אם הייתם צריכים לדרג

[eshkolita]

../images/Emo124.gif הפחד מאובדן החופש

שלום לכולם נעים מאוד, אני חדשה כאן, ונדמה לי שחיפשתי פורום שכזה השאלה הזו היתה בשער תפוז וממש משכה את עיני אולי אמצא כאן תשובות... בכל מקרה- נעים מאוד, מקווה שנוכל להתקדם יחד..

 

[דליה גולן]

אבל גם לחופש יש גבולות

כלומר, כבני אדם אנו נולדים לתוך מצב דברים מסוים וחלק ממהותנו הוא להיות קשור למצב הדברים כך או אחרת. אבל, מבינה אותך אשכוליתה, יש את החופש כן - במסגרת ההקשר שלנו לגורמים שונים בחיינו. (התכונת לזה?) את זה אינך רוצה לאבד? תראי, (אף אם החופש יחסי) חושבת שזה תלוי איך בוחרים לראות את פני הדברים בכללותם. וכמה נשלל מאיתנו בידי אחרים או בידי אנו-עצמנו. (הן בהסכמה, והן בלית ברירה לפעמים) איך את בוחרת לראות את פני הדברים? איך את בוחרת לראות את עצמך? כאדם כבול או כאדם חופשי (גם אם בתוך מסגרת הכללים של "משחק" אחר) האם המשאבים שבידך מנוצלים היטב? את/אנחנו מפעילים אותם טוב? משתמשים באפשרויות העומדות בפנינו? (כך ניתן להיות אנשים חופשיים אף אם במסגרת נתונה) או נכנעים לפחדים שלנו עצמנו ומטילים על עצמנו מגבלות. אממ..דיברת על פחד מאובדן חופש, יש כ"כ הרבה לחשוב ולאמץ גישה טובה ופעולה נכונה.

החופש יחסי בחיינו ככל שיודעים להפעיל את המשאבים שבידינו טוב יותר (במסגרת הקיימת) אנחנו חופשיים יותר.

 

[להבה ירוקה]

ברוכה הבאה אשכוליתה ../images/Emo39.gif

חיפשת ומצאת

את מוזמנת לשתף ולהשתתף

 

[KaRiNuSh 20]

הפרעת אישיות נמנעת

מאז כיתה ב'...And here to stay קושי להימצא בחברת אנשים, למרות הצורך הרב שלי באנשים סביבי. המועקה הזאת שמתחילה עוד מהמחשבה על מפגש קבוצתי כלשהו, הסגירות שלי, השתיקות, כשפתאום נעלמות המילים, ורק רוצים שזה יגמר...ומצד שני כל כך זקוקים לזה

כשמסגרות חולפות מול עיני כמעט בלי להכיר חברים חדשים. כשמתפקדים על הפנים במבחני סימולציה קבוצתיים, כששנאה עצמית משתלטת אחרי כל פעם ששוב לא הצלחתי להיפתח. כשלא מפסיקים לחשוב על איך נראיתי בעיניהם. ומנסים שוב ושוב, ולפעמים יש הצלחות, ו"וואלה, הצלחתי לדבר שם היום". אבל תמיד "חבל שלא שמענו אותך מספיק"....חבל....חבל...נורא חבל. דבר כל כך בסיסי, כל כך מובן מאליו לכולם, וכל כך לא מובן מאליו עבורי. לא מאחלת לאף אחד.

 

[דליה גולן]

קרינוש, אבל..

קורה הרבה פעמים, ולכולנו, ש"נגמרות המלים" (ואז מה?) וקורה אפילו שאנחנו אומרים דברים לא חכמים במיוחד (וגםם, אז מה?) הענין הוא שזה מתחבר ל-ך, אצלך, אולי לחוסר הבטחון שלך או חוסר הערכה עצמית ואז את חושבת "מה הם חושבים עליי". כך שהמחשבות לגבי X Y נובעות מ מ ך. תעבדי על העצמת ההערכה העצמית שלך תגלי ותראי מה יש בך ומיוחד לך (תהפכי את העיניים שלך כלפי פנים ואח"כ החוצה). כשתרגישי יותר טוב עם עצמך קרינוש, לא תרגישי הרגשה רעה (אני מכנה את זה 'עליבות') כשאת נתקעת ולא יודעת מה להגיד..וכד'. מה את חושבת?

 

[להבה ירוקה]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

אני מסכימה עם דליה. מה שתיארת, קורה בעצם לכולם - ואצלך זה מתחבר אל הבעיה הספציפית, כי לא השלמת איתה, ועם קיומה בך. את מאמינה שאולי יום אחד תקבלי את העניין כחלק ממך ומאישיותך?

