איפה הגבול בין הפרעת אכילה לשמירה על המשקל?

alina maria

New member
איפה הגבול בין הפרעת אכילה לשמירה על המשקל?

בעיקורן כמעט כל אדם (או יותר נכון כמעט כל בחורה) דואגת למשקל שלה. מעניין אותי איפה לדעתכם הגבול בין שמירה בריאה על המשקל לבין הפרעת אכילה.. זה משהו שהעסיק אותי הרבה לאחרונה, במיוחד אחרי שראיתי כמה סרטים בנושא. אשמח אם תכתבו את דעתכם
 

innocence

New member
הפרעת אכילה היא כשזה הופך לאובססיבי,

יש לשמור על המשקל שזה לדאוג לא לאכול יותר מדי דברים משמינים, ויש לא לאכול כי אתה פוחד שתשמין, גם כשאתה לא שמן. זה להגביל את עצמך לפחות ממה שבריא לאכול, לא לחרוג בשום אופן מהדיאטה שלך, גם לא במקרים יוצאי דופן ובאופן כללי, כשההתעסקות באוכל הופכת לאובססיבית וכל היום סובבה סביב אוכל.
 

alina maria

New member
איך את יודעת מה יוצא דופן?

היום כמעט כל בחורה מתעסקת במשקל שלה
 

innocence

New member
שיקול דעת?

כמו שאמרתי, התעסקות במשקל הי אמשהו די רגיל היום, אבל יש התעסקות ויש *התעסקות*, כשזה אובססיבי. מבחוץ קשה לדעת, ועוד יותר קשה לדעת כשאתה בתוך זה, והקו הוא דק, אבל אם אתה קרוב לאדם, זה אפשרי.
 

חנתולה

New member
תגובה

אני חושבת שאפשר להגדיר הפרעת אכילה ברגע שההתנהגות של הבן אדם הופכת לחריגה מהנורמה.. אפשר לעשות דיאטה ולאכול פחות או לא לאכול דברים מסוימים... אבל כשעושים דיאטה ומגיעים למצב של הרעבה או של אכילה לא סדירה ולא נורמלית או משהו דומה... זה כבר בעייתי. כל התנהגות שעל פי רוב תיחשב לחריגה כנראה תהיה קשורה להפרעת אכילה...מה ז"א קשורה? הרי אי אפשר להגדיר כל התנהגות חריגה כהפרעת אכילה, לזה יש הגדרה פסיכולוגית מסוימת ורק אלה שמוסמכים לכך יכולים לאבחן את זה כראוי.. אבל יש מספיק התנהגויות שיכולות להיחשב לחריגות ועם עוד קצת דחיפה יכולות ברגע להפוך להפרעת אכילה.
 

