אחד הדברים שאהבתי לעשות באופן אקראי בהפסקות או בשיעורי ספורט בזמן בית הספר זה לקפל בעדינות עלי אקליפטוס יבשים לאורך ולרוחב ולראות את קוי החיתוך החצי-אקראיים שנוצרו (קרא לזה "ניסוי ראשוני בחוזק חומרים וכשל קורות - גירסת הילד").
אני זוכר גם שחד משמעית זה לא היה סתם משחק מבחינתי אלא מחקר של משהו שעניין אותי (ועדיין מעניין - עכשיו עם הרבה יותר מתמטיקה).
בבית (בקיבוץ) היו לי דברים אחרים לעשות, ולא היו אקליפטוסים.
ומכאן גם ההקשר המתמטי, ולתחושתי כפי שאני גם לומד מעצמי ואת עצמי, "תנועת" הקוו הסימטרי כפי שמגדירה בו זמנית גם את הדבר עצמו וגם את הקשר וההקשר שלו לדברים אחרים לא במקרה הכי מרתקת, גם ללא מודע לכאורה, אנשים הנוטים לחקור מהותית, עם הלב והנשמה, ובדרך חווייתית, את הקשר וההקשר בין ההיבטים הכי שונים וקיצוניים של הקיום והזהות