אז מה המסקנה עד עכשיו?
נראה לי שלא נמצא הפטנט איך למלא את מבוקשך.
מבאס.
אז אני אגיד לך את דעתי.
דעתי היא שאף קשר לעולם יספק את כל תאוותינו.
תמיד יהיה עוד משהו שחסר.
נכון?
הכיוון לדעתי הוא למקד את האנרגיה שלך בדברים שאתם כן עושים יחד, ולא במה שלא.
ככל שאת מתמקדת יותר בחסר (ותמיד משהו יהיה חסר...), כך את מחלישה את הקשר, מעצימה את החסר, ומגבירה את הסבל שלך.
לעומת זאת, ככל שתתמקדי בקיים, בטוב, במשותף, כך הקשר יתחזק, ומידת המרוצות שלך גם כן.
והאירוניה בדבר היא שלפעמים בגישה הזאת דווקא מצליחים למלא גם חלקים מהחסר. כי כשהיחסים משתפרים, יש יותר סיכוי שהוא יזרום איתך לדברים שהוא פחות משתוקק, כי הוא יהיה מאוד שמח ויאהב אותך. ולעומת זאת, ככל שתלחצי ותתמקדי ב"איך הוא מאכזב אותך", "כמה הוא לא הגיוני ולא מתחשב" - כך שניכם תהיו אומללים יותר, הוא יברח יותר למחשב, את תכעסי יותר, וכן הלאה.
אבל שלא תראי במה שכתבתי נוסחת פלא לקבל את מה שאת רוצה, מין מניפולציה מתוחכמת כזאת. כי זה לא. יש גם אפשרות שתתמקדי בטוב ובמשותף, ולא ייצא לך מזה יותר חו"ל... רק שיהיה יותר טוב איתו... אני מקווה שזה לא מבאס אותך שיש גם אפשרת כזאת.
פעם אנשים שמחו שהיה להם גג בחורף, ושיש לחם, ואולי גם תרופה כשחולים.
היום אנחנו מאמינים שאם לא נקבל הכל מהכל, נהיה אומללים.
זו הקללה של חברת השפע.
אז אני לא אומר לשרוף את הסלולרי ולעבור למנזר.
רק לחזור לפרופורציות על החיים.
ואת יודעת, אולי בקרוב יהיו לך ילדים. או שאולי כבר יש לך, והם גדלים כל שנה.
ואת תראי איך הכל חוזר אליך.
שמשנה לשנה יהיה יותר קשה לעשות אותם שמחים ומרוצים.
כי מה שלא תתני להם, יהיה חבר או חברה שיש להם יותר טוב.
אז אולי תתני להם ולעצמך מתנה: ערך של הסתפקות - לא במועט, חלילה -
רק בקיים, שזה לא ממש מועט...
שנה טובה!
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
)