אין לי מושג מה לעשות...
- פותח הנושא אייל_18
- פורסם בתאריך
קח.
אגב "עזרה" זה לא רע. ואם היה לי סבלנות לשטויות שלך הייתי מסביר לך את ההבדל ביני לבין ש"ס - אבל אין לי . תקרא - זה מה שאחרים כתבו.
אגב "עזרה" זה לא רע. ואם היה לי סבלנות לשטויות שלך הייתי מסביר לך את ההבדל ביני לבין ש"ס - אבל אין לי . תקרא - זה מה שאחרים כתבו.
אייל 18
אל תוותר כל כך מהר! תנסה לומר לו מה שאתה מרגיש - לא להתווכח תיתן לו ולך את הזמן להרגע תתחיל לנסות לחזור לאט לאט בהדרגה תזכור שממשברים שעוברים אותם אפשר לצאת מחוזקים! וכן - למרות שאני אופטימי ולא חושב שיש לכם איזו סיבה להיפרד, יש גם אפשרות קטנה שתיפרדו אבל אם זה המצב תנסו שזה לא יהיה רק מתוך הכעס אלא מתוך הבנה משותפת שזה באמת לא מתאים לכם יותר ותזכר באהבה את כל הטוב שהיה - ותיקח את זה איתך לקשרים הבאים שיבואו במהרה. שיהיה בהצלחה והרבה אושר ואהבה!
אל תוותר כל כך מהר! תנסה לומר לו מה שאתה מרגיש - לא להתווכח תיתן לו ולך את הזמן להרגע תתחיל לנסות לחזור לאט לאט בהדרגה תזכור שממשברים שעוברים אותם אפשר לצאת מחוזקים! וכן - למרות שאני אופטימי ולא חושב שיש לכם איזו סיבה להיפרד, יש גם אפשרות קטנה שתיפרדו אבל אם זה המצב תנסו שזה לא יהיה רק מתוך הכעס אלא מתוך הבנה משותפת שזה באמת לא מתאים לכם יותר ותזכר באהבה את כל הטוב שהיה - ותיקח את זה איתך לקשרים הבאים שיבואו במהרה. שיהיה בהצלחה והרבה אושר ואהבה!
תעיף אותו לכל הרוחות!!!
עושה רושם שנפלת על בחור מתוסבך שלא ממש יודע מה הוא רוצה, שמפחד מעצמו וכנראה גם לא יודע להעריך את הקשר לו הוא זכה. ללכת עם מישהו לסרט שעוסק במערכת יחסים הומוסקסואלית בשום פנים ואופן לא מתקשר למיניות שלך!!! זה כמו להגיד שאם יש לי חברים סטרייטים אזי הם בעלי נטיות מודחקות, או כל שטות כזאת או אחרת. להפרד ממנו אולי יכאב קצת בהתחלה, בפרט כשמדובר בחבר ראשון, אבל בו ותלמד מבעל נסיון שגרר את הטעות שלו במשך 9 וחצי חודשים, הכאב יעבור והלקח ילמד! אין טעם לבזבז אנרגיה על אדם שכמותו חרף כל אהבתך אליו. שלך,
עושה רושם שנפלת על בחור מתוסבך שלא ממש יודע מה הוא רוצה, שמפחד מעצמו וכנראה גם לא יודע להעריך את הקשר לו הוא זכה. ללכת עם מישהו לסרט שעוסק במערכת יחסים הומוסקסואלית בשום פנים ואופן לא מתקשר למיניות שלך!!! זה כמו להגיד שאם יש לי חברים סטרייטים אזי הם בעלי נטיות מודחקות, או כל שטות כזאת או אחרת. להפרד ממנו אולי יכאב קצת בהתחלה, בפרט כשמדובר בחבר ראשון, אבל בו ותלמד מבעל נסיון שגרר את הטעות שלו במשך 9 וחצי חודשים, הכאב יעבור והלקח ילמד! אין טעם לבזבז אנרגיה על אדם שכמותו חרף כל אהבתך אליו. שלך,
אייל,
