אין לי כותרת, יש לי כאב רב

  • פותח הנושא rolan
  • פורסם בתאריך

*יערית

New member
שלום לנאשם../images/Emo24.gif

אני חושבת שאת עיניין בתי הדין ושופטים עברנו כך שאנחנו לא עוסקים במי נאשם אלא באלמנטים העובדתיים שיש שגורמים לבנות לגלות התנגדות ל"שותף" החדש בביתם. יש את : הגרושים הפרידה התמודדות רצון חבוי למשפחה מאוחדת התבגרות מרידה בפני ההורים בסיס של חינוך שונה שותף חדש בבית שלא "קיבל את רשותן"להצטרפות אהבה התמודדות עם האהבה החדשה של אמא אהבה ושוב אהבה שייכות כוחניות מילה אחרונה! חברות{אמא היתה חברה מאז ומתמיד...למה השתנתה?} בסה"כ אוהי ורולן יש לכם פוטנציאל אדיר בתור זוג שיודע לראות את הבעיות לפני ולא מטאטא אותם ,יש רצון להתמודד... אם ע"י הדברות תוכלו למצוא את הנקודות הרגישות של הבנות ולנסות לאט לאט לפשר אותן הדרך סלולה להצלחה, כי לא מספיק שבניכם ההדברות היא טובה כנה ואמיתית, הבנות חייבות להיות חלק מהעיניין. זוכרים שפעם היתה תוכנית "זמן משפחתי"?מלפני שנים עוד בזמן הדינוזאורים
זוכרת במדוייק, את הישיבה שלהם תמיד שסיבב לשולחן וכל הזמן שוחחו על בעיות וחיפשו פתרונות או דרכי פשרה..הייתי ילדה והקשבתי בקינאה רבה..שם לפחות היה להם אם מי לשוחח אני לעולם לא מצאתי אוזן קשבת אצל אמא שלי, תמיד דחתה אותי מעל פניה שאני לא יודעת מה שאני אומרת או מרגישה, תמיד לא הקשיבו למה שהיה לי לומר... היום..דעתם של ילדיי חשובה ביותר,כל בקשה שלהם לאוזן קשבת כמעט נענית{אלא אם כן קצה סבלנותי}אני שמה
לכל מילה שלהם ולא חושבת שדברים נאמרים כבדרך אגב ולא חשובים...אני מנסה לנתח לעצמי את חשיבות הדברים כמו: אוףףףףףףףףףףףףף אמא כמה זמן מעוף יגור איתנו?האם יש לו בית משלו? האם הוא כל החיים יגור כאן"?כמו ריקמה..אני בסבלנות רבה חוזרת בכל פעם על הדברים שיושרשו להם היטב לראש, אני שמחה שהם שואלים אותי ומבינים שיש מצב חדש בבית, אך זה המצב שיש ואיתו יש הרבה טוב,יש הרבה אהבה חום ונתינה...הדאגה שלו אליהם היא כמו של אבא ואף יותר, אני מראה להם את הצדדים החיוביים ביותר שיש מאז מעוף נכנס לחיינו..אני מקבלת מהם חיוך ענק שאומר: "אמא את צודקת..בסה"כ בדקנו עד כמה רצינית את בעיניין, ועד כמה את עיקבית בדברייך" אז רולן ואוהי היקרים,אתם בתחילת הדרך הניפלאה הזו שבחרתם, תמשיכו לסלול אותה עם הרבה אהבה,פירגון הדדי, חזית אחת מגובשת שאתם לא נשברים ,ופשוט בכל פעם שיש אכזבה מצד הבנות...זה הזמן לשיחה מרעננת עד כמה הן חשובות לכל מערך החיים שלכם.
לשניכם לחיזוק,אתם זוג מקסים ולא רק למראית עין.
 
אוהי באהבה בחום ובאיכפתיות ...

