אין-שוליים באיטליה

פאטה מורגנה

לפני 30 שנה (וחודש) השתתפתי בטור דה סוויס. אחרי קטע, אני משער של 200+- ק"מ, רכבתי לבד למלון, איזה 50 ק"מ לשחרור הרגלים. בדרך, איזה כביש שומם בין כמה כפרים רכבה ילדה בת 10 , לבד לגמרי, אולי הביתה, וחשבתי על האימון היומי בנצרת. הציפצופים והמשאיות היה החלק הנעים. לא היה כמעט יום בו לא זרקו עלי אבנים, גודל של כדור טניס נחשב קטן. אף גבר (נורמלי) לא העז לרכוב שם, והנה ילדה רוכבת לבד בכביש שומם, פרחים ואלפים ברקע...
 

ariasdo

New member
הבעיה בארץ שהנהגים לא רואים ולא סופרים את

רוכבי האופנים מהרבה סיבות :

אופי הנהג הישראלי לחוץ בזמן וממהר , ולרוב גם עצבני על הכביש .

תשתיות של כבישים בעיתיות בהרבה מקומות .

נראות של הרוכבים חוסר צומת לב לצורך ביגוד זוהר , נצנצים .וכו' מותאם לשעות הרכיבה .

מפגשים בעיתים בסופי שבוע היוצרים תאונות .
בין נהגים צעירים לא מנוסים , עייפים ואולי גם מתודלקים שחוזרים מבילוי בשעות בוקר מוקדמות כאשר רוכבים יוצאים בשעות בוקר מוקדמת בעיקר בגלל החום בקיץ .

יש גם תאונות שזה מזל רע , צרוף מיקרים נקודתי שקשה למנוע ,


הדברים שאפשר לעשות במידי .

הנהג בארץ מזהה את הווסט הסטנדרטי הזוהר שיש הפרעה ובעיה בכביש , ומתנהג בהתאם . כתבתי על זה בעבר כמה פעמים , שזה אחד הדברים העיקרים למניעה .

חינוך בנושא תאונות לא מזיק , צריך להגביר את המודעות משלבי בית הספר ובמיוחד בזמן לימוד הנהיגה , תשדרי שרות וכו' .
.
ודבר חשוב שלא עושים לתת הסבר ע"י המשטרה , מה היה הגורם לתאונה , כדי שנלמד אך להיזהר
המצב במציאות לא ידוע סיבות לתאונה , לא ברור מה היה . והנושא מתמסמס ונשכח .

אריה סדובניק
 
בעיקר חסרה ענישה

בעיקר חסרים עונשים מרתיעים. כמו שהעונש של קצב מרתיע עברייני מין וכולי תקווה שהעונש שהוטל על אולמרט ירתיע גנבים. יש גם מקום לתגובה מצידנו והיא להעיר לכל נהג אלים שצופר במקום לחכות או חותך באופן מסוכו. לא לפחד ולהגיב! במיוחד בעיר יש לכבישונים יכולת להשיג את הנהגים התוקפניים ולא לתת לאלימות שלהם לעבור. גם בתור בסופר וגם כשהם זורקים אשפה ברחוב או מעשנים לידכם. אם לא תגיבו תמשיכו לבכות.
 

ariasdo

New member
יש בעיתיות בהוכחת האשמה של הנהג במקרים רבים

שאין ראיות חד משמעיות כמו :
נהג היה שתוי ,
נהג עייף מהרבה שעות עבודה על הכביש
נהג שנסע מהר מעל המותר, לא ציית לתמרורים , או למצב בכביש , שימוש בפלפונים , בנהיגה וכו' .

בהרבה מקרים הנתונים והמסכנות לא ידועים בבירור וההשמה בתאונה מחולקת בין הנהג לרוכב .
טענות הנהגים לא ראיתי , הוא לפתע קפץ לכביש , רכב באזור בעייתי מבחינת ראות , בשעות בין חושך לאור וערפל , לבוש הרוכב לא בלט אין נצנצים וכו' .

כך בהרבה מקרים הנושא מתמסמס , בסוף נסגר בעסקה כזו או אחרת .
יש הרבה בעיות בהוכחת ההשמה , ובגלל זה יש חוסר בענישה .

המודעות לתאונות נמוכה בתקשורת וכולם עוברים על זה לסדר היום .
אבל רק במקרים שיש מעורבות של מפורסמים , אז זה מקבל יותר תוקף וחשיפה . במקרים האלו אם הנהג אשם והוכח במשפט ,יש גם עונשים .

אריה סדובניק
 
ועל זה בוכה המשורר...

ברוך הבא !
אני מצטרף...
בעצם אני כבר מזמן שם


בעיניים שלי המקום של האופניים הוא בכביש, שבילי אופניים הם בונוס במקומות מיוחדים, או שכמות התחבורה מחייבת ( הולנד !)

מן הילדות שלי ועד היום - אני רוכב (בין עירוני) בכבישי הארץ מגיל 11, ובשנים ההן שוליים של 20 ס"מ היו בונוס גדול ( הכביש בד"כ נגמר בקו הצהוב...)

לומדים לרכוב ישר, לומדים להקשיב להגעת רכבים ומשאיות, לומדים להיות מרוכזים , לומדים שיש בזה סיכון, וגם לומדים לא לרכוב עם אוזניות, לא לרכוב נגד כיוון התנועה ועוד הברקות..

מה שנשאר הוא שהיום שיש שוליים עמוקים אני מרגיש בר מזל, אני נצמד לגדר הבטיחות, גם במחיר של פנצ'רים, ואני כל הזמן חושב השרדותי / בטיחותי, ולא למה הנהג והממשלה אשמים.

בהזדמנות אשמח להציג את המבוא שלי לחשיבה בטיחותית השרדותית ברכיבת כביש (ושטח ! ) בהקשר של נהול סיכונים

ולגבי היוזמה - בכבוד, כדאי לשתף פעולה עם "ישראל בשביל האופניים"

רק בשמחות, ותמיד תשארו מרוכזים ונחושים...(בזמן הרכיבה
)


יוסי
 
הבעיה היא לא הרגלי הנהיגה,אלו הם כבר התסמינים

הנהיגה של מרבית הישראלים היא תסמין של אופי החברה.
מרבית ילדי ישראל לומדים בגיל מאוד צעיר שהכח (על צורותיו הרבים והמגוונים) הוא השליט בחיינו.
כשרוב הילדים מגיעים לח"י שנים הם עוברים שיעור בן שלוש שנים של כוחניות עליה למדנו כבר דורות רבים שאין ברירה אז היא כאן.
בכבישי ארץ חמדת אנו רואים רק את תסמיני הכוחניות המנהלת את חיינו בארץ הקודש.

אין במאום ממה שכתבתי להביע עמדה פוליטית ומי שמתרגם לשם עושה זאת על אחריות הבנת הנקרא שלו עצמו וללא אחריות מינימאלית מצידי.
 
למעלה