Wolf woman

New member
דעתי הלא כל כך מתקבלת לרוב

לדעתי רוב הבחורות היום הן בעלות הפרעות אכילה. כשאת תמידית חושבת "אני יכולה להיות רזה יותר" או לחלופין "אני לא רוצה להשמין\להראות שמנה בבגד הזה\בתנוחה הזאת" זו הפרעה לכל דבר, זה מפריע לדימוי העצמי, זה משנה את מה שאת אוכלת וזה מעסיק אותך וגוזל ממך אנרגיה שיכולת להשקיע בדברים שאשכרה יקדמו אותך ויעשו לך טוב. שומן לא בריא הוא הרבה יותר מלהיות מלאה או שמנמנה, והיום אפילו בחורות רזות מוטרדות מהגזרה שלהן. כשהייתי בת 15 עשיתי דיאטה שגרמה לי להפוך מנורמלית עם קצת בשר ושומנים לרזה (לא דקיקה, חלילה, אבל רזה). אחרי כמה זמן התחלתי להתעסק בנשיות שלי, ממש להתחבר אליה ולאהוב את העגלגלות שבנשיות, התחלתי שוב לאכול בלי חשבון, לא עלה בדעתי לחשב קלוריות וגם לא נראה לי שיצא לי להישקל מאז, אולי רק לפני שעשיתי צניחה חופשית, אבל זה לא נחשב. אכלתי כמה שהתחשק לי, גם ככה נראה שהרוב הולך לציצים ומה שלא, גם יושב עליי טוב. האוכל שהגוף צריך זה האוכל שצריך לאכול, כל עוד שומרים על תזונה בריאה (עד כמה שאפשר בימים תעשייתיים אלו), הגוף ישקף בריאות, ואם יש שומנים, כנראה שהם צריכים להיות, לא סתם לנשים יש יותר אחוזי שומן בגוף. נשים צריכות "להראות נוכחות" בלי להרגיש בהמות ולהרגיש בושה, ליהנות מאוכל כמו שאוכל יכול להיות מהנה ולהסתכל במראה עם אהבה וקבלה. היום זה כל כך "טבעי" שבחורה תרצה לשנות את עצמה וזו הפרעה כי זה בסך הכל עניין של גישה שניתן לשנות, במקום לחפש פגמים קטנים בכל מיני מקומות, אפשר לאהוב את המכלול של כל הגוף ואפילו לאהוב כל מיני דברים קטנים במראה. יש כל מיני פרטים וכל אחת יכולה לבחור את הצורה שהיא תסתכל עליהם.
 

Wolf woman

New member
אגב,

גם אנשים שמנים שמתעסקים באובססיביות לאוכל זה סוג של הפרעה
 

innocence

New member
אין ספק,

הפרעת אכילה היא ההתעסקות האובססיבית באוכל, בין אם זה לא לאכול ובין אם זה לאכול יותר מדי.
 

svety

New member
ככה,

קודם כל, כמו שאמרו מעלי, אני חושבת שכמעט כל אישה בימינו, למרבה הצער, לוקה בהפרעת אכילה ברמה כזו או אחרת. איך אפשר שלא, עם הלחצים הבלתי פוסקים להראות "מושלמת"? איך אפשר להתעלם מהסנקציות החברתיות נגד שמנים, איך אפשר להתעלם מהקשר הכביכול ישיר בין רזון להצלחה? אני לא חושבת שההבדל בין שמירה על המשקל לבין הפרעת אכילה טמון דווקא באובססיה. ההבדל הוא בצורת המחשבה- לדוג': האם אנחנו שומרות על המשקל שלנו כי חשוב לנו להיות בריאות, או כי חשוב לנו להיות רזות? ואם חשוב לנו להיות רזות, אז למה? האם האכילה שלנו מבוקרת, בריאה ומאוזנת? האם אנחנו בטוחות שאנחנו ממש שמנות, למרות שאנחנו לא? האם אנחנו מפחדות להשמין? האם כל עלייה במשקל, כולל עליות קטנות של 100 גרם, מכניסה אותנו לדכאון?
 

Devils Pet

New member
גם לגברים יש הפרעות אכילה ודימוי גוף!

רק חייב לציין את המין השני, ודווקא אלו עם "ההפרעות" הללו פחות נדירים משאתם חושבים. היום הלחץ על הדימוי גוף הגברי רק הולך וגובר והמון המון גברים [ונערים בעיקר] סובלים מההפצצות האלה, בדיוק כמו אצל המין השני- המודעות לעניין היא פשוט נמוכה יותר, וזה לא נחשב בעניהם "הפרעה", למרות שיש כאלו שברור להם שמשהו לא בסדר אצלם, אבל הם לא משייכים את זה להפרעות דימוי, או חלילה אנורקסיה, כי מבחינת החברה אלו בעיות של נשים.
 
