אליפות הפועל

אביב ש

New member
והנה השורשים שאני חשבתי עליהם

ס.ג.ר- סגר, הסגיר, הוסגר, נסגר, הסתגר, ובקשר לסיגר וסוגר אני לא בטוח.. אבל נראה לי שיש לזה משמעות) ח.ר.ד- חרד, החריד, הוחרד, חירד (הפך מישהו לחרדי), חורד (מישהו הפך אותו לחרדי), נחרד, ובקשר להתחרד אני ממש לא בטוח. ר.ש.ם- רשם, נרשם, הרשים, הורשם, התרשם ורישם ורושם- בקשר לזה אני שוב לא בטוח, אבל הרי יש לנו "רישום פנים" למשל, שזה בא מפיעל, לא?
 

גנגי

New member
שנבדוק?

ס.ג.ר. - אין סיגר וסוגר. כלומר, יש, אבל לא בצורת פועל. לביבי יש למשל סיגר, ודרעי ישב מאחורי סוגר ובריח, אבל לצערנו אלו לא שייכים למערכת הפועל אלא למערכת השלטון. ח.ר.ד. - דווקא יש "התחרד". זה מה שקרה לאיך קוראים אותו אורי זוהר, לא? ר.ש.מ. - רישם ורושם אין. ו"רישום" היא אמנם צורת שם פעולה שמתאימה לבניין פיעל, אבל דווקא במקרה זה שייכת לבניין פעל (קל). אם רשמו אותנו ברישומי משרד הפנים, הפעולה היא "רישום". "רשימה" נחשבת לשם עצם, לא לשם פעולה.
 
המשימה קשה עוד יותר

כשמחפשים שורש שלא רק עובד בכל הבנינים, אלא שנמנע מכל יוצא מן הכלל שהוא (ר"ל - לא פ"י/נ וכו' ע"ו וכו' פ"ש/ת/ז - בגלל התפעל וכו') בקיצור - האם יש פועל אולטימאטיבי ללימוד השפה?
 

אביב ש

New member
ניראה לי שמצאתי!

מה דעתם על: ק.ר.ב? קרב, הקריב, הוקרב, קירב, קורב, נקרב והתקרב?
 
נקרב?

כמו שכתבתי בהודעה המקורית, אם הפועל בבניין קל הוא פועל עומד, ולא יוצא, אין כל כך משמעות לבניין נפעל. לכן, גם כאן, כיוון שאפשר (בדוחק) לומר שמישהו קרב, אבל לא שהוא קרב את משהו, אז גם אי אפשר לומר שהמשהו הזה נקרב. אה, ועוד משהו, טובה קטנה בשבילי, אם אנחנו כבר בבניין נפעל - נראה זה בלי י' (כמו הלל), טוב?
 

אביב ש

New member
חחח... יש לי פה עסק עם מקפידן...

טוב, אי אפשר להגיד שזה 100% לא נכון לכתובל ניראה, ואני בטח לא היחיד שעושה את הטעות הזאת. אבל בישבילך הכל
 

גנגי

New member
דווקא כן אפשר להגיד.

כי זה מאה אחוז לא נכון. ניראה זו הצורה חסרת-הניקוד ל-"נֵרָאֶה". וכשאתה כותב "ניראה" כשאתה מתכוון לצורה בבניין קל, זו שגיאה. ואם כבר, גם "בישבילך" שגוי, מאותה סיבה. אין תוספת י' אחרי תחיליות (אלא אם כן יש דגש חזק בעיצור שאחריהן, וגם זה לא תמיד) ואין תוספת י' לפני שווא נח. לא שאלו הוראות סותרות, נהפוכו, אבל כדאי להפנים, למקרה ש. בכל זאת, יש כאן שתי סיבות טובות להשמיט את כל ה-י' המיותרות ממילים כמו עברית, התלבש, בשביל, לפני, תמצא וכל האחרות שנאנסות לקבל י'. כשהן אומרות "לא" למה הן מתכוונות? אה, ל"לא". ולעניין הפקדנות - אנחנו בעד עברית מתחדשת, טרייה, רעננה, אבל לא בעד זלזול. ממש לא. אני חושבת שאני יכולה להגיד את זה בשם כל אלו שנמצאים כאן, ואני מאמינה שגם בשמך, אביב.
 

גנגי

New member
פחחח.. מרוב קפדנות

יצא פקדנות. נו, טוב, מה חבל שפרויד כבר מת...
 

אביב ש

New member
...

או קיי, אז טעיתי. התיקונים כמובן מתקבלים. הקטע עם היו"ד הולך איתי כבר למעלה מ- 10 שנים, מאז שלמדתי לכתוב, זאת מאחר והדבר היה נפוץ בכיתה ועל הלוח כשלמדנו לכתוב... וזה כנראה נשאר טבוע בי. חשוב לי להדגיש שאם היה נראה למישהו שהמילה "מקפידן" (קפדנות) נאמרה בטון מזלזל או משהו, זאת ממש לא הייתה הכוונה, אני מאוד מכבד כל אחד פה, בכלל כל אדם וכמובן אחד שהעמיד אותי על טעותי. מה שאמרתי היה בסך הכל בהלצה וב"סחבקיות"... מצטער עם "עסק עם מקפידן" פגע במישהו.
 

hillelg

New member
אם כבר, משהו על אימות קריאה

אמרה לי מישהי פעם, שבימינו נוצרו אימות-קריאה הפוכות; לאמור, הן מעידות על הקריאה של האות הבאה, ולא זאת שלפניה. לדוגמה: תראה-תיראה, וכו'. רעיון מופלא, לא?
 

hillelg

New member
הדוגמה לא הייתה טובה

דוגמה טובה יותר: נשבר ונישבר - מה ההבדל? ההבדל הוא לא בקריאת האות נ' (בשתי המילים זה חיריק), אלא דווקא בקריאת ה-ש', האות שאחרי 'אם הקריאה ההפוכה' (באחת שווא, באחת קמץ). כפית?
 
לפי ברקלי

הנה השורשים שפ' הפועל שלהם היא א' (את השאר התעצלתי להעתיק): א'ב'ד' א'ב'ס' א'ב'ק' א'ג'ד' א'ה'ב' א'ה'ל' א'ז'נ' א'ח'ר' א'פ'ל' א'פ'ס' א'צ'ל' א'צ'ר'
 
לא הבנתי

לפי ברקלי כל השורשים האלה מוטים בשבעת הבניינים? כי כמה ממש לא נראים לי, למשל א.ז.נ בקל.
 
למעלה