אין לי כוח לסופשבוע הזה

[gila411]

אין לי כוח לסופשבוע הזה

אין לי כוח למצבי הרוח של הקטנה, אין לי כוח לחשוב איך בכלל אני עוברת את הסופשבוע הזה אין לי חשק לכל ההתאמצות בשבילה בידיעה שבסוף אני אקבל כלום ממנה וכנראה יותר גרוע מזה ביום שלישי לא הלכתי לפגישה השבועית של האב והילדה, אבל שלחתי לה מכתב כדי לנסות לרכך את ההתנגדות , התגובה שלה הייתה לזרוק את המכתב, ההתנגדות שלה אליי חריפה ואני לא מבינה למה ואיך זה קרה פתאום (מסוכות) ומה לעשות

 

[פרח 11]

היי גילה, יש לי שאלה

את יודעת איך הלך בפגישה ביום שלישי כשאת לא היית? היו לה התפרצויות, היא בכתה? או שהפעם הפגישה התנהלה אחרת? אם את לא רוצה לענות אז לא צריך, אני מקווה שזה לא חודר מדי לפרטיות. אני חושבת שאולי כדאי לך להרפות ממנה קצת, ז"א גם כשהיא אצלכם תשמרי לעת עתה על דיסטנס. אל תנסי לשנות משהו בהתנהגות שלה כלפייך כרגע. אם היא תבקש את קרבתך תני לה, אבל שזה יבוא מהצד שלה. אני מבינה את זה שאת רוצה להראות לה שגם עם התנהגותה את תמיד נמצאת בשבילה וכו', אבל רואים שכרגע זה לא עוזר אז אולי תנסי משהו אחר??? לא יודעת למה, אבל נראה לי שככל שאת הולכת לכיוון אחד, היא מתרחקת עוד יותר והולכת לכיוון הנגדי וכך את מקבלת תוצאה הפוכה.

 

[gila411]

ביום שלישי

לקח לה יותר זמן מהרגיל להירגע במעבר, אבל לאורך כל הפגישה היה רגיל. אני מרפה ממנה, ונמצאת איתה רק כשהיא מבקשת את קירבתי, אבל מה אני יכולה לעשות למשל בסיטואציה שבה כל המשפחה יושבת בסלון אצל הסבתא אחרי הארוחה ואני מצטרפת לשבת איתם ואז היא מחליטה שהיא לא רוצה שאני אהיה באיזור ובנוסף לכך שבגלל שהנוכחות שלי מפריעה לה היא קמה להרביץ לי? או שזה קורה בזמן בארוחה?

 

[הפרי האסור 2003]

כמובן

שאת לא צריכה ללכת אם כולם יושבים בסלון או בכלל אם היא לא מעוניינת בנוכחותך שלא תשב לידך אך היכן בעלך? הוא לא יכול למנוע ממנה להרביץ לך? לחנך אותה ולהסביר לה שזכותה לא לרצות להיות לידך אך לא להרביץ ולא להגיד לך ללכת. היא יכולה ללכת מהאזור אם לא נוח לה. ואכל בכלל היא עושה עושה דווקא. בכל מקרה, יש לה אבא ותפקיד ההורים הוא לחנך את ילדיהם. היא לא חייבת לאהוב אותך אך היא חייבת לרכוש לך כבוד נקודה.

 

[פרח 11]

עכשיו ראיתי שכתבנו משהו דומה ../images/Emo13.gif

 

[הפרי האסור 2003]

../images/Emo13.gif

 

[פרח 11]

בעלך מודע לתחושות שלך כשאת חווה

כזו התנהגות מהצד שלה? וכשהיא מתנהגת כמו שתיארת בסיטואציה כזו, האם בעלך פעם אמר משהו כמו: גילה היא עכשיו חלק בלתי נפרד מאבא, היא לא יכולה להיעלם, רוב הזמן את תראי את גילה עם אבא וכו'. או כשהיא קמה להרביץ לך, האם מישהו מעיר לה? לא את, אלא מישהו אחר כגון סבתא או אבא שלה? צריך לומר לה שזה לא נעים לגילה שהיא מרביצה, זה יכול גם להיות כואב לגילה ובכך היא לא פותרת את הבעיה שלה ושהמכות שלה לא יעזרו לה להעלים את גילה. אני מאוד מבינה שזו הרגשה מאוד לא נעימה, כמו כן, ברור שלילדה מפריע משהו וקשה לומר בדיוק מה. מעבר לזה אני כבר לא יודעת מה לומר, אני לא נתקלתי בכזו סיטואציה ואני לא יודעת על דרכים מסוימות כדי לשנות מצב כזה רגיש, שמצד אחד צריך לדאוג שאת לא תפגעי ומצד שני, צריך לדאוג שהילדה לא תפגע.

