אין שום צורך בועדת חקירה, הכל ברור

שאלה של השקפת עולם. יטענו המאמינים שאי-האמונה (או לשיטתם, הכרה) בקיומו של הקל היא היא הבורות דווקא.
מי שמעורר הוכוחים אלה תמיד המאמינים.
בוכוח בין הטוען טענת "יֵש" (היינו, יש אֵל) לבין הטוען טענת "אֵין" (היינו, אין אֵל) - נטל ההוכחה לעולם על הטוען טענת "יֵש".
 

Harrington

Well-known member
מנהל
מי שמעורר הוכוחים אלה תמיד המאמינים.
יעני אתה מהמאמינים? כי אתה זה שפתחת את הדיון בתת-השרשור הזה, לא אני :).
בוכוח בין הטוען טענת "יֵש" (היינו, יש אֵל) לבין הטוען טענת "אֵין" (היינו, אין אֵל) - נטל ההוכחה לעולם על הטוען טענת "יֵש".
אולי. אולי גם לא. גם זה שאלה של השקפת עולם :). בכל מקרה ברי שכל קבוצת מתדיינים יכולה להחליט אחרת בכל רגע נתון. אבל כלל לא נגעתי בשאלה על מי חלה חובת ההוכחה (לענ"ד על אף אחד. איש באמונתו יחיה וזהו). רק אמרתי שהחיבור בין בורים לאמונה, הוא חיבור מעושה. כזה בו המחבר מרגיש צורך עז לטעון שמי שחושב אחרת ממנו הוא בהכרח טיפש לא מושכל. לא משהו מעבר לכך ובטח שלא משהו מבוסס, דבר שנלמד בין השאר מכך שכאמור מעלה, באותה קלות אפשר לטעון את ההיפך הגמור (שהלא מאמינים טיפשים).
 
יעני אתה מהמאמינים? כי אתה זה שפתחת את הדיון בתת-השרשור הזה, לא אני :).

אולי. אולי גם לא. גם זה שאלה של השקפת עולם :). בכל מקרה ברי שכל קבוצת מתדיינים יכולה להחליט אחרת בכל רגע נתון. אבל כלל לא נגעתי בשאלה על מי חלה חובת ההוכחה (לענ"ד על אף אחד. איש באמונתו יחיה וזהו). רק אמרתי שהחיבור בין בורים לאמונה, הוא חיבור מעושה. כזה בו המחבר מרגיש צורך עז לטעון שמי שחושב אחרת ממנו הוא בהכרח טיפש לא מושכל. לא משהו מעבר לכך ובטח שלא משהו מבוסס, דבר שנלמד בין השאר מכך שכאמור מעלה, באותה קלות אפשר לטעון את ההיפך הגמור (שהלא מאמינים טיפשים).
בהלקח בחשבון העומס הנדרש ממאמין (תפילות, חובות, ריטואלים, אורח-חיים) ובהלקח העדר מוחלט של קורלציה בין מלוי כל הדרישות האמוניות לבין "התמורה" למאמין - יש מקום לפקפק בקיום אֵל.
אנשים פשוט אינם תופשים כי בעוד הטבע מתנהל בעקביות/סדירות/מתכונתיות, ולו ברמה הסטטיסטית - חיינו כאוטיים למדי ולחלוטין לא נתן לגלות קורלציה כנזכר.
תאונות/אסונות/מקרי-ביש הם נחלת מאמינים ככופרים במדה שווה והנסיונות ל"הסבירם" - מעוררים אך צחוק.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
בהלקח בחשבון העומס הנדרש ממאמין (תפילות, חובות, ריטואלים, אורח-חיים) ובהלקח העדר מוחלט של קורלציה בין מלוי כל הדרישות האמוניות לבין "התמורה" למאמין - יש מקום לפקפק בקיום אֵל.
ראשית לא נדרש מאומה מהמאמין. הרי אין קורלציה בין אמונה לדתיות. כלומר הדתי חייב להיות מאמין, אבל לא כל מאמין הוא גם דתי כידוע. לכן יתכן לחלוטין שיש מאמינים שפנויים 24/7 ואין עליהם שום עומס מיוחד.