טוב, נלך משפט משפט: זה טוב להגיד את האמת... אבל איזה זין זה כשהאמת כואבת - נכו, אבל האמת הכואבת, עדיפה על כל שקר. הפעם תיכננתי להפתיע אותו וללכת לסינמטק לראות את אתם יודעים מה. לא סיפרתי לו מה, כי אני אף פעם לא, והוא גילה במקרה בעצמו. - שזה קצת בעייתי. אם כל הנחמדות שבעניין ההפתעה (ויש לזכור שיש אנשים שלא אוהבים הפתעות), עושה רושם שידעת שזה לא ימצא חן בעיניו, אז בשביל מה זה טוב? פתאום, באיזה לילה אחד, אני מקבל ממנו שיחה מלאת צעקות ונזיפות ומוצא את עצמי מואשם בנסיון להוציא אותו מהארון - אני מתארת לעצמי שאתה זוכר את התקופה שאתה עצמך היית בארון (והיטיב לנסח עודד א), שכל דבר קטן גרם לך לחשוב שחץ ענקי עם אורות ניאון מצביע עליך ואומר "הנה הומו". הפחד של הארוניסט שלך גרם לו להפנות את הצעקות והנזיפות כלפיך. התסכול שלו מופנה כלפיו... הטיעון שלו הוא שמי שייראה 2 בנים שהולכים ל"זה" (הוא אפילו לא היה מוכן להגיד את השם של הסרט) ישר יחשוב שהם הומואים. - טיעון הגיוני דיו. בעיקר לארוניסטים מפוחדים. ניסיתי להסביר לו שזה לא נכון, וגם אם כן אין בזה שום דבר רע, שיהיו שם הרבה הומואים, שיהיו שם הרבה סטרייטים, שאם ייסתכלו עלינו זה לא כזה נורא. - קודם כל יש בזה מן האמת. זוג גברים שהולכים לסרט גייז, יחשבו קודם כל ככאלה. נכון גם שיהיו סטרייטים, אבל זה לא סותר את העובדה שהמחשבה הראשונה שתעלה למישהו לראש למראה שני גברים בסרט גייז, היא שהם זוג. ואחרון חביב - אולי עבורך זה "לא נורא" שיסתכלו עליך ככה, כי אתה מחוץ לארון, אבל עבור ארוניסט זה בערך הדבר הכי נורא בעולם. הוא המשיך להתעצבן. אמרתי לו שזאת בסך הכל הפתעה ואין לי מושג למה הוא מתחיל לנתח את כל זה, ושלאף אחד אין אינטרס להתעסק עם הארון שלו. - פחד! פחד מחשיפה שהוא עדיין לא מוכן לה. זו הסיבה שהוא התעצבן, צעק, ועסק בניתוח (אובסיבי משהו אני מניחה). האמנם אין לך אינטרס להתעסק בארון שלו? אחרי הכל הוא משפיע גם עליך... התחלתי להרגיש כאילו אני מתנצל, והוא רק ניסה לגרום לי להודות שאני רוצה שהוא יהיה בחוץ. - שוב אותו פחד. אמרתי לו שאם נראה לו שאנחנו צריכים להתנתק, אז בוא נעשה את זה. - כ"כ מהר לוותר? אז היתה לכם מריבה אחת. אז מה? יהיו לך עוד מליון עם שלל בני זוג. זה בסדר לריב, אבל למה לשבור את הכלים? לא עדיף לתת לרוחות להרגע ולהמשיך אז? הוא לא אמר כן או לא, הוא אמר שצריך לעשות את "מה שמתבקש"... - סליחה, אבל פה מתבקש לשאול מה בדיוק לדעתו "מתבקש". כי אם גם הוא מוכן לוותר כ"כ מהר, יש פה חומר למחשבה. משום מה, במקום לעשות את "מה שמתבקש", התחלתי כמעט לבכות לו, והתוודתי בפניו שחשבתי שמצאתי מישהו שהוא באמת חבר נפש שלי ושלהכיר אותו זה אחד הדברים שהכי מחזקים אותי עכשיו. - אז נבהלת. ממה? מלהיות לבד? תמצא מישהו אחר. מלאבד אותו? שים לב שאתה היית הראשון להציע את הפתרון הזה. במקום שהוא קצת יירגע, הוא רק אמר שאין לו כוח עכשיו ודיבר אליי מגעיל. - אני מניחה שהוא נפגע כשהצעת כ"כ מהר להפרד, במקום