"אין שום סיבה שאדם בריא בן 30 ישתכר 5500"

[לשבור את בנימין]

אז את שכירה מאז ומעולם.

 

[einat162]

להיות עצמאי יש את המינוסים שלו

ורוב האוכלוסיה היא שכירה ולא "בוסים של עצמם" (במרכאות כי גם כאלו כפופים תחת נטל מכפיף).

 

[h a j b i]

אין קשר, מכיר מספיק עצמאים כולל במשפחה

המורחבת והקרובה. לרובם אותה שגרה משעממת ושוחקת כמו של שכירים.

 

[לשבור את בנימין]

זה שרוב האוכלוסיה מפחדים זה בסדר

אבל זה שעצמאי זה הדבר הבא שקופץ לכם לראש
זאת בעיה שלכם...

 

[לשבור את בנימין]

מפחדים לצאת מהשבלונה של שכיר*

 

[einat162]

אילו עוד אופציות יש (חוץ מלהיות מובטל)?

 

[לשבור את בנימין]

מספיק, אבל זה כנראה לא מתאים לרוב

אחרת זה היה חלקת הרוב.

 

[h a j b i]

מה קרה גולדי? בעטו לך את הניק?

שמענו כבר את המנטרות שלך כמה פעמים וגם אז לא היה כלום מאחוריהן.

 

[לשבור את בנימין]

אני לא גולדי, ואתה צריך לצאת מהמחשב

להתאורר כנראה.

 

[einat162]

והאופציות האלו הן.....?

 

[לשבור את בנימין]

הן-

שם. נגישות, בספרים, קורסים, ברשת בחינם,
ובהפעלת השכל מחוץ לריבוע, אותו ריבוע שכולנו גדלים ומתחנכים עליו
שכבר לא נכון לעולם בו אנו חיים ממזמן-להוציא ציונים מעולים, להתקבל לחברה יציבה וגדולה
ולהצמד עם התחת לכסא עד לקבלת הטבות וקידומים כל הדרך אל הפנסיה.

תשאלי את החאג' הזה ואת גולדי נראה ששניהם מתעניינים בנושא...
אין חיים קלים ופתרונות בחינם גם במצב הזה, אבל לפחות אפשרי בלי הנאחס הזה
שהתרגלת אליו.

 

[mad alot]

אז בעצם לא אמרת כלום

 

[לשבור את בנימין]

למה שאני אגיד? לי טוב איפה שאני, ולהם

טוב שרע להם איפה שהם

 

[mad alot]

אני שמח שאנחנו מסכימים שאין לך מה להגיד

אז אם אתה רק יכול להפסיק להגיב זה יהיה אחלה, תודה.

 

[לשבור את בנימין]

אנחנו =אתה והתולעים שלך?

כי לי יש מה להגיד, פשוט לא בפורמט הזה.
אם אתה רוצה שאפסיק להגיב אז כדאי שתפסיק
בעצמך, אין בעד מה.

 

[einat162]

בקיצור - אין לך מושג ירוק

 

[h a j b i]

בקיצור, אותם זיוני שכל

עוד אחד שקרא את "אבא עשיר אבא עני" ובטוח שהוא גילה משהו.

 

[EdisonGirl]

לא מסכימה

כשאוהבים משהו, הוא לא הופך להיות שגרה במובן הרע של המילה. ראיתי הרבה אנשים שעוסקים בתחביב שלהם ונהנים מכל רגע, למרות שזה מתיש ומעייף לפעמים. אני עצמי מעולם לא שנאתי שום עבודה שעבדתי בה, ומאידך, לא שרדתי יותר מחודש בעבודה שלא אהבתי. לדעתי אם את לא נהנית מהעבודה, באמת שאין טעם שתעבדי שם.

 

[einat162]

השאלה איפה עובר הגבול -

"לא שרדתי יותר מחודש בעבודה שלא אהבתי". האם באמת אנשים יכולים להרשות לעצמם לעזוב בגלל שהם לא מצאו את את עבודת החלומות שלהם (שבה הכל מושלם וורוד)?
אני אני אתן דוגמא- רכילות משרדית ומשחקי אגו זה משהו שקיים בכל מקום מתוקף בני האדם שעובדים שם. אף משרד לא חף מזה, ובכולה רמה דומה לדעתי. זה יכול להעיב ולהשניא מקום עבודה. אז מה? לעזוב?

 

[EdisonGirl]

כן, כי זו לא באמת בעיה להשיג עבודה.

אני בררנית, אבל כנראה שלא יותר מידי. אדם צריך לתת צ'אנס לעבודה שהוא מוצא, ולא לפסול כ"כ בקלות. שטיפת כלים? יכול להיות שזה מתאים להרבה אנשים, אבל הם יפסלו רק בגלל הדימוי החברתי של סוג העבודה. עבדתי גם בעבודות לא מקובלות חברתית או סיזיפיות- למשל חלוקה של עלונים בתיבות הדואר, ונהניתי מכל רגע. העבודה שלא החזקתי בה הייתה תיאום פגישות למגזר העסקי בתחום הסלולר. זה היה בגלל הפן החברתי (לא סוג האנשים כמו העובדה שכולם עישנו שם כמו קטר והמשרד היה בסוף היום אפוף עשן כמו "אלנבי 40"..), וגם בגלל שסוג העבודה לא משך אותי בכלל. כשאני נהנית מהעבודה, ומצד שני, היא קשה לי, אני נותנת יותר צ'אנס. נותנת לעצמי את האופציה להתרגל... בעבודה הנוכחית שלי, למשל, חשבתי לפרוש אחרי 4 חודשים. היה לי מאוד מאוד קשה, אבל היום, אחרי קצת יותר משנה, אני אשפית, ורוב הזמן נהנית מכל רגע.

כשאני פורשת מעבודה בזמן שאני זקוקה לכסף, ותוכלי לראות בארכיון הפורום הזה שכבר עשיתי את זה בעבר, אני לא דואגת. אני יודעת שאני אמצא עבודה, כי מספיק שמשהו אחד בעבודה מושך אותך, בשביל לתת לה צ'אנס. אם היא לא תתאים, לפחות השגת שקט כספי, ולמדת מה עוד את לא אוהבת לעשות (לדבר בטלפון

).

לגבי הפן החברתי, כמו שאת כותבת, זה משהו שבכל מקום נחשפים אליו, אז למה זה צריך להפריע? הרבה יותר קל פשוט לא להתערב בדברים האלה. מעולם לא מצאתי את עצמי מסתכסכת במקום העבודה, וגם אם יש תקלים, אני לא מייחסת להם חשיבות, והם פשוט חולפים מאליהם, או לפחות לא ניזונים ממני... מי שיש לו בעיה איתי, שיתבוסס לו בדמו

עד שהוא יבין שלי אין בעיה איתו.