לגבי התמורה לא הבנתי כל כך מה זה קשור כעת לפקפוק בקיומו של הקל. כלומר אני מבין את הפקפוק, אבל לא את המשפט הזה שדרכו ניסית להגיע לכך ש"יש מקום לפקפק". יש מקום כי זאת מציאות חיינו. יש אנשים שמפקפקים, עובדה. אז יש לזה מקום :). לא צריך סיבה מיוחדת לפקפק.
אנשים פשוט אינם תופשים כי בעוד הטבע מתנהל בעקביות/סדירות/מתכונתיות, ולו ברמה הסטטיסטית - חיינו כאוטיים למדי ולחלוטין לא נתן לגלות קורלציה כנזכר.
זאת שוב שאלה של השקפת עולם. המסורת מציעה הסברים רבים למציאות (ככל שזאת אכן המציאות) שתיארת. ממילא צריך לדון בהסברים אלו לפני שניתן לקפוץ למסקנה שקפצת על אוטומט.
תאונות/אסונות/מקרי-ביש הם נחלת מאמינים ככופרים במדה שווה והנסיונות ל"הסבירם" - מעוררים אך צחוק.
שיעוררו כמה צחוק שבא לך. הצחוק הזה נובע, ככל הנראה, בעיקר מבורות. מי שקצת מכיר את המטריה יודע שלכתחילה אין, על-פי המסורת, כל קורלציה מחייבת בין אמונה ו'חיים פטורים מטרגדיות'. זה משהו שקיים בדתות אחרות אולי, לא ביהדות. אז כשהאקסיומה שגויה, ממילא המסקנות שמתבססות עליה תהיינה שגויות. כך גם כאן. מי שמבקש ללמוד מהנ"ל פשוט לא מבין (או אולי נכון יותר לומר, לא מכיר) את היהדות.
 
ראשית לא נדרש מאומה מהמאמין. הרי אין קורלציה בין אמונה לדתיות. כלומר הדתי חייב להיות מאמין, אבל לא כל מאמין הוא גם דתי כידוע. לכן יתכן לחלוטין שיש מאמינים שפנויים 24/7 ואין עליהם שום עומס מיוחד.

לגבי התמורה לא הבנתי כל כך מה זה קשור כעת לפקפוק בקיומו של הקל. כלומר אני מבין את הפקפוק, אבל לא את המשפט הזה שדרכו ניסית להגיע לכך ש"יש מקום לפקפק". יש מקום כי זאת מציאות חיינו. יש אנשים שמפקפקים, עובדה. אז יש לזה מקום :). לא צריך סיבה מיוחדת לפקפק.

זאת שוב שאלה של השקפת עולם. המסורת מציעה הסברים רבים למציאות (ככל שזאת אכן המציאות) שתיארת. ממילא צריך לדון בהסברים אלו לפני שניתן לקפוץ למסקנה שקפצת על אוטומט.

שיעוררו כמה צחוק שבא לך. הצחוק הזה נובע, ככל הנראה, בעיקר מבורות. מי שקצת מכיר את המטריה יודע שלכתחילה אין, על-פי המסורת, כל קורלציה מחייבת בין אמונה ו'חיים פטורים מטרגדיות'. זה משהו שקיים בדתות אחרות אולי, לא ביהדות. אז כשהאקסיומה שגויה, ממילא המסקנות שמתבססות עליה תהיינה שגויות. כך גם כאן. מי שמבקש ללמוד מהנ"ל פשוט לא מבין (או אולי נכון יותר לומר, לא מכיר) את היהדות.
לא די בהצעת הסברים.
על הסבר לעניני-טבע להיות בר-בחינה ובעל כושר-חזוי.

אולם marabo מייחס כל תאונה/אסון/ביש-מזל לכפירה בקיום אֵל, או לאי-קיום הוראותיו.
 
נערך לאחרונה ב:

כוכבית מצויה

Well-known member
ביש מזל שלא כולם מאמינים בקדוש ברוך הוא ואלה שהקדוש ברוך הוא עצם את עיניהם, אטם את אוזניהם וכבל את ידיהם כדי לגרום להם להתעלם מהסכנה ולהוביל את כל העם לאסון ישלמו את המחיר כאילו זאת הייתה ההחלטה שלהם עיניים להם ולא לראות, אוזניים להם ולא לשמוע.
התבלבלת, ביש מזל שיש כאלה שמאמינים בו....
 

SupermanZW

Well-known member
אבל השמאלנים מאי הידיעה קובעים שהאל לא קיים.
אם להם מותר אז גם לנו.
ברור, לכל אחד מותר להיות אידיוט. טמטום אינו נחלתם של מאמינים בלבד או של שוללים (קיום אל) בלבד. לא ניתן להוכיח לכאן או לכאן, ומי שמקבל החלטות על סמך דבר שאינו יכול להוכיח, אידיוט.
 
למעלה