לנסות ולפתור את הבעיה. שהמחשבות שלו היו באיזור "כנראה שאני לא באמת כ"כ חשוב, אז לא צריך!". אז למה שידבר בחביבות, אחרי שהיית מוכן לוותר עליו? פתאום כל העניין הטיפשי הזה התגלגל לזה שאני כביכול מרחם על עצמי, שאני בכלל לא מעריך את מה שעושים בשבילי וכו´. - התקפה היא ההגנה הטובה ביותר. וכל מילה נוספת מיותרת. שוב פעם, חזרנו לנושא הזה שכנראה אנחנו בכלל לא מכירים אחד את השני אם זה מה שהוא בא ואומר לי. - 3 חודשים זה זמן להתחיל ללמוד זה את זה. לא אתם עדיין לא באמת מכירים אחד את השני. תנו לזה זמן. בכלל, הוא יודע כמה הנושאים שתמיד דיברתי איתו עליהם רגישים אצלי, וזה סתם פוגע במישהו שמזלזלים בדברים הכי כואבים לו, כמו שהוא בעצם תמיד עשה. - תמיד עשה? זלזל בדברים שחשובים לך כבר קודם? והערת לו ? והוא לא הפסיק? למה??? נראה לי מאוד לא חברי. בסוף הפחדתי אותו קצת אחרי שאמרתי לו שנמאס לי מאנשים ששופטים אותי ושאני צריך להצטדק בפניהם, שאני כבר השתחררתי מכל הקטעים האלה. - אמירה יפה. האם אתה גם מיישם? השיחה ההיא לא נגמרה. הוא פשוט אמר שאין לו כוח לזה עכשיו - לי זה נשמע כמו סוף השיחה מכיוונו. אז, מה שקרה מאז זה שיומיים הוא לא התקשר אליי. אחרי זה התחלתי להתקשר אליו אבל הוא ענה, אמר שהוא עסוק וניתק לי. - מחזק את דברי בשורה מעל... בסוף הוא התקשר אליי באמצע הלילה וסתם דיברנו על עדנה לב (?!) ועל זה שהוא עסוק ועל הבית זונות שעשיתי במשרדים... - שיחה על כלום? כאילו הכל כרגיל? למה זה טוב? משהו חסר. - כן. כנות, אמון, הידיעה שיש לך על מי לסמוך... אני באמת אוהב אותו והכל, ושלהפרד זה דבר שימוטט אותי, אולי. אולי. אולי לא... אולי אתה שם כי אתה לא רוצה להיות לבד? לפעמים להשאר במקום שרע לנו נראה לנו עדיף, כי לפחות הוא מוכר. אם נצא ממנו - דברים יכולים להשתפר, אבל לך תדע... הלא ידוע הוא מקום מפחיד. אולי אני תמים כי הוא החבר הראשון שלי? - אין ספק שחוסר נסיון משחק כאן תפקיד. אז מה, תחווה ותלמד. תיפול ותקום. אולי כן ניסיתי לגרום לו קצת להשתחרר? - סביר להניח, אחרי הכל המצאותו בארון משפיעה גם עליך. אני מניחה שלא עשית את זה מתוך רוע לב, כי אם מתוך רצון לעזור. הבעיה היא שהרצון שלך לעזור התנגש ברצון שלו... אולי הייתי צריך לדעת שהוא ייכעס בגלל הסרט? אני חושבת שאם אתה מצפה שהוא "יכיר אותך" אתה צריך "להכיר אותו". ע"פ הגישה הזאת היית צריך לשער שזה לא ימצא חן בעיניו, שהוא ירגיש חשוף. למה אני מתעסק בזה? כי אלה החיים
לסיכום - זה חבר ראשון. מבטיחה לך שיהיו לך עוד אחריו. תחשוב טוב עם עצמך האם אתה באמת יכול לחיות עם מישהו בארון, ותתעקב קצת על הסיפורים של חברי הפורום שהתנסו בזה. הכי חשוב - אם אתה חושב שהיית לא בסדר - תתנצל. אם אתה חושב שהיית בסדר - אל תכנע לסחטנות רגשית. זה בסדר להגיד - ניסינו, לא הלך, אז נפרדנו.