אפשר להגיע לכל אחד ולכל אדם תרשה לי להגיב להודעתך בדבריך אמרת שאינך עציץ, שלוקח בחדווה ממשימות הבית, אך יש לך מה לומר על איך הדברים צריכים להראות, אתה יכול לבינן אך קשה לך להסכים שאינן רואות רוצות לראותך כחלק שמותר לו להעיר או להחליט החלטות אצלי - אני לא הרשתי לבן זוגי להתערב בוויכוחים ובהחלטות זמן ארוך יותר מהקשר שלך עם רולן זה תהליך קשה וצריך לעשות בקצב איטי כל מקרה לגופו נכון שבן זוג עבור קשיים לא קלים בעניין אך סוכם בינינו שאינו לוקח חלק במרכזו של עניין רק אחריו אשמע אבין ואולי אקבל הם ילדיי ואני יחליט לגביהם עם כל הכבוד שבן זוגי באמת תרם, השקיע, והעניק לרווחתנו, ולאושרנו העבודה שלי היתה הקשה אף יותר ממנו לחיות בין הפטיש לסדן לדעת לקשר בינו לבינם דרך שיחות שיתופים בכאב שלי בדילמות שלי כדי לרצותם וגם לרצותו בכל התהליך שיתפתי את ילדיי גם אם כאבתי עד דמעות הם היו שותפים לזה וכל הפעמים הפניתי אליהם שאלה איך אתם הייתם פועלים במקומי? ומה אתם מציעים לי לעשות? ומדובר כאן על אדם שאהבו אותו וראו את טיבו אך כמו ילדייה של רולן ניסו לנגן לי על מצפוני שהכנסתי גבר זר לחייהם כל פעם שהנושא לא התאים לאינטריסים שלהם אך עם הזמן הגדלתי והעמדתי את נוכחותו של בן זוגי עד שהפך לחלק בלתי נפרד בלהביע החלטות אך אין להשיב את העבר והמצב כאן ועכשיו לדעתי צריכה להתנהל שיחה משותפת אך רולן צריכה לנצח (לנהל) את השיחה בנוכחותך לדבר אל ליבן ולא להגיון על אף גילן (הן רואות רק את צדקתם) שרולן תשתף ברגשותייה את תחושותייה, תפרט את התלבטותייה, דאגותייה ואת כאבייה ותעמיד בפניהם את כל השאלות ותדרוש מהם תשובות בנכחותך תבקשו שתשתף כל אחת מהן ולדעת מה הרגשתה ומה הסיבות להתנגדותה וכמובן תביע גם אתה את תחושותיך ותיסכולייך (ברכות כפי שיודע אתה) הדגישו את אהבתכם ורצונכם לאיחוד הרגשות שהכוונה לתת מקום ומרחב לכל אחד מתוך אהבה חום ואיכפתיות מקוה שאחרי תהליך של שפיכת כעסים שיתופים ואימפתיה תוכלו להתחיל התחלה חדשה ונקיה מקוה שדבריי לא פוגעים או מקוממים כי באמת הכל יצא מליבי ומתוך ניסיוני בהצלחה עוד דבר: נכון שאפשר כבר בגילן להעמיד להם עובדה זה מה שיש, אפשר נכון גם, שבדרכי אינני משנה תוכניות שלי למען הילדים, אך דואגת לסדר אותם כך שילדיי יראו שהתחשבתי גם בם אילנה באהבה ובהתבוננות מגיעים לשלימות
 

maof

New member
רולן היקרה../images/Emo24.gif

דעתי מאוד נחרצת בנושא........ נכון שיש כאן אלמנטים של רגש .....להסביר את הדברים אני מאמין שאני עוד אכתוב את דעתי !!!!!!!! אבל ברגע זה המלאכה מרובה והזמן קצר
קבלי
מגיע לך להיות מאושרת !!!!!!! מעוף
 
לשתף

אני בעד לשתף ולא לעשות דברים ולחכות לתגובות שתבואנה מהילדים שאולי המומים או חוששים ממה שעינהם רואות אולי לא לשאול אותם זה פחד ממה שהם יגידו ומלקחת אחריות להחלטות שלנו למרות הכל?
 