אני מסכימה ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

אני חושבת שזה גם נושא שהוא קצת יותר מורכב. יש יותר אחוזים של הפרעות אכילה למין הנשי, אז יוצא שמכלילים בתוך זה עוד דברים מסויימים, ולפעמים יש קצת התעלמות מהמין הגברי - שסובל מזה, אבל בצורה שהיא פחות מוכרת בחברה ופחות מדוברת. אז חשוב לא להכליל. כי זה לא "כל". יש הבדל. זה פשוט ש... החברה כ"כ התרגלה לשמוע על הבעיות האלו מהצד הנשי, ואני לא חושבת ששומעים מספיק את קולם של הגברים. זה גם דיי דומה לדעתי לעניין הזה של - נפגשי תקיפה מינית/הטרדה מינית וכדו'. רוב הסיפורים שאני מכירה - קרו לנשים. אני בטוחה, בטוחה, בטוחה שסיפורים כאלה גם קרו לגברים, אבל זה פחות מדובר. זה פחות מוכר. אז כמו שאמרת - "אלו בעיות של נשים". (גברים, השמיעו את קולכם!)
 

svety

New member
+1 לגבי ההטרדה המינית,

רוב נפגעי ההטרדה והתקיפה המינית הן אכן נשים, כי אותנו יותר קל להתקיף, אותנו זה "גברי" להטריד וכו', אבל אכן יש מספר רב של גברים שמותקפים מינית [בעיקר ע"י בני משפחה] והם פשוט לא מדברים על זה, משלל סיבות חברתיות.
 

Cardian

New member
קצת על שמנים והטרדות

בעיות משקל אצל גברים זה הרבה פחות מיינסטרימי, יש לנו מנגנונים מובנים לשמירה על מסת גוף תקינה, והרבה יותר פשוט עבורינו לרדת במשקל מבחינה הורמונלית. גם כן - אין ציפייה חברתית מאיתנו להיות רזים - אלא שריריים. כולם יודעים שבשביל שרירים צריכים לאכול, ככה שיהיו חומרי גלם לבנות את השרירים, ככה שגבר שמתעמל כל יום ושומר על מסת שריר, יכול לאכול המון ועדיין המסת שריר תדאג "להפטר" מכל העודפים. ישנה את טבלת הBMI, שהומצאה במאה ה19 ע"י פרופסור לסטטיסטיקה (!), ומתישהו באייטיז לקחו את הנוסחה שלו (משקל \ גובה בריבוע), והתחילו להשתמש בה כפרמטר לבדיקת השמנת יתר. מצד אחד, זה נחמד שיש כלי מתמטי לאמוד השמנת יתר - ומצד שני, הוא לא מדוייק כלל. רקמת שריר שוקלת פי1.5 משומן, ולפי הBMI - כל אדם שרירי הוא בעודף משקל. ולעומת זאת, בנאדם גבוה מאוד, שאינו עושה ספורט כלל, עם כרס (אההעם) - משקלו תקין. שימו לב שבטבלת הBMI אין שום התייסות למין. לכן, הומצאה בדיקת הרכב (BIA), במקביל לבדיקת BMI, שבודקת אחוזי שומן \ שריר בגוף תוך כמה שניות. לביולוגים שביניכם שאכפת להם איך זה עובד - כל תא בגוף מכיל מים, פרט לתא שומן. המכשיר מדידה מעביר זרם חשמלי חלש דרך הגוף, ולפי המוליכות של הגוף (ככל שיש יותר מים - קרי, פחות שומן, הגוף מוליך יותר טוב) הוא יודע להגיד את אחוז תאי השומן שיש בו. מחשבון BMI - http://www.bmi.name/he/ לגבי הטרדה מינית לגברים - לדעתי ישנם פחות מקרים כאלה, כי כשגבר מקבל הערה מינית כלשהי מאשה שהוא לא מעוניין לקבל ממנה הערות מיניות - הוא מתעלם ולא עושה מזה ביג-דיל. שוב - אבהיר שמדובר בהטרדה מינית, לא בתקיפה מינית - 2 דברים שונים לחלוטין שההבדל ביניהם שמיים וארץ. אם אשה שומעת "ואו איזו כוסית" מאיזה זקן חרמן בפינת הרחוב ששותה ערק נקי - זוהי בעיניה הטרדה מינית. אבל כשאני הולך בהר ציון, ושומע פרוצה מסוממת וקשישה מסננת לעברי "יאא איזה חמוד אתה יא ווארדי", מבחניתי היא לא שולטת בעצמה וזו לא הטרדה מינית. אצל גברים, הסף הרבה יותר גבוה. צריך לקרות משהו ממש דראסטי בשביל שאטען שהטרידו אותי מינית. אצל נשים, הסף הרבה יותר נמוך, כי מה לעשות - אנחנו כחברה הורדנו את הרף. היום לומדים בבית הספר שאם מישהו מכוער אומר לך שאת יפה - זו הטרדה מינית, אבל כשמישהו שאת רוצה אומר לך את אותו הדבר - זה אפילו נחמד. לא נראה לי שמישהי תתלונן אי פעם שג'וני דפ אמר לה משהו שיכול להשתמע כהטרדה מינית. בנושא התקיפה המינית, כמובן שזה קורה לגברים (בדרך כלל ע"י גברים מבוגרים מהם), אבל זה הרבה פחות מקובל לדבר על זה, ככה שיש הרבה ש"נשארו בארון". היה סיפור די גדול בכנסייה הקתולית בארה"ב באמצע שנות ה80, שפתאום התחילו לצוץ סיפורי כמרים-מתעללים-בילדים. לא היה מדובר במקרה חד פעמי, זו היתה תופעה. כיום, רשומים מעל ל2000 מקרים של התעללות מינית בילדים ע"י עובדי כנסייה בארה"ב בלבד, שאפילו האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס ה-16, מקושר לאחד מהם! איך יכול להיות שכל הבני-זונות לא נרקבים בכלא, אתם שואלים? ב2005 האפיפיור נפגש עם הנשיא ג'ורג' בוש, שהעניק לו חנינה עבור רוב מקרי ההתעללות בכנסייה הקתולית. הידד. אבל בנושא זהה לגמרי במקום אחר לגמרי, תקיפה מינית לעיתים נדירות נתפסת כתוצאה של חרמנות, אלא מפגן כוח. וגברים, מה לעשות, נוטים יותר לאבד שליטה ולהזדקק למפגני כוח האלה. זו הסיבה שרוב התוקפים הם גברים. עד שלא כולם יהיו בכלא, מתים, או מסורסים כימית, הפתרון שיש לנו עכשיו הוא חינוך, מניעה ועידוד לספר ולשתף.
 