mai
טוב, נלך משפט משפט: זה טוב להגיד את האמת... אבל איזה זין זה כשהאמת כואבת - נכו, אבל האמת הכואבת, עדיפה על כל שקר. הפעם תיכננתי להפתיע אותו וללכת לסינמטק לראות את אתם יודעים מה. לא סיפרתי לו מה, כי אני אף פעם לא, והוא גילה במקרה בעצמו. - שזה קצת בעייתי. אם כל הנחמדות שבעניין ההפתעה (ויש לזכור שיש אנשים שלא אוהבים הפתעות), עושה רושם שידעת שזה לא ימצא חן בעיניו, אז בשביל מה זה טוב? פתאום, באיזה לילה אחד, אני מקבל ממנו שיחה מלאת צעקות ונזיפות ומוצא את עצמי מואשם בנסיון להוציא אותו מהארון - אני מתארת לעצמי שאתה זוכר את התקופה שאתה עצמך היית בארון (והיטיב לנסח עודד א), שכל דבר קטן גרם לך לחשוב שחץ ענקי עם אורות ניאון מצביע עליך ואומר "הנה הומו". הפחד של הארוניסט שלך גרם לו להפנות את הצעקות והנזיפות כלפיך. התסכול שלו מופנה כלפיו... הטיעון שלו הוא שמי שייראה 2 בנים שהולכים ל"זה" (הוא אפילו לא היה מוכן להגיד את השם של הסרט) ישר יחשוב שהם הומואים. - טיעון הגיוני דיו. בעיקר לארוניסטים מפוחדים. ניסיתי להסביר לו שזה לא נכון, וגם אם כן אין בזה שום דבר רע, שיהיו שם הרבה הומואים, שיהיו שם הרבה סטרייטים, שאם ייסתכלו עלינו זה לא כזה נורא. - קודם כל יש בזה מן האמת. זוג גברים שהולכים לסרט גייז, יחשבו קודם כל ככאלה. נכון גם שיהיו סטרייטים, אבל זה לא סותר את העובדה שהמחשבה הראשונה שתעלה למישהו לראש למראה שני גברים בסרט גייז, היא שהם זוג. ואחרון חביב - אולי עבורך זה "לא נורא" שיסתכלו עליך ככה, כי אתה מחוץ לארון, אבל עבור ארוניסט זה בערך הדבר הכי נורא בעולם. הוא המשיך להתעצבן. אמרתי לו שזאת בסך הכל הפתעה ואין לי מושג למה הוא מתחיל לנתח את כל זה, ושלאף אחד אין אינטרס להתעסק עם הארון שלו. - פחד! פחד מחשיפה שהוא עדיין לא מוכן לה. זו הסיבה שהוא התעצבן, צעק, ועסק בניתוח (אובסיבי משהו אני מניחה). האמנם אין לך אינטרס להתעסק בארון שלו? אחרי הכל הוא משפיע גם עליך... התחלתי להרגיש כאילו אני מתנצל, והוא רק ניסה לגרום לי להודות שאני רוצה שהוא יהיה בחוץ. - שוב אותו פחד. אמרתי לו שאם נראה לו שאנחנו צריכים להתנתק, אז בוא נעשה את זה. - כ"כ מהר לוותר? אז היתה לכם מריבה אחת. אז מה? יהיו לך עוד מליון עם שלל בני זוג. זה בסדר לריב, אבל למה לשבור את הכלים? לא עדיף לתת לרוחות להרגע ולהמשיך אז? הוא לא אמר כן או לא, הוא אמר שצריך לעשות את "מה שמתבקש"... - סליחה, אבל פה מתבקש לשאול מה בדיוק לדעתו "מתבקש". כי אם גם הוא מוכן לוותר כ"כ מהר, יש פה חומר למחשבה. משום מה, במקום לעשות את "מה שמתבקש", התחלתי כמעט לבכות לו, והתוודתי בפניו שחשבתי שמצאתי מישהו שהוא באמת חבר נפש שלי ושלהכיר אותו זה אחד הדברים שהכי מחזקים אותי עכשיו. - אז נבהלת. ממה? מלהיות