אליפות הפועל

אליפות הפועל

לא שיש לזה איזושהי חשיבות, אבל בזמן האחרון התחלתי לחשוב לאיזה שרשים יש בעברית המודרנית הטיות בכל שבעת הבניינים. השורש היחיד שמצאתי עד כה הוא כתב. שימו לב שחוקי המשחק הם שההטייה תהיה בשימוש בעברית המודרנית, לכן צחק למשל נפסל, כי בעברית המודרנית לא משתמשים בו בבניין פיעל, וכך גם אכל, אם אינני טועה. כמו כן, יש צורך שההטייה אכן תהיה בשימוש רגיל ע"י דוברי השפה, ולא מומצאת לצורך השרשור הזה. מצאתי כמה שורשים עם שש הטיות, למשל כאלה שאין להם הטייה בהתפעל כמו דגם, או עבד, או כאלה שהטיית הקל שלהם היא לא פועל יוצא, אז אין להם צורת נפעל, כמו למשל ישב, סבר, שתק ועוד. נו, יש לכם עוד רעיונות?
 

עִידן

New member
פ-ק-ד?

ההוא שמשתמשים בו ללימודי טבלות בניינים בלשון...
 
לכתב (בפיעל) -

משמעו להוסיף מישהו לרשימת המכותבים של מכתבך. (טוב, אז זה לא הגדרה מילונית תקינה. שוּט מי) ולגבי פ-ק-ד - אני לא בטוח מהי הטיית פועל שלה. שימי לב שהטיית פיעל היא לא פועל יוצא, אז צורת הפֻּעל היא בעייתית. גם היחס בין בניין קל לנפעל הוא לא יחס רגיל של פעיל מול סביל (מי שנפקד הוא לא מי שפקדו אותו) - למרות ששתי ההטיות תקינות.
 
../images/Emo31.gif

כמו שאמרת, לש.מ.ר אין הפעיל והופעל. לפ.ע.ל אין פיעל ופועל. ~מי פיעל, מי פיעל, יבורך כל ישראל~
 

אטיוד5

Active member
צודק, צודק

קשה לי לספור עד 7.
 
זה מזכיר לי בדיחה

(אני שמעתי אותה, נפלתי ברצפה) שר האוצר נכנס למסעדה רומנית, מזמין צ'ורבה. פתאום וגו'
 

אטיוד5

Active member
מה, אתה מתבייש או שאני דפקט?

כלומר ספר, ספר, אני לא מכיר או שסיפרת ולא הבנתי.
 
זה ציטוט מהגשש החיוור

מהמעכון על המוסך, עם קלרשו. הבדיחה עצמה לא ממש מצחיקה, ובעיקר לא מובנת. מה שמצחיק זה שמי שמספר אותה מספר אותה כמה פעמים, וכל פעם מספר אותה צוחק ממנה כאילו שזה פעם ראשונה. זה הולך ככה: שר האוצר נכנס למסעדה רומנית ומזמין צ'ורבה. פתאום נכנס שר הפנים, שואל אותו "כמה?". אומר לו "שבע". אומר לו "מה שבע?". אומר לו "מה כמה?". אני שמעתי את זה - נפלתי ברצפה. כאמור, לא ממש מצחיק, אבל כל מי שהמערכון הזה צרוב לו בזכרון, יענה באופן טבעי "שבע" על השאלה "כמה", ויצפה לשמוע בתשובה "מה שבע?".
 

גנגי

New member
ח.ש.ב.

לפיו אני תמיד מדגימה את שבעת הבניינים. חשב, נחשב, החשיב, הוחשב, חישב, חושב, התחשב.
 
היית צריך להתחשב

בזה שגנגי כבר חשבה על זה וחישבה משהו מראש. אבל גנגי נחשבת למקצוענית, ולא צריך להחשיב אותה בתחרויות לחובבנים. טוב, לא חשוב.
 
נו באמת

אף אחד הרי לא באמת משביר, וגם לא משבר, אם אנחנו כבר מדברים. וזה שהמשביר השתמשו בצורה מקראית בשביל שמם, זה כבר בעיה שלהם. אנחנו (אני לפחות) בעניין של עברית מודרנית, בעיקר בגלל שעבורי לפחות, העברית המקראית והמשנאית הרבה יותר מעורפלת, וכל אחד יכול לצוץ עם איזה מילה יחידאית ולטעון שהיא בבניין X עם שורש Y, ולך תוכיח שאחותך לא עובדת בבניין.
 

אטיוד5

Active member
להשביר מופיע בתורתנו

עמוס ח' ה' לֵאמֹר, מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת, וְנִפְתְּחָה-בָּר--לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל, וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה. ומה עשה יוסף? השביר שבר לאחיו.
 

hillelg

New member
למה?

האש אינה מאַכֶּלת היום? אכל-איכל-אוכל-התאכל-האכיל-נאכל-הואכל - בינגו!
 
באמת לא הייתי בטוח

אני כבר מזמן לא שמעתי מישהו שמשתמש בא.כ.ל בפיעל, חוץ מהמספר המקראי של ספר שמות, שציטטו אותו לא מזמן בבית הכנסת. אתה שמעת? ומישהו שמשתמש בהתאכל, שמעת? או שאתה מקיש מע.כ.ל, שאם שם קיימת צורת התפעל, אז בטח גם בא.כ.ל קיימת?
 

גנגי

New member
הלל אבל צודק,

וזה שמילה מסוימת לא פופולארית בדיבור לא הופך אותה ללא קיימת, שאם כך כל הספרות של עגנון היא בדיה, לא ככה?
 
למעלה