אמא,חמות וחדר לידה

[פרפרי אהבה]

אמא,חמות וחדר לידה

הלידה שלי מתקרבת בצעדי ענק (נקווה שלא יותר מידי ענק... לצערי אני עם צירי ברקסטון היקס כבר) וזה גרם לי להרהר במיוחד אחרי שיחה עם חברה שגם בקרוב אמורה ללדת על כל העניין של מעורבות הורים בלידה ואחרי לידה.

אני גרה בחו"ל וההורים שלי מגיעים יום לפני תאריך התל"מ שלי- לעומת חברה שלי שמאוד רוצה שההורים שלה יהיו פה כשהיא יולדת, אני מעדיפה שלא. אני אהיה יותר רגועה ושמחה כשאנחנו כבר בבית באיזור הנוחות שלנו ולא כשיודעת שמחכים ולחוצים בחדר המתנה... לצערי אצל ההורים שלי היה בעייתי להזיז את ההגעה שלהם לשלב יותר מאוחר אבל בכל מקרה גם אם ההורים שלי יהיו פה בלידה- אמא שלי לא תהיה איתי בחדר לידה. מעדיפה את הצוות הרפואי ואת בעלי לצידי וזהו.

חברה שלי לעומת זאת רוצה את אמא שלה כן בחדר לידה וזה מאוד חשוב לה אבל מצד שני, הגבילה את בעלה שהיא לא מוכנה שהמשפחה של בעלה תגיע לביקור פה עד הרבה אחרי הלידה. בעלה זורם איתה בעניין.

במידה וילדתן- האם אמא שלכן ו/או חמותכן היו איתכן בחדר לידה? האם זה תרם לכן?

בהתייחסות למקרה של חברה שלי-בתור הבעל, איך הייתם מגיבים? האם זכותה להטיל וטו על הגעת המשפחה של בן הזוג ולבקש שיגיעו רק חודשיים אחרי?

 

[עדיקים]

אתחיל מהסוף- ברור שאפשר להחליט ולקבוע

אמא זה לא חמות, זה שונה לחלוטין ומבינה לגמרי את הרצון שלה שלא יהיו איתה שם.
אצלנו יש רק הורים בצד של בעלי. כשהיינו בדרך לחדר לידה בפעם ראשונה לא סיפרנו לאף אחד. חיכינו שתתחיל להתפתח לידה ואז סיפרנו ואז כמובן שכולם רצו להגיע. ביקשתי שיחכו לעדכונים, כיבדו אותנו וחיכו. לחדר לידה ברור שלא רציתי שיכנסו איתי. רציתי רק את בעלי איתי.
בלידה השניה בגלל שהיתה ילדה שצריך לשמור עליה כמובן שסיפרנו כשהלכנו לבית חולים אבל אז כבר לא ביקשו להצטרף. חיכו לעדכונים שלנו.

 

[פרפרי אהבה]

אין ספק שבלידה שניה ואילך- זה יותר קל להיעזר בהורים

מהבחינה הזו שהילד הראשון יהיה איתם וזה פלוס רציני.
&nbsp
אנחנו גם מתכננים לעדכן כשכבר נהיה בשלב סופי במידה והם יהיו עדיין בארץ כדי שלא ישגעו עם הודעות וטלפונים של "נו מה קורה"... הייתי בבית חולים שבוע שעבר לאישפוז של 24 שעות והטלפונים של שנינו עבדו בלי הפסקה בגלל הלחץ (שזה מובן והגיוני כמובן, אבל בזמן לידה או רגע לפני לידה- לא מתאים).

 

[שרון של אופיר]

אצלנו

אצלי היו שני ניתוחים קיסריים מתוכננים (לא מבחירה שלי, אבל הם תוכננו מראש).
בפעם הראשונה ההורים שלי הגיעו בערב לפני, ואחרי שידענו בערך באיזו שעה מתוכנן הניתוח, הגיעו בשעה שלו, על מנת לשחרר את בעלי ללכת עם התינוק לבדיקות שלו, ולהיות איתי אחרי ההתאוששות עד העברה לחדר. ההורים שלו היו בדיוק בחו"ל (הם תיכננו לחזור עד מועד הלידה, אבל הילד נולד בשבוע 34 בגלל בעיות בריאות. לא הספיקו לחזור בזמן).
בפעם השניה ההורים שלו באו לילה קודם, והם ישנו אצלנו בבית ולקחו את הגדול לגן, ואז באו שוב - לשחרר את בעלי להיות עם הילדות (הפעם תאומות) ולהיות איתי.