1נתי 1

New member
רולן הדואבת ../images/Emo24.gif

את הגלגל לא ניתן להחזיר לאחור ולא הבנות הן הבוחרות את בן זוגך !! כפי שאת אינך בוחרת להן את חבריהן וחברותיהן !! וכפי שענו לך חכמים וחכמות לפני בכדי ל"ישר" קו - שבי איתן לשיחה יחד או לחוד (את מכירה אותן ויודעת מה עדיף) הסבירי את הרגשתך תארי את אהבתך לאוהי ואהבתו אליך "התנצלי" שלא שיתפת - אפילו רק בשביל לגרום להן הרגשה טובה והדגישי כי בעוד מספר שנים - הן תעזובנה את הבית לקן שתיבננה ואילו את רוצה להזדקן עם אוהי אל תתיסרי ביסורי מצפון על פירוק המשפחה - האם הן היו מאושרות יותר אם את היית חייה במסגרת מתסכלת/מאכזבת/ ריקה/או כל סיבה אחרת בגללה פירקת את נישואייך? האם את יכולת להעניק להן יותר (ולא מבחינה כלכלית אלא נפשית) אם היית נשארת נשואה? שוב לרגע אל תרגישי יסורי מצפון !! וקחי בחשבון שגיל ההתבגרות הוא זוועתי - אצלי רעם נכנס בהדרגה לחיי בתחילה הם ממש נקשרו - השתובבו שיחקו - ממש היה כיף בתחילת גיל ההתבגרות - החל הריחוק היום הם בקושי מדברים ולפני כשבועים קצת היינו "ברוגז" והיא בכל הזדמנות זורקת לי "תזרקי אותו" אבל לי היא אינה מרשה להעיר אף הערה על אחד מחבריה/חברותיה
 

סול11

New member
הכאב הוא כאב אבל?

רולן אין ספק שזה כואב. אבל אהייה קיצוני, האם הבנות חשבו עלייך?.לא. האם אין מניעים אגואיסטיים?.יש. האם עלתה במוחן המחשבה,אנו תוך מספר שנים קצר פורחות מן הקןואמאנשארת לבד?.לא. האם לאמא אין זכות לחיים מעבר לסייחה ושבלולה?. הסבירי להן שאולי טעית שלא שאלת לדעתן.אבל בכל מקרה ההחלטה היא בידייך. הייתי בוטה הצגתי שאלות קשות.אבל זו המציאות.
 

rolan

New member
לקחתי אוויר, נשמתי עמוק עמוק

את כל מה שהצעתם לי כאן - זה היה החמצן... וצללתי לשיחה עמוקה עם הסייחה שלי. אמרתי לה שאני רוצה לשוחח איתה, שיש לנו על מה לדבר, בעקבות הסערה שהתחוללה כאן אתמול. היא לא התנגדה, ישבה בשקט והקשיבה, מדי פעם מילמלה מילמולים שהיו תגובות ונסיון לסחוב אותי למקומות אחרים. לא הגבתי... המשכתי בשלי... בשלכם... בעצות הנהדרות שהיו החמצן שלי כל זמן הצלילה. ו......... יצאתי החוצה לנשום שוב.... היא שמעה, הקשיבה, לא הסכימה לומר דבריה. מקווה שיום אחד תקבל אומץ ותאמר... עכשיו מציקה לנו שנשאר איתה בבית ונבטל תוכנית לצאת - מה זה אומר?...
הייתם לי משענת נהדרת, תודתי לכם על כך. אוהי שלי, אהובי, עזר, עוזר ויעזור - אני יודעת....
 

