אמא,חמות וחדר לידה

[mykal]

ראשית למה השמטת

מהמשפט שלי--את המילה אישי?
אינטימי ואישי זה שלי--זו אינטרקציה בינאישית.
ולי היה חשוב לחוות אותה עם עצמי.
זה לא קורה עם רופא ומילדת--הם אנשים שבאים לעשות עבודה.
האשה שם לא מענינת בשום צורה.
לא חושבת שהסיטואציה והצורה ובכי בשעת לידה הוא מה שהייתי,
רוצה שבעלי יזכור. כי אני בטוח שכחתי, מלבד החויה
שהילד עלי. בכל מקרה, בשנים שאני ילדתי זו לא היתה אופציה שיהיה בחדר לידה.

 

[אמאשלשון]

עניין של קשר בינך ובינו

לי מוזר לחשוב שאינטימי ואישי מתקיים לך עם אנשים זרים ולא עם האבא של התינוק שנולד באותו רגע.
להגיד שהם שם רק לעבוד .......אבל הם שם והם איתך
ואם יותר אינטימי לך יד זרה שתלטף לך את המצח ותחזק אותך ותהיה זו שתראה את הרגע הזה שלא יחזור רגע הלידה ולא האיש שהוא ההורה
אז אחלה

 

[mykal]

התיאורים שלך כתמיד

מוזרים עקומים והזויים.
אני לא חיכיתי שאף יד תלטף לי את המצח, לא זרה ולא קרובה,
כשכואב מתמסרים לכאב ולמטלה של ללחוץ וללדת.
ולגבי הקשר שלי איתו--זה שלי ומצוין.
ילדתי כנראה יותרלידות ממך ונואה באושר יותר שנים ממך,
ועכשיו כשתכתבי אשתדל לא רק לא לענות גם לא לקרא.

 

[אמאשלשון]

מעניין למה את חושבת שילדת יותר לידות ממני....באמת מוזר

א. מוזר שאת חושבת שזו תחרות
ב.מוזר שאת מניחה הנחות שאין להן שום בסיס הגיוני להשען עליהן

ברור לי שתשתדלי לא לקרוא משום שמה שאמת גם פוגע בנקודות הרגישות.
אישה שלא רוצה שבעלה יראה אותה ברגע של חולשה או כאב ולוקחת ממנו באגואיסטיות את חווית הלידה יש לה בעיה

 

[ערדושקה]

אני חושבת שראשית זה תלוי באופי שלך.....

אני אישית לא רק בלידות של ילדיי כשאני כאובה אני מעדיפה להיות עם עצמי..כמו שאומרים לסבול בשקט....
בזמני לפני 30 שנה לא היה נהוג בכלל להכניס לא את הבעל ולא את ההורים..וילדתי לבד..
את זו שמכירה הכי טוב את עצמך..ואת בעלך [לא כל הגברים מסוגלים להיות תומכים ועוזרים בלידה]
אם את חושבת שאת רוצה את אמא שלך לידך..ואמא שלך היא אשה שלא לחוצה וחזקה אז למה לא?
לגבי ההורים של הבעל? נו..זה כבר יותר מידי..בכל זאת זה ארוע מאוד אינטימי....
&nbsp
תחשבי טוב עם עצמך אם יתמכו בך כמו שצריך [ולא תהיי במצב שתצטרכי ידה להרגיע אותם.או לא התנהג רגיל כדי לא להלחץ אותם]

 

[ערדושקה]

לגבי הווטו...

אין ספק שאת תזדקקי לעזרה בחודשים הראשונים ולא יהיה קל לארח את ההורים של שני הצדדים..דיי הגיוני בעיניי בתור חמות לא הייתי נעלבת להגיע לחו"ל אחרי ההורים של כלתי...
שוב..זה תלוי באופיים ...אבל בהחלט יש לך זכות להטיל ווטו ותסבירי את עצמך כדי שלא ייעלבו...

 

[פרפרי אהבה]

לא מארחת אף אחד, גם אם חמותי תגיע- זה יהיה לסאבלט

זה ברור היה לשני הצדדים מהרגע הראשון.
כרגע חמותי מחכה לאות מאיתנו כי כנראה יש מצב שבעלי יאלץ לנסוע לארץ בגלל ענייני ביורקרטיה ואז היא תגיע לפה כדי לעזור. אם לא- תגיע בשלב יותר מאוחר וזה מיוזמתה.
&nbsp
לגבי חברתי- זה פשוט הפתיע אותי שבעלה ככה זורם שההורים שלו לא יראו ישר את הרך הנולד וההורים שלה כן יהיו חלק מהלידה. הם לא פחות סבא וסבתא מאמא שלה.
כמובן שלא מתווכחים עם הרגשה ובקשה של יולדת ומנסים להקל כמה שיותר עליה מבחינה רגשית ופיזית- אבל אני חושבת שיש מקום גם להתחשב בבן הזוג ובמשפחה שלו.
&nbsp
אבל כל אחד ומה שטוב לו

