מסכימה איתך ברוב הדברים
איחוד מחירים ומידע - כן. חובת דיווח (ע"י רופא מטפל או מנהל בנק הזרע) בהחלט. מערכת מידע בין בנקי הזרע, עם רישום מרכזי-כן. מינימום הריונות לתורם-בהחלט. רבנות-זו בעיה גדולה, ואני לא הייתי פוצה פה לכיוון של הרבנות בבחינת לא לשאול שאלות קיטבג. הרבנות כנראה עוצמת עיניים, בענין התרומות,ומחייבת לפעמים נשים דתיות נשואות להתשתמש בתרומה מגוי, בכדי למנוע גילוי עריות בעתיד. בדיוק כפי שהרבנות מאפשרת תרומת ביצית, והאם הנושאת היא האם הביולוגית, למרות שגנטית-היא לא. אני צופה שבהתקיים רישום שיגיע לרבנות, היא עלולה להטיל סטיגמה על מישהו/י ולהכריז עליו/ה כפסולת חיתון, או כל דבר מזעזע אחר דומה. ייתכן שבגלל הכוח של הדת בארץ, עניני בנק הזרע כל כך חשאיים. קשר בין אחים למחצה-בעייתי בעיניי, זה יוצר לחץ על התורם, שאם אני מנסה להבין את הדרייב שלו, אז הוא ממש לא רוצה פגישה עם ילדי התרומה שלו בעתיד. יתכן גם שלא ירצה לספר לאשתו שאי פעם עסק במין "פרנסה" כזו. סימון בטופס לפגישה עתידית-ממש אופציונאלי, בלי שום לחץ, אחרת כל התורמים בורחים. והנושא הכי כבד שהשארתי לסוף, הוא הגנטיקה-מסכימה איתך בכל פה. על זה אני מוכנה להלחם עד הסוף. לדעתי הדבר הכי הכי חשוב, וכמו שכבר נאמר, זה טוב גם בשבילו לעתיד, בעיקר אם האשה/הזוג מממן. דברים כמו תחביבים, עיסוק, איזה מאכלים/צבעים אוהב, דעה פוליטית וכו´ - זה נחמד מאוד לדעת, אבל לא קריטי. אבל בריאותו העכשווית, וההיסטוריה הגנטית שלו - יקבעו, במידה והשתמשת בזרע שלו, את ההבדל בין חיים מאושרים וטובים לילד/ה, לבין חיי אומללות וסבל.