 

[gila411]

ודאי שהוא מודע וזה כואב לו

גם בעלי וגם אמו מעירים לה ואף מעבר לכך הם יחד וכל אחד בנפרד משוחחים איתה על זה שאסור להתנהג כך בכלל ואיתי בפרט אם זה עוזר זה עוזר לזמן מוגבל

 

[הפרי האסור 2003]

צריך להמשיך

עם כך בעקביות ולא לוותר!

 

[סביב השעון]

כבוד עצמי

אני לא הייתי מסכימה שמישהו ירים עלי יד. לא מבוגר ולא ילד. לא שלי לא שלו ולא שלנו. אני לא מחכה שמישהו יחנך מישהו (הוא גדל אצל מישהו עד לרגע שהוא הרים עלי יד). לילדים שלי אני מחזיקה את היד (חזק) ומבהירה להם באופן חד משמעי ואסרטיבי שעלי לא מרימים יד. כך לגבי כל ילד. לגבי מבוגרים (ואני מודה שלא יצא לי להיות במצב כזה)- אני אבהיר שהמשמעות של הרמת יד עלי היא משטרה. אל תחכי לאף אחד שיסביר לילדה ש"זה לא נעים לך". אולי זה כן נעים לך - אבל זה לא העניין. יש דברים מותרים ויש דברים שאסור. זה אסור.

 

[הפרי האסור 2003]

אני חושבת

שאת צריכה לתת לה ליזום. כשהיא תרצה בקרבתך היא תבקש אותה כך תמנעו מעימותים מיותרים.

 

[gila411]

כמו שכבר אמרתי

אני עושה את זה ושוב אני אתן דוגמא אם אני למשל במטבח והיא רוצה לאכול אז היא אומרת לאבא שלה בוא ניקח אוכל ונצא מהמטבח כי גילה פה ואני לא רוצה להיות עם גילה, שוב אני באמת מניחה לה ולא יוזמת שום דבר זה בא לה סתם לפעמים מפינוק יתר ולפעמים -כשזה בא בעוצמה יותר חזקה רואים שהיא מנסה להוציא ממנה משהו שמפריע לה

 

[rolan]

נדמה לי

וזה בולט מאוד במה שאת מספרת כאן, שאין לילדה גבולות. זהו תפקידו של אביה, הוא צריך להעמיד את הגבולות ולקבוע עובדות, למשל: שאת חלק מהבית, מהמשפחה ולה אין אפשרות לבחור בין אם להוציא אותך ממקום בו היא נמצאת לבין להוציא כסא, שולחן או ארון... מחר היא "תנהל" את הבית באין מפריע... את מבינה מה אמרתי?...

 

[פרח 11]

צודקת ../images/Emo45.gif

 

[יונה לבנה 1]

רולן הוצאת לי את המילים מהפה

 

[*יערית]

מממ גבולות....

זה כל ה

..רק לא תמיד זה אפשרי, לא תמיד יש את היכולת לשים אותם.... ממממ יערית ברגעים של סתם עם עצמה

 

[עלמה 3]

מא'לק יא בינתי .. ככה עם עצמך

אנו כהורים חייבים לשים את הגבולות , באופן נחרץ. זה אפשרי וזה ביכולתנו לשים גבולות. וצריך להבין שזה לא רק משרת אותנו אלה משרת את חיי הילדים שלנו.

 

[*יערית]

אז הנה....פותחת...

זה מה שקרה לי היום..מצרפת את ההודעה כי לא רוצה לפתוח שרשור נפרד עליו.. נעביבשק...אני יודעת מה שאת כותבת לי...ולאט לאט מיישמת

היום זה הגיע

 

[*יערית]

לא הלך לי..מנסה שוב

הילד שלי

 

[*יערית]

כנראה שלא יצליח לי../images/Emo13.gif

בפעם האחרונה