 

[גברת דון קישוטה]

הנקודה שלי

היא בעצם כמה נקודות. הגעתי למסקנה בימים האחרונים שמה שעיכב אותי הכי הרבה עד עכשיו זה חוסר ביטוי בבית. כל הזמן אני מרגישה שעוצרים אותי, שלא נותנים לי להיות מי שאני באמת, שאני חסומה. אז החלטתי לשחרר את ההרגשה הזאת קצת. כצעד ראשון נרשמתי ללימודים שאני מאוד אוהבת, כצעד שני מצאתי עבודה מעניינת עם אנשים שנראים נחמדים למדי. בעבודה עוד מעט מסתיים החודש הראשון שלי, בלימודים החודשיים הראשונים. אז הייתי אומרת שזו הנקודה שהצלחתי להתיר, לפחות בנוגע לחיים המקצועיים שלי, להפסיק לחשוב על מה אומרים ולעשות מה שאני אוהבת, לשנס מותניים ולהשיג לעצמי דברים. הקושי העכשווי שלי הוא דווקא להתמודד עם המצב המאוזן הזה. כנראה שדווקא האיזון זה מה שהפחיד אותי עד עכשיו ובגלל זה כל דבר שהתחלתי הפסקתי באמצע. בטח יש עוד אבל זה מורכב מידיי לעכשיו.

 

[ניאו30]

עצם היכולת לדרג את הקשיים שלי היא

קושי בפניי עצמו

אצלי זה מאוד מורכב ורב תחומי,אבל אם ננסה בכל זאת: 1)שלמות פנימית/קבלה עצמית. 2)התמודדות עם טראומות מהעבר-התמודדות עם ההורים. 3)הגעה לזוגיות או לקשרים רומנטיים בכלל. 4)חוסר התמדה וקושי לעשות דברים שנראים מלאכותיים אפילו אם הם הכרחיים. 5)התמודדות עם החסרונות/חולשות שלי+התמודדות רגשית עם קשיים גופניים. בטוח(!!!) יש עוד אבל אלו העיקריים שבהם.

 

[דליה גולן]

ניאו בוקר טוב

אתה נמצא בקשר עם מישהו (אפילו אדם מקצועי) שנותן לך פידבקים חיוביים על מנת לעזור לך להגיע לקבלה עצמית? יודע? חשבתי לגבי שאר הדברים שציינת, שעם הדבר הראשון שכתבת יהיה מבוסס וחזק יותר זה יעזור ממילא להתמודד טוב יותר ולגדול (פנימית) בלפתור אותם ולהתמודד איתם: כמו התמודדות עם ההורים ועוד.. אתה מרגיש תקוע בשלב הזה ניאו או יש התקדמות? (גם אם איטית, לא משנה)

 

[דליה גולן]

צ"ל: אם הדבר הראשון

 

[ניאו30]

בהחלט מסכים איתך דליה ../images/Emo140.gif

לא סתם שמתי את זה בתור הדבר הראשון-אני חושב שזה הבסיס לכל האחרים! בקשר לעזרה מקצועית-בשנה האחרונה התחלתי לבקש את זה לראשונה בחיי, ומבחינתי זה היה השינוי שהתחיל את הכל...עברתי כל מיני סוגי טיפולים, אבל בגדול הגעתי למסקנה שהעזרה הכי גדולה היא באמצעות העבודה שעשיתי בעצמי.מה שכן,אתה אף פעם לא יכול להיות בטוח איך דבר משפיע על דבר,ואני מקבל בהחלט את האפשרות שהטיפול דרם לי לעשות דברים בתת מודע,ומכאן שיש להם ערך שאין ביכולתי לראות.אבל חשבתי גם שבגלל שאני בן אדם מתלהב מטבעי,מדברים חדשים בעיקר,הרי שלא לקחתי לעצמי פסק זמן אמיתי להעריך ולעכל את כל מה שלמדתי ועברתי בטיפולים האלו,ולכן אני חושב שאולי הגיע הזמן הזה עכשיו-חודש הפסקה מטיפולים והערכה מחדש האם אני באמת זקוק לזה עכשיו או שרכשתי לעצמי מספיק כלים להתמודדות עצמית וגם מספיק עשייה שמספקת לי דלק אנרגטי שמזין את הגוף,את הנפש ואת הנשמה שלי. בקשר להתקדמות/תקיעות-זה לא חד משמעי(בייחוד בכל הקשור להורים שלי וקשרים רומנטיים) וכל הזמן,אבל בגדול אני בהחלט מרגיש בקו התקדמות, וחשוב יותר מתמשך.בבוקר כתבתי על זה הודעה בפורום ה"שכן"

(ועוד על נושא הטיפולים והבלבול שלי בנושא) וגם כתבתי על זה לפני כמה ימים בבלוג שלי,מעין הערכת מצב של ההתקדמות שלי בתקופה האחרונה.

 

[חסר זהות וניק]

יש רק דבר אחד: האמן בעצמך וביכולתך