ZombifiedArbok

New member
המממ...

"היום לומדים בבית הספר שאם מישהו מכוער אומר לך שאת יפה - זו הטרדה מינית, אבל כשמישהו שאת רוצה אומר לך את אותו הדבר - זה אפילו נחמד." אני לא מסכימה. אם מישהו אומר לי שאני יפה [בלי קשר למראה שלו או לגיל שלו או וואטאבר], אני לא מרגישה מאויימת או מוטרדת. לדעתי זו מחמאה ותו לא [אלא אם כן המילה "יפה" מוחלפת ב"כוסית", שהיא, לדעתי, מילה משפילה]. אבל אם מישהו יגיד לי משהו גס - בלי קשר למראה שלו ומי הוא [גם אם זה ג'וני דפ.
] - אני ארגיש מוטרדת כי זו התנהגות מגעילה לדעתי.
 

OnlyLeigh

New member
"אנחנו כחברה הורדנו את הרף" ??

תנסה להתמודד עם קריאות על בסיס יומי. יש הבדל ענקי בין קריאה אחת לעיתים רחוקות של "איזה חמוד אתה יא וואראדי" לבין התמודדות יומית עם הטרדות מיניות. וזה לא משנה מה הבחורה לובשת וזה לא משנה מה היא עושה. HECK, שיא ההטרדות כלפיי היה כשעשיתי ג'וגינג עם טרנינג בלוי ודוחה מימי הצבא. 10 בשעה. 10. אתה מסוגל לדמיין את המספר הזה?
 
למעלה