אכזבה...
זה מציק לי עד עכשיו, חשבתי שיעבור לי, אבל לא.
בחופשת פורים יצאנו המשפחה לטייל באחד מהגנים באיזור השרון.
ממש לקראת הסוף, ראינו משפחה מצטלמת, שתי בנות (אולי שלוש כבר לא זוכר) ובחור צעיר , נער, שישב לפניהם על הריצפה ומולל עלים יבשים בידיים, לא כל כך התייחס להפצרות של האבא שיסתכל למצלמה.
אני הבטתי על אישתי, והחלפנו שתי מילים, שאלה אותי "ראית?" ואני אמרתי "בטח!", לא היה קשה לפספס.
חשבתי לעצמי, איזה יופי שהם לא וויתרו על הטיולים המשפחתיים, וראיתי בדמיוני גם אותנו ככה בעוד כמה שנים.
המשפחה קמה, חזרה לשביל והתחילו להתרחק.
אני לא יודע מה קרה אז בדיוק, אבל פתאום האמא התפוצצה על הבחור בצעקות, אלימות ומשפילות, בחור שלא מסוגל ממש להגיב ספג שם השפלה קולנית בציבור, אני הזדעזעתי.
בחיים שלי ל דיברתי או התייחסתי ככה לילד שלי, לא משנה כמה קשה היה מקרה כזה או אחר, לא בפומבי ולא בפרטי.
ההנאה שהייתה לי לראות את המשפחה הזו מטיילת עם הבן המיוחד שלהם כולם ביחד החמיצה.
נשארתי עם תחושת אכזבה קשה.
רציתי לשתף אתכם בתחושותי.
זה מציק לי עד עכשיו, חשבתי שיעבור לי, אבל לא.
בחופשת פורים יצאנו המשפחה לטייל באחד מהגנים באיזור השרון.
ממש לקראת הסוף, ראינו משפחה מצטלמת, שתי בנות (אולי שלוש כבר לא זוכר) ובחור צעיר , נער, שישב לפניהם על הריצפה ומולל עלים יבשים בידיים, לא כל כך התייחס להפצרות של האבא שיסתכל למצלמה.
אני הבטתי על אישתי, והחלפנו שתי מילים, שאלה אותי "ראית?" ואני אמרתי "בטח!", לא היה קשה לפספס.
חשבתי לעצמי, איזה יופי שהם לא וויתרו על הטיולים המשפחתיים, וראיתי בדמיוני גם אותנו ככה בעוד כמה שנים.
המשפחה קמה, חזרה לשביל והתחילו להתרחק.
אני לא יודע מה קרה אז בדיוק, אבל פתאום האמא התפוצצה על הבחור בצעקות, אלימות ומשפילות, בחור שלא מסוגל ממש להגיב ספג שם השפלה קולנית בציבור, אני הזדעזעתי.
בחיים שלי ל דיברתי או התייחסתי ככה לילד שלי, לא משנה כמה קשה היה מקרה כזה או אחר, לא בפומבי ולא בפרטי.
ההנאה שהייתה לי לראות את המשפחה הזו מטיילת עם הבן המיוחד שלהם כולם ביחד החמיצה.
נשארתי עם תחושת אכזבה קשה.
רציתי לשתף אתכם בתחושותי.