בסורוקה לא אפשרו כניסה של מלווה לחדר ניתוח (יכול להיות ששינו מאז), אז הייתי לבד לגמרי בניתוח.
לבית החולים הסכמתי שיגיעו רק קרבה ראשונה משני הצדדים - ההורים שלו ושלי, האחים שלו ושלי - וכמובן הבן שלנו. בלי אחיינים ובלי אחרים. וגם זה - רק מהיום השני אחרי (יום הניתוח ויום אחד אחריו לקחתי לעצמי - רק אני ובעלי, ואמא שלי שבאה להשגיח על הגדול בזמן שבעלי היה איתי, אז היא גם הגיעה)

אחרי שחזרנו הבייתה ביקשתי שלא יגיעו "חמולות" - כלומר לא הייתה לי בעיה שיבואו, אבל לא כל האחיינים בבת אחת, ושלא יצפו שאארח אותם. מצד שני - אנחנו גרים רחוק מהמשפחה, אז זה לא שאפשר "לקפוץ" לחצי שעה וללכת. אז הגיעו, עם סירים וקופסאות אוכל, וציידו לנו את המקרר. גיסתי, כשהגיעה עם הילדים שלה - שלחה את בעלי והילדים לקניות, ואותי להתקלח ולישון.
חמותי הייתה אצלנו במשך שבוע, כשהמטרה שלה הייתה לעזור לנו.

אני לא הייתי מטילה וטו על הגעה לבית. במיוחד כשזה לא מידתי - רק המשפחה שלו, ולא המשפחה שלה. אבל כן קובעת כללים - שעות שמתאימות לי, סוג ביקור (שיבואו לקפה, אבל לא לארוחה - לדוגמא), שלא יביאו ילדים (עכשיו עדיין עונת הוירוסים של החורף)

 

[פרפרי אהבה]

ואיך היה לך עם ההגעה של חמותך לשבוע?

זה עזר לך או העמיס?
נגיד אצלי ההורים מגיעים לשבועיים אבל יגורו בדירה אחרת כי הדירה שלנו קטנה ומניסיון עבר- עדיף שיגורו בדירה אחרת (אחרת אני אבקש המלצות על בתי משוגעים וזה...).
אצלי זה דווקא מרגיש מכביד שהם יבואו "לעזור". כמובן לא יודעת איך אהיה אחרי לידה- אבל מניסיון והכרות עם כולנו (אני והם) זה לא יהיה פשוט... אני כרגע מנסה בכוח למצוא דברים שהם כן יכולים לעזור ולא ארגיש שזה מחרפן אותי.
&nbsp
&nbsp

 

[שרון של אופיר]

זה מאוד עזר

קודם כל - כי חמותי (ז"ל. נפטרה כשהבנות היו בנות 3 חודשים) הייתה אישה שמאוד מתחשבת בזולת, ומאוד רגישה לאחרים.
שנית - כי היא באה לעזור לי. כלומר מראש החליטה שאני מובילה, ולא היא, ושהיא תעשה את מה שלי קשה / לא מספיקה / לא אוהבת לעשות. אז היא התעסקה בכביסות, ובניקיון, ובבישול (ציידה אותנו באוכל מבושל שהקפיאה, שהספיק לעוד 3 חודשים), נתנה לגדול המון תשומת לב (אחרי 5 שנים "נחתו" עליו שתי אחיות בבת אחת), ונתנה לי גם את הזמן לנוח, להתקלח, והתרענן, בידיעה שיש מי שמשגיח על הבנות.


לגבי ההורים שלך - זה הזמן לקצת "אוכל של בית" - שיכינו לכם אוכל שאת אוהבת, ויקפיאו, שיסעיו בתפעול של הבית - קניות, כביסה, ניקיון וסדר. שיתנו לך את השקט להכנס למקלחת של יותר מדקה וחצי, או לשירותים, או אפילו לישון לשעה - בידיעה שיש מי שמשגיח על התינוקת (גם עם בעלך שם - עצם הידיעה שיש עוד אנשים יכולה להרגיע).
לפעמים תרצי עצה - איך מקלחים, איך מחזיקים - טוב שיש מישהו עם ניסיון (אבל חשוב לקחת את העיצות בערבון מוגבל. לשמוע ולבחור מה ליישם)

 

[פרפרי אהבה]

מעדיפה לא להיכנס לכל העניין של ההורים שלי והבעייתיות בעזרה

שלהם, אבל בעיקרון "אוכל של בית" עדיף שלא במקרה הספציפי הזו.
מאוד מקווה שהם יטיילו גם. אני עובדת על למצוא דברים שלא יחרפנו אותי והם כן יכולים לעשות וגם יתאים להם.