 

[danakama10]

כשיולדים בחו"ל, זה שונה

ברור שהאשה מרגישה יותר נוח עם אמא שלה, ולכן ברור שהורי האשה מגיעים לעזור מיד בהתחלה. אי אפשר ששני זוגות ההורים יבואו יחד, זה בלבול מוח לזוג הצעיר ולהורים. לכן הגיוני שהורי הגבר יבואו בשלב קצת יותר מאוחר, אחרי שההנקה כבר מסודרת, ויש כבר קצת יותר סדר יום. זה לא מוריד מכבודם, וזה לא ממדר אותם. הרי הם יראו את התינוק בגיל חודשיים בעוד שהורי האשה לא

 

[אמאשלשון]

כל עוד לא גרים אצל הזוג הצעיר זה ממש לא משנה מתי באים

 

[פרפרי אהבה]

אני כמוך- אוהבת את השקט שלי וללמוד את הדברים בעצמי

ולכן מאוד קשה לי עם הקונספט של ה"עזרה" במיוחד שיודעת שלא אקבל את העזרה שאני באמת צריכה. אני מכבדת את ההורים שלי ויודעת כמה הם משקיעים בהגעה לפה ולכן אני כן מנסה למצוא את המקומות שהם יכולים לעזור תוך התחשבות במגבלות שלהם (לא מדברים טוב אנגלית, מנטליות מאוד שונה מהמנטליות של האנשים פה ועוד) וזה מבלי שאני אשתגע.
&nbsp
אני גם לא יודעת כמה זמן אהיה אחרי לידה ואם בכלל אהיה אחרי לידה- מה שעוד יותר מחרפן אותי כי שונאת להיות בחוסר ודאות.
&nbsp
זה מאוד תלוי אופי כמו שאמרת- חברה שלי לא יכולה לחשוב על לידה בלי אמא שלה צמודה... בעיני זה משהו שממש לא רוצה ולא מתאים לי (אפילו לא שאלתי את בעלי, מניחה שהוא באותה דיעה כמוני

).
&nbsp
לגבי ההורים של הבעל- במקרה של חברתי זה לא עניין של להגיע ללידה אלא שהיא רוצה את אמא שלה לידה אחרי הלידה אבל לא את המשפחה של בעלה ומגבילה אותו.

 

[ga26]

לא ילדתי (אני גבר....) אבל אתייחס לשאלה השניה

לא נשמע לי סביר לדרוש שמשפחה לא תבוא לבקר. אפשר לתאם כדי לא להעמיס אבל לא הייתי מקבל דרישה לא לבקר בכלל. ההריון והלידה הם רק שלה במובן של השאלה הראשונה אבל הילד גם שלי

 

[פרפרי אהבה]

מסכימה

מצד שני, הבחור אמר שאין לו בעיה עם זה וזורם איתה-אז כנראה שזה מתאים להם.

 

[mykal]

הבחור זורם

לטעמי עד לפיצוץ, הוא מבין שהיא במצב מיוחד,
אבל יש לו משפחה שתגיב. ואז???
אם הייתי חברה שלה, הייתי מציעה לה במקום לדחות אותם למצוא דרך
לתת להם את שמגיע להם כהורים, מבלי שזה יפריע לה מידי הרבה..

 

[שרון של אופיר]

אני מאמינה שזה שונה כשההורים קרובים (גיאוגרפית) מאשר רחוקים

אני יוצאת מנקודת הנחה שהחברה שלך גרה כמוכם בחו"ל והמשפחות בארץ?
ההתיחסות היא אחרת כאשר כולם גרים בארץ, והמרחקים הם (יחסית) לא גדולים. במצב של נסיעה עד 3 שעות - בתור הבעל לא הייתי מסכימה למידור של המשפחה שלי. כן לתאם ביקור, כן להגביל במשך הביקור, בכמות המבקרים. אבל לא למדר לגמרי. וזה מנקודת הנחה שהם יכולים לבוא ולחזור האותו יום.

כשגרים במרחק המחייב טיסה - כבר משתמע שהם לא מגיעים לשעה, ונוסעים הבייתה. פה יש עיניין של טיב מערכת יחסית, מהות האירוח המצופה, ועוד המון פרמטרים ששונים ממשפחה למשפחה. כאן אני יכולה להבין את הרצון להרשות רק למי שהיא בטוחה בטיב היחסים איתו, ובקשר שלהם, להיות איתה בשלבים הראשוניים שאחרי הלידה. אני מניחה שלו היו גרים בארץ היא אולי הייתה עוברת להורים לכמה ימים אחרי הלידה - אז זה אותו דבר, שאמא שלה באה לגור איתה לכמה ימים.
למשפחה שנשארה בארץ הייתי שולחת המון תמונות, סרטוטנים, שיחת סקייפ וכו' - שלא ירגישו ממודרים מצד אחד, אבל שיגיעו אחרי שהתקופה הראשונית תעבור, ותיהיה יותר פניות נפשית לאירוח.

