחר הוא אלים רגשית

להחרים בנאדם רק כי כועסים - זו התנהגות של אנשים לא בריאים נפשית.

זה ממש לא הגיוני שלא מדברים עם בנאדם שבועיים.

הגיוני זה לכעוס, להסביר למה כועסים, לריב אפילו.
אבל לא לדבר זו התנהגות פאסיב אגרסיב דוחה ומגעילה, שממש לא הגיוני שאישה בשלה תנקוט בה,

ולא רק זה - לא להגיע בכלל למצב כזה, זתומרת לא להגיע לבית שבו לא אומרים "שלום" ו"להתראות", נימוס מינימלי גם כשכועסים.

 

[koryz]

אדם שמתעלם הוא אדם שמתעלם

אלימות זו כבר פרשנות שלך.
גם בריאות נפשית.
את מכירה את מערכת היחסים של ההורים ביניהם? של ההורים ושל בנם?
נשמע שכך הם רגילים.

חבל לשפוט אנשים מבלי שאת מכירה אותם, יש המון סיבות אפשריות לכל פעולה של מישהו.
גם הבן לא משוחח עם אימו לפעמים כפי שהכותבת ציינה, זה אומר שהוא אגרסיבי או מגעיל?
יכול להיות שהוא לא מבין כמה בת זוגו נפגעת מכך..

מי שהגיע למקום הזה ונשארה בו זו הכותבת, בדיוק כפי שבאותה קלות היא הייתה יכולה שלא להגיע ולהשאר בסיטואציה הזו.
כדאי לה לבחון מה גרם לה להשאר ולוותר מיוזמתה על הכוח שלה, ומדוע היא נמנעת "לריב" עם בן הזוג, וכמה היא מקריבה בשביל "שלום בית"
קודם כל כדאי לה להיות מודעת למציאות, אחר כך אפשר לבחון את המטרות שלה ולבחור את היעד והדרך. יקדם אותה לכעוס על עצמה או על האמא?
אני לא רואה טעם לנסות להגדיר את הבעיות של ההורים, ולא בכעס ושפיטה עצמית או של אחרים. אם יש בעיה רצוי לפתור אותה בצורה הטובה ביותר האפשרית

"בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו"

 

[עלה לא נידף]

אם לא שופטים בלי להכיר, אפשר לסגור את כל

הפורומים. גם את הכותבת אינך מכירה.

אני שופטת על סמך נסיון החיים שלי. תבדקי מה דעתו של כל בעל מקצוע לגבי שתיקה -זו אלימות גם אם את אינך מסכימה להגדרה. לא צריך בוקס לפנים כדי להיות אלים. כמו כן אדם שלא מסוגל לדבר עם מישהו שבועיים ולפתור את הבעיות, איננו מופת לבריאות הנפש. לא תשכנעי אותי שיש מערכות יחסים כה מיוחדות, שנתק של שבועיים בכל אי הסכמה הם נורמליים, תקינים ובריאים. אני עומדת מאחורי כל מילה שלי.

אני לא אמרתי שום דבר על הבן, חוץ מזה שצריך מאוד להזהר ממערכת היחסים הזו, כי אם זה מה שהוא למד ומכיר - הוא יעתיק את ההתנהגות הדוחה הזו, במקודם או במאוחר.

הכותבת לא התעוררה בוקר אחד והחליטה לוותר על דברים, זה תהליך איטי ומתמשך. שנים של מערכת יחסים, לא היתה במערכת אחרת וכנראה שהיא חושבת שכך זה מתנהל.

 

[koryz]

היי עלה

אני מבחינה בין עובדות ובין פרשנות.
כל מה שאני אומרת הוא, שכדאי להיות קצת פחות שיפוטיים, כי אנחנו לא שם ואנחנו לא יודעים הכל.

אני לא שופטת אף אחד, במערכות יחסים העיקר הוא לא הצדק. אם אני אומר לה לעשות משהו "צודק" והיא תסבול מכך, מה יצא לי מזה?

מה שמנחה אותי הוא - מה הכותבת מרגישה. מה הכי טוב לה.
מה הכי טוב לה היום, ומה, לטווח הרחוק, יהיה לה הכי טוב בעתיד.
בכנות? אני לא יודעת. אני לא בטוחה שגם היא יודעת.
אני חושבת שלהגיד לה לעשות משהו - ולא משנה מה, זה לקחת ממנה את הבחירה. אני בעד להעצים אותה ולסייע לה לקבל החלטה אופטימלית.

השתדלתי לשתף מנסיוני מבלי לכוון אותה לדרך מסוימת.
אם היא מרגישה שזה עזר? אני לא יודעת, תצטרכי לשאול אותה.
אני עשיתי מה שהרגיש לי נכון.

 

[FitLoveLife]

שלום

איך אומר בעדינות..
אמא שלו חתיכת הבמה וגם חבר שלך לא משהו .
אני במקומך הייתי מיזמןןןן לוקחת את הרגליים שלי משם ועפה ..כמה שיותר רחוק מהמשפחה הזו (התפוח לא נופל רחוק מהעץ ,תאמיני לי את לא רוצה להנשא לגבר כזה) .

 

[הפרי האסור 2003]

וממנו היא לא מתעלמת?

לו נעים לשבת במקום שבו מתעלמים ממנו?

אולי היא חושבת בריבים שהוא מושפע ממך ולכן מתנהגת כך? כמובן שאין לזה שום הצדקה ולא צריך להתנהג ככה אבל יכול להיות שבראש שלה ככה היא חושבת?

בכל מקרה את צודקת, כמה אפשר לירוק עלייך ותגידי שיורד גשם, יש גבול.