לבד? תמצא מישהו אחר. מלאבד אותו? שים לב שאתה היית הראשון להציע את הפתרון הזה. במקום שהוא קצת יירגע, הוא רק אמר שאין לו כוח עכשיו ודיבר אליי מגעיל. - אני מניחה שהוא נפגע כשהצעת כ"כ מהר להפרד, במקום לנסות ולפתור את הבעיה. שהמחשבות שלו היו באיזור "כנראה שאני לא באמת כ"כ חשוב, אז לא צריך!". אז למה שידבר בחביבות, אחרי שהיית מוכן לוותר עליו? פתאום כל העניין הטיפשי הזה התגלגל לזה שאני כביכול מרחם על עצמי, שאני בכלל לא מעריך את מה שעושים בשבילי וכו´. - התקפה היא ההגנה הטובה ביותר. וכל מילה נוספת מיותרת. שוב פעם, חזרנו לנושא הזה שכנראה אנחנו בכלל לא מכירים אחד את השני אם זה מה שהוא בא ואומר לי. - 3 חודשים זה זמן להתחיל ללמוד זה את זה. לא אתם עדיין לא באמת מכירים אחד את השני. תנו לזה זמן. בכלל, הוא יודע כמה הנושאים שתמיד דיברתי איתו עליהם רגישים אצלי, וזה סתם פוגע במישהו שמזלזלים בדברים הכי כואבים לו, כמו שהוא בעצם תמיד עשה. - תמיד עשה? זלזל בדברים שחשובים לך כבר קודם? והערת לו ? והוא לא הפסיק? למה??? נראה לי מאוד לא חברי. בסוף הפחדתי אותו קצת אחרי שאמרתי לו שנמאס לי מאנשים ששופטים אותי ושאני צריך להצטדק בפניהם, שאני כבר השתחררתי מכל הקטעים האלה. - אמירה יפה. האם אתה גם מיישם? השיחה ההיא לא נגמרה. הוא פשוט אמר שאין לו כוח לזה עכשיו - לי זה נשמע כמו סוף השיחה מכיוונו. אז, מה שקרה מאז זה שיומיים הוא לא התקשר אליי. אחרי זה התחלתי להתקשר אליו אבל הוא ענה, אמר שהוא עסוק וניתק לי. - מחזק את דברי בשורה מעל... בסוף הוא התקשר אליי באמצע הלילה וסתם דיברנו על עדנה לב (?!) ועל זה שהוא עסוק ועל הבית זונות שעשיתי במשרדים... - שיחה על כלום? כאילו הכל כרגיל? למה זה טוב? משהו חסר. - כן. כנות, אמון, הידיעה שיש לך על מי לסמוך... אני באמת אוהב אותו והכל, ושלהפרד זה דבר שימוטט אותי, אולי. אולי. אולי לא... אולי אתה שם כי אתה לא רוצה להיות לבד? לפעמים להשאר במקום שרע לנו נראה לנו עדיף, כי לפחות הוא מוכר. אם נצא ממנו - דברים יכולים להשתפר, אבל לך תדע... הלא ידוע הוא מקום מפחיד. אולי אני תמים כי הוא החבר הראשון שלי? - אין ספק שחוסר נסיון משחק כאן תפקיד. אז מה, תחווה ותלמד. תיפול ותקום. אולי כן ניסיתי לגרום לו קצת להשתחרר? - סביר להניח, אחרי הכל המצאותו בארון משפיעה גם עליך. אני מניחה שלא עשית את זה מתוך רוע לב, כי אם מתוך רצון לעזור. הבעיה היא שהרצון שלך לעזור התנגש ברצון שלו... אולי הייתי צריך לדעת שהוא ייכעס בגלל הסרט? אני חושבת שאם אתה מצפה שהוא "יכיר אותך" אתה צריך "להכיר אותו". ע"פ הגישה הזאת היית צריך לשער שזה לא ימצא חן בעיניו, שהוא ירגיש חשוף. למה אני מתעסק בזה? כי אלה החיים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.