 

[נוליפיצי]

אני מסכימה מניסיון

אני ביקשתי שחמותי לא תגיע ללידה עצמה למרות שרצתה. בסוף ילדתי מוקדם, אבל הייתה לי לידה קשה עם התאוששות מורכבת. הם הגיעו חודש אחרי, ועדיין לא היה קל לארח אותם:כביסות,בישולים, לצאת איתם....עם תינוקת יונקת חודש לאחר לידה- בכלל לא קל. אם הם היו גרים לידי לא הייתי חושבת פעמיים. גם בהריון הזה, ביקשתי שתגיע קצת אחרי ולא ישר ללידה. לא מתוך רצון למדר אותה, פשוט כי זה מאוד לא קל.

 

[אמאשלשון]

או שהיא שולטת בו ביד רמה והוא קצת אפס

 

[niki11111]

אולי במקרה ספציפי הזה הוא מכיר את ההורים שלו ויודע שקשה איתם

מסכימה שבאופן עקרוני זה לא לגיטימי להרחיק את הצד השני. למרות שיכול להגיד שגם אני ילדתי בחו"ל והיה לי קשה מאד עם אירוח החמים שלי בבית לשבועיים, החל משבוע לאחר הלידה. זה לא הוסיף לי שמחה או הקל עלי בשום אופן או מובן.

אבל יכול להיות שבמקרה הזאת ההורים שלו מאד קשים והוא יודע ומבין. לך תדע.

 

[ביזיון ברשת]

ובכן

חמותי, בעלה ואחותה מגיעים לארץ יומיים לפני התאריך המשוער של הלידה.
אף אחד לא שאל אותי אם זה בסדר או לא, והאמת? אני לא בדיוק יכולה לקבוע להם אם להגיע או לא, היא אמא של בעלי וזכותה לבוא, זה היה ברור מאליו. רק לא ברור לי למה דודה שלו צריכה להידחף לביקור הזה (אבל זו סטייה מהנושא )
בכל מקרה הודעתי כבר לבעלי ששום סיכוי שמישהו מהם בכלל יחשוב לבוא לבית החולים ללידה, אין לי עניין שהם ימתינו בחוץ ואז יסתערו עלינו.
הם יכולים להגיע יום למחרת בשעות ביקור.
בנוגע לאמא שלי, ברור שאודיע לה ואפילו רציתי שהיא תהייה איתי בלידה (רק מפני שבעלי לא דובר עברית ואני מפחדת שהוא יהיה בשוק ולא יתייחסו אליו), אבל אז אחותי אמרה לי שלא כדאי לי כי היא מלחיצה אבל אמא זו אמא ולכן היא תהייה שם, גם אם לא בלידה עצמה.
בנוגע לשאלה של חמות בחדר לידה - ממש ממש לא! מה הקשר בכלל? היא אישה מהממת והכל, אבל עדיין - אין שום סיכוי.

 

[חייבתלהגיב]

בלידה הראשונה

שתיהן הגיעו - אמא שלי וחמותי, וישבו מחוץ לחדר הלידה. אמא שלי גם נכנסה בשלב מסוים, התחילה להלחיץ אותי וסולקה מהחדר. הלידה הסתיימה בכל אופן בקיסרי חירום.
בלידה השנייה הגדולה הייתה אצל החמים, ואף אחד לא הגיע לחדר הלידה - אפילו בעלי בקושי הספיק (הייתי בהשגחה ללילה והתחילו צירי לידה באמצע הלילה - התקשרתי לסלולרי שלו, אבל הוא לא שומע טוב, ולקח לו זמן רב לענות). זו הייתה גרסה מזורזת של הלידה הראשונה, שהסתיימה גם היא בקיסרי חירום.
בלידה האחרונה, שהייתה בחו״ל, החמים שלי הגיעו לקראת מועד הלידה והשגיחו על הגדולות. אמא שלי הגיעה כשהתינוקת הייתה בת שבוע-שבועיים (ביום שהחיים עזבו). החמים שכרו דירה בסמוך לנו. אמא שלי לנה אצלנו (זה היה כך בכל הביקורים). עד היום אמא שלי מדברת על כמה היא שמחה שהיא זכתה לראות אותה כשהיא הייתה ממש קטנה (אפילו שחזרנו כשהיא הייתה רק בת 3 חודשים בערך).

 

[חייבתלהגיב]

ביום שהחמים עזבו...