1נתי 1

New member
נראה לי - הפגנת כוח

"עכשיו מציקה לנו שנשאר איתה בבית ונבטל תוכנית לצאת - מה זה אומר?... " נראה לי שרוצה לבדוק את הכוח שלה להשפיע על החלטותייך - מניפולציה פשוטה - האם שאלת אותה - מדוע רוצה שתבטלו את יציאתכם? אולי יש סיבה סבירה? (למרות שלא נראה לי ) האם זאת הפעם הראשונה שעושה זאת?
 

yaeli4

New member
רולנית שלי, ../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

רק עכשיו הגעתי לשרשור שלך. אני קוראת אותו כבר חצי שעה. מתעמקת בכל הודעה והודעה. וואאאאאאאאאאאאאאוווווווווו. יש לי כל כך הרבה מה להגיד. קודם כל, מחמם לי את הלב לראות את התמיכה של כולם כאן בך ובאוהי. כל כך יפה. כל כך נעים לראות את הביחד הזה בבית המיוחד והמורכב שבנית לנו. ולמרות שכולם כתבו דברים נפלאים, רוצה לומר ליערית שבכיתי מלקרוא את התגובות שלה, ובעיקר את תגובתה ל"נאשם...". כל מילה- פנינה. יערית מתגלה לי במלא כוחה ועוצמתה מיום ליום. מקסימה ותומכת ונהדרת וחכמה. ועכשיו לעניין: כמו שכולם אמרו: את הנעשה אין להשיב. צריך רק לדבר ולהסביר. זה שהיא לא רצתה לענות ולהגיב, זה כי קשה לה, כואב לה, מביך לה ועוד ועוד. תני לזה לשקוע קצת. תני לזה לחלחל לתוכה. היא עוד תוציא את זה החוצה. רק דבר אחד החסרת מאיתנו בהודעה הראשונה. מה היה הטריגר? למה פתאום היא התפרצה היום ואמרה את המשפט: "אני לא בחרתי בו"? מה גרם לזה להתחיל? האם היה אירוע כלשהו? זה מעניין אותי לדעת מניין הדברים נבעו. צר לי שכשדיברת איתי בחמש, לא הייתי בפורום ולא הייתי מודעת למה שעובר עלייך ורצתי לחוג שחייה של הקטנצ'יק אז לא יכולתי לדבר איתך על זה, מה גם שלא ידעתי כל כך על העניין. מקווה שאת סולחת לי. אוהבת המון,
 

rolan

New member
אל לך להצטער יקירתי

יש לנו עוד משימות, אפילו חשובות יותר, מהפורום. קודמכל... אהבתי את מה שכתבת ליערית, אני גם חושבת כמוך. יערית - את כמו ניצן שפורח לנו כאן בפורום לעניינו... ממה התחיל הארוע? אתמול הודיעה לי שהזמינה תור אצל הקוסמטיקאית, את מבינה? ילדה בת 16.5 מודיעה לאמא, שהזמינה תור, בלי לשאול רשות פשוט הודיעה. אני כמובן אמרתי לה שלא בא בחשבון, שהיא קודם כל צריכה לבקש רשות... מכאן התחיל להתגלגל העניין. לדעתי לא חשוב מאין התחיל העניין... יותר מכך, טוב שזה מה שקרה, שהעניין התפוצץ והעננה הזאת הוסרה. יהיו עוד כאלו, אני בטוחה, רק שהפעם היא תדע שאמא היא אמא ולא חברה.... דבר שעד היום לא היה ממש ברור. כל זאת קרה, כמובן בשל האירוע של אתמול, אך בעזרת החיזוקים שקיבלתי כאן היום והעצות שבהחלט היו והינן מועילות, אני יכולה לומר בפה מלא שעזרו לי מאוד. אז לכולם כולם תודה ענקית מאוהי וממני שהייתם כאן בשבילנו, שחשבתם, התאמצתם כמו שחברים עושים בעת צרה.
 