 

[שרון של אופיר]

תשלחי אותם לקניות

עם רשימה ותקציב שלכם, או דברים שהם ירצו לקנות לנכדה מיוזמתם.
להביא take away מהמסעדה החביבה עליכם.
להוציא את הכלב לטיול (אם יש כלב

).
ללכת למכבסה (אם אין מכונת כביסה בבית).
בקיצור - תעזרי בהם לצורך שליחויות. ותצייני כמה זה עוזר לכם שיש מי שעושה את השליחויות - גם ירגישו עוזרים וגם לא יסתובבו לך בין הרגליים

 

[פרפרי אהבה]

כן, זה מה שחשבתי

אם כי אבא שלי כנראה יעצבן את כל מי שעומד בתור עד שהוא יוציא את כל הכסף ויספור

&nbsp

 

[danakama10]

תנצלי את הזמן עד הלידה

לחשוב ולעבד את היחסים שלך עם ההורים שלך.
אני בטוחה שההורים שלך לא נוראים כפי שאת מנסה להציגם. תחשבי, הם היחידים בעולם שטובתך תמיד מונחת מולם, גם אם הם מראים את זה בדרך שמעצבנת אותך. בעלך, עם כל הכבוד, יכול ללכת כמו שבא. הם היחידים שבכל מצב יהיו בעדך. וכשתהיה לך ילדה את תביני מה זה לדאוג לילדה שלך ושילד נשאר ילד של ההורים בכל גיל.

היחס שלך כלפהם מעיד שהם עשו טעויות איתך, אבל עכשיו שניה לפני שאת הופכת לאם, נסי לסלוח להם מכל הלב. חוץ וממך ובעלך, הם האנשים שהכי יאהבו גם את הילדה שלך.

אז תשמחי שהם עושים את המאמץ ובאים (באל על כמובן

), והם אפילו לא יהיו איתכם בדירה. לדעתי, תנצלי את זה שהם שם, ושבעלך יקח רק 3-4 ימים חופש, ואז יחזור לעבודה. כך הוא יוכל להיות איתך יותר זמן בבית לאחר שהם עוזבים.

 

[פרפרי אהבה]

לאן לשלוח את הצ'ק על הניתוח הפסיכולוגי?

ברור שאני רואה את הטוב בזה שהם מגיעים אבל כן זה מלחיץ אותי מכל מיני סיבות.
ברשותך או בלעדיה- אני מעדיפה לא להיכנס לזה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[danakama10]

לא עשיתי לך ניתוח פסיכולוגי

כתבתי דברים אוניברסלים - להורים הכי איכפת מהילדים שלהם (למעט מקרי קצה). לפעמים אין להם מודעות, לפעמים הם פועלים בדרך לא נכונה כי כך גידלו אותם וכך הם רגילים. כל אחד חושב שהוא יפעל אחרת מהוריו ויהיה ההורה המושלם, ועדיין, המציאות מראה שבדר"כ ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כלומר, אדם שאין לו כבוד מינימלי להורים שלו, בדר"כ יגדל ילדים שלהם אין כבוד אליו כהורה. למה? כי זו ההתנהלות שהוא מכיר מהבית.
מי שפיתח מספיק מודעות עצמית ומבין מה לא טוב בהתנהלות הזו, עשה חצי דרך. החצי השני זו עבודה קשה מאוד של רכישת הרגלים חדשים. בדוגמה הספציפית, הרגלים של כיבוד אנשים. ראיית הטוב ולא הרע. ההבנה שאנשים אחרים חושבים ופועלים אחרת מאיתנו. זה נשמע קל, אבל בעצם זה לא. כי במקרי דחק הכי קל ונוח לחזור להרגלים המוכרים.

עכשיו תחשבי על הבת המתוקה שעוד מעט תהיה לך. אני מנחשת שלא היית רוצה שהיא תחשוב על ההורים שלה כמו שאת חושבת על ההורים שלך. אם אני צודקת, תתנהגי להורים שלך באותה הסלחנות שאת בוודאי תרצי שהילדה שלך תפגין כלפייך. עם כל כמה שאת כבר אוהבת אותה, אני בטוחה שהיא יכולה למצוא טענות, כבר בשלב הזה. למשל, למה אתם לא תגדלו אותה קרוב למשפחה המורחבת שלה, למה התזונה של האם לא אופטימלית. וזו רק ההתחלה. רשימת ה"פשעים" שלכם תלך ותגדל מיום ליום. אבל מספיק שתאהבו אותה, וזה מכפר על כל ה"פשעים", האמיתיים או המדומים, וזה גם אמור לגרום לבת שלכם לאהוב ולכבד אתכם בחזרה.

 

[החתולית]

ילדתי לפני יותר מ- 24 שנים, זה נחשב?