blonda3

New member
וואוו רולן..קוראת אותך וחושבת לעצמי

יש לי בת בת כמעט 16, שגרה עכשיו אצל אביה, עם אשה אחרת, שאיתה רוב הזמן היא לא מסתדרת לדבריה,את הכעס והעצבים שלה מהמצב היא מוציאה עליי, כך שאני יודעת בדיוק מתי שם "לא בסדר"...(אוףףףףף). לא שאלו אותה לפני שהזוג ההוא התחבר-האבא והאשה. בהתחלה זה נראה דווקא די בסדר...והיו גם רגעי כימיה, ואולי יש גם היום,אני לא מקבלת דיווח שוטף, אני יודעת שהבת שלי היתה שמחה שאבא שלה והאשה יפרדו-ודווקא אני הייתי זאת שהסבירה לה שאלו הם חייו-שזוהי בחירתו, שהוא לא רוצה לחיות לבד ושאם היא רוצה להשאר שם-אז עליה לקבל את המציאות כפי שהיא. הבעייה שהילדה נמצאת בגיל ההתבגרות, גיל מאד קשה, עם התפרצויות, הורמונים שמשתוללים-וזה מאד לא פשוט. הזכרת את עניין הקוסמטיקאית-אני יודעת שהבת שלי מזמן הולכת, הלכה, למשל להוריד שערות מהרגליים בשעווה, בזמנו היא קיטרה שאבא שלה לא רצה לשלם על זה ....אז אמרתי לה שתעבוד בביסיטר ותשלם בעצמה, וזה מה שהיה, והיום-היא מאד עצמאית, עושה מה שהיא רוצה, קובעת תור למי ולמה שהיא רוצה,ואם אבא לא רוצה לשלם-היא משלמת מכספה. נראה לי שבגיל הזה-אם הן משלמות-הן יכולות לקבוע לעצמן לבד.... לבקש רשות?עוד שנה וחצי היא בצבא-וזה עובר בצ'יק...תחשבי על זה רולן... היא כבר לא תינוקת הבת שלך.......ויחס גורר יחס..... את מתיחסת אליה כמו אל תינוקת או כמו אל בוגרת? המון בהצלחה!
 

rolan

New member
נכון מאוד בלונדי

כבר הבנתי את הנקודה הזו! עשיתי איתה את השיחה הזו והסברתי את חובות וזכויות המבוגרים והילדים במשפחה. תודה, בלונדי יום נעים
 

rolan

New member
נתי, אכן כן../images/Emo70.gif

זה בהחלט היה נסיון להפגנת כח... לא היתה לה כל סיבה לבקש מאיתנו. כאשר הבנתי זאת, באמת הצעתי לה לבוא איתנו, כשסירבה, אמרתי לה בנועם שאנחנו תיכננו ונצא. היא קיבלה זאת בהבנה וללא כעס.
 

rolan

New member
סול ../images/Emo42.gif היקר והנהדר

תודה כן, שאלתי את השאלות הללו - כאמור לא זכיתי למענה... ואכן, הסברתי טת עניין פריחתן מהקן, את עניין טעותי בזמנו וכמובן שאמרתי נחרצות שההחלטה על חיי האישיים בידי בלבד! ולא, סול יקר, לא היית בוטה כלל, להיפך העלית נקודות נכונות וחשובות מאוד.
אוהבת את חוכמתך, את שיקול דעתך וגם.... אותך
 

avitalp

New member
אחרונה, אחרי יום עמוס... ../images/Emo20.gif

האמת, שאין לי הרבה מה להוסיף... אני חושבת שקיבלת עצות מצויינות ונראה לי שגם את וגם אוהי תצליחו בתבונה ורגישות להתמודד עם מה שקורה... כל שנותר לי הוא לאחל לכם, לשניכם ולבנות, שהדרך תהיה קצרה (אם כי לא קלה)
ובסופה, ימצא כל אחד מכם את מקומו, בפאזל המורכב שלכם...
 
למעלה