רק בן הזוג שלי היה איתי בחדר הלידה. ההורים שלי חיכו בחוץ, וכך גם ההורים שלו.
&nbsp
ברוב המקרים יש הבדל מהותי בקשר של אישה עם אמא שלה, לבין הקשר שלה עם חמותה. טבעי מאד בעיני, שאם אישה רוצה ללדת בנוכחות מישהו מלבד בן הזוג שלה, זו תהיה אמא שלה ולא חמותה.
&nbsp
לדעניותי לדרוש מהמשפחה של בן הזוג להגיע לביקור רק חודשיים אחרי הלידה, זו דרישה בלתי סבירה ומאד לא הוגנת.
הגיוני לבקש שיתאמו ביקורים, כדי לא להעמיס. אבל לא לבקר כלל? מוגזם.

 

[פרפרי אהבה]

עדיין נחשב "אחרי לידה"

היא רוצה שיגיעו לבקר אבל לא ישר אחרי הלידה. בעיני זו דרישה לא לעניין.

אני הייתי מאוד שמחה אם ההורים שלי היו מגיעים בשלב טיפה יותר מאוחר ולא ישר על התל"מ אבל יודעת כמה הם מתרגשים ומצפים ללידה וכמה הם משקיעים בהגעה לפה מבחינה כלכלית ובכלל ואני מאוד מנסה לכבד אותם על זה.

 

[החתולית]

 

[mykal]

דעתי

אין כללים, הכל תלוי בדינמיקה של מערכות היחסים.
כשאני ילדתי--לא היה מקובל שיש מישהו מבני המשפחה בחדר לידה.
והאמת שגם לו ילדתי היום--לא הייתי רוצה אף אחד איתי,
לא בעל ולא אימהות. יש משהו מאוד אינטימי ואישי בלידה של ילד,
ולי התאים מאוד להיות רק עם המילדת והרופא.
כשבנותי ילדו, אחת ביתוחים אז ממילאלא היינו איתה--
כן היינו בבי"ח כי בעלי עובד שם, ולשדרוג היחס והקרבה זה טוב.
אצל בת אחרת הייתי איתה--ועזרתי בלידה עצמה,

אימי היתה אצלי מאז חזרתי מבי"ח, היתה אשה מלאת טאקט וחרוצה.
חמותי לא בקשה לעזור ולא באה מלבד פעם אחת לבי"ח. התאים לי.
הבנות שלי הגיעו מבי"ח אלי ועשיתי עבורן הכל.

 

[פרפרי אהבה]

תודה על השיתוף

מה עדיף לדעתך במצב כזה שרוצים עזרה מההורים אחרי הלידה- שהם יגורו אצל האמא/חמות או האמא/חמות יגורו אצלן?

 

[mykal]

לא יודעת לענות לך

כי בעיני אין נכון ולא נכון--
הכל מה ששמתאים לשני הצדדים.
והחכמה היא 1)להתארגן באופן שלך נראה מתאים לך.
לשנות בד"כ אפשר כשמסבירים.
2)לדעת שזו תקופה, ולא להתרגש ולהתרגז, ולגרום לריב על שטויות.

את אמרת שהדירה שלך קטנה--תשכרו דירה בסמוך לכם--
שיגורו שם.לא תהיו אחד בתוך השני יותר שקט.
תחלקי את המטלות מה שיתאים לכל אחד מהזוגות--
אם חמותך מבשלת טוב, תפקידי אותה על המטבח,
אם אמך סבלנית עם בכי תינוקת--תפקידי אותה על זה.
החכמה לתתת להם להרגיש "שוות" ולומר תודה.
ומצד שני שלא תתבאסי מדברים מיותרים.
תבי עם בעלך עכשיו ותחליטו איך זה יתנהל--ומה הוא יבקש בשמך שלא תצטרכי להתמודד.

אני לקחתי את בנותי אלי--כי אני הכי מסתדרת בביתי,
את החתנים זה שחרר, הגיעו למלון והכל הסתדר.
לכלותי, שאלתי מה מתאים להן, הכנתי הבאתי,
כשכלתי הגדולה ילדה את הרביעית לקחתי את הגדולים אלי,
הבאתי סירים לשם, ובעלה עזר.
בקיצור--שוב--אין נכון ולא נכון--יש מה שמתאים. וזה הכי נכון.

 

[פרפרי אהבה]

ההורים שלי אמורים לגור בסאבלט

אבל יהיו פה רוב הזמן.
אין ספק שמגורים בדירה אחרת זה פלוס רציני ויאפשר לקבל קצת מרווח נשימה ואפשרות לבנות את הקן המשפחתי שלנו.

 

[אמאשלשון]

אינטמי=רופא ומילדת